השופטת: רחלי טיקטין-עדולם, בית משפט השלום בבאר שבע המועד: יום רביעי, 15.2.2017, שעה 10:00 הנושא: קדם-משפט אזרחי "אני יודעת שקשה לך לשבת בשקט, אבל תשב בשקט", אומרת השופטת רחלי טיקטין-עדולם לאחד מעורכי הדין בתביעה על פוליסת ביטוח. הדברים נאמרו בדיוק כאשר נכנסתי לאולם, ובסוג של חביבות-תקיפה - בהחלט ראויה כאשר צריך להזכיר למישהו מי מנהל את העסק.
"תראה לי איפה טענת אי-גילוי", אומרת טיקטין-עדולם לבא כוח החברה, המודה שהוא לא בטוח שטען זאת. "אז אני אתן לך לטעון לאי-גילוי, בכפוף לכך שתתן לו [התובע] לטעון. בדרך כלל אני זוכרת אם זה עלה. רק רגע, רק שנייה", היא אומרת ומעיינת בכתב ההגנה. היא מסבירה אלו טענות תוכל החברה לטענות וממשיכה:
"הכללים אצלי בדרך כלל, ולכן כעסתי שזה לא היה בפני, ולא אמרתי לך 'אל תגיש', כי אני חושבת שעל מחדלים דיוניים אפשר למחול עם או בלי הוצאות". מבולבלים? אל תאשימו את המראה; כך טיקטין-עדולם מדברת באופן קבוע, אבל כדי להקל עליכם - מובאים בהמשך רק עיקרי הדברים. "התיק הזה מעורר שאלות יפות, אבל יש לי עוד קליינטים. קשה לי להציע סכום".
בתיק הזה יש בעיה של יורשים העלולים לצוץ: "תגיע איתו לפשרה, אז אתה לא מכוסה מפני היורשים, לא? עברו שלוש שנים? אז אתה מכוסה, יש התיישנות. אנחנו יודעים לגבי המשפחה, אנחנו לא יודעים לגבי הצוואה. הם ידעו שיש פוליסה? אני יידעתי אותם [באמצעות פרסום] על ההליך וחשבתי שהם ירצו להצטרף ונסיים הכל ביחד, אבל אני לא ביוזמתי אצרף צד. יש גבול לפטרנליזם".
"נכניס אתכם מחוץ לתור" טיקטין-עדולם רוצה להתקדם: "השאלה היא אם אפשר לסיים את התיק הזה בפשרה, או שזה [בעיית היורשים] מונע כל פשרה. אם תבררו את זה, נוכל לקבוע קדם נוסף בעוד שבועיים-שלושה, משהו קצר, נכניס אתכם מחוץ לתור. זה לא תיק שאני רוצה סתם לזרוק מספר, זה לא ראוי".
ויש עוד בעיה, אומרת טיקטין-עדולם לבא כוח התובע: "מה אתה אומר על כך שאתה לא יכול לתבוע את ה-400 [אלף שקל], כי מקרה הביטוח קרה לפני שמונית כמוטב? הוא [בא כוח החברה] טוען שאת זה [ביטוח מחלות קשות] היה אפשר לבטל, אבל את הריסק [למקרה מוות] לא היה אפשר לבטל. זו טענה שהיא קצת קשה לטעמי".
טיקטין-עדולם חוזרת למבט-העל: "צריך קצת לחשוב על התיק הזה. מבחינתי, בלי קשר ליורשים, אני צריכה לעשות חושבים על מה אני מציע לכם וכמה". בא-כוח החברה מוכן לשמוע הצעת פשרה בכפוף לכך שהיורשים יאותרו. טיקטין-עדולם משיבה: "ה'בכפוף לכך' לא ניתן לקיום. אני לא כועסת עליך, זה המצב. אז מה אתה רוצה שבית המשפט יעשה?". הוא רוצה לחשוב, וטיקטין-עדולם זורמת איתו: "זה בסדר, זה קצת סבוך, גם אני צריכה לחשוב על זה. יידענו אותם ואי-אפשר יותר מזה בשיטה אדוורסרית".
לבסוף היא קובעת עוד קדם-משפט ל-30.4.17 - לא ממש קרוב כפי שקיוותה. היא מכניסה לפרוטוקול את תקוותה שזה יהיה קדם-המשפט האחרון ושעל הצדדים לתת את דעתם לסוגיות שעלו בדיון. "אני גם אשמח מאוד אם תדברו ביניכם, זה יהיה לי יותר קל". ומילה אחרונה לנציג חברת הביטוח: "אדוני צריך להביא בחשבון לרעתו - לא לרעתו, לרעת חברת הביטוח - שפסק דין עלול להקפיץ גם את היורשים. אדוני ישקול את הכל".
"הייתי צריכה לקרוא פעמיים" התיק הבא הוא למעשה תביעה קטנה לכל דבר - שרק לא הוגשה ככזאת מסיבות פרוצדורליות: האם הנתבע צריך לשלם בעד המים שנצרכו במונה שהיה רשום על שמו. "קראתי את התיק והייתי צריכה לקרוא פעמיים", אומרת טיקטין-עדולם. "אתם פה על 7,000 שקל, נכון? דין פרוטה כדין מאה, אבל אני לא בטוח שזה מצדיק את ההליכים מבחינת העלויות שעשויות להיות יותר גדולות מגובה התיק. אני משערת שאתם מודעים לכך. אשמע את טענות הצדדים וננסה לסיים היום".
טיקטין-עדולם מבקשת מבא כוח התובע עידכון על הליך מקביל, תוך שהיא מפגינה בקיאות בפרטים. היא מאפשרת גם לנציג חברת מימי הנגב לדבר, אחרי שהזהירה אותו כדין, תוך שהיא שואלת על הפרטים ומראה שהתכוננה היטב לדיון. טיקטין-עדולם מפנה שאלות לשני הצדדים, מחדדת את נקודות המחלוקת ומנסה להתקדם:
"תראו, רבותי, אין מחלוקת שלא הוא [הנתבע] היה בנכס וצרך את המים, אלא אותו מר אלבז. ברשות אדוני, אדוני ודאי יודע את ההליך, אני לא חוקרת עדים. אני רוצה להתמקד בדברים שאולי יוכלו לעזור לנו לסיים את התיק. אתה [מימי הנגב] לא חולק ש-11 מתוך 12 החודשים, מישהו אחר היה שם וצרך את המים. בגין אלו תקופות נוצר החוב?". בא-כוח החברה אינו עונה, אך טיקטין-עדולם לא תתן לו להתחמק: "אדוני, עצור. ממתי עד מתי נצרכו המים בגינם יש חוב? תאריך, אדוני, תאריך. שנים, אדוני. אדוני, מה כל כך קשה? חודש ושנה". סוף-סוף יש תשובה: מאוקטובר עד דצמבר 2015. "וזה אפשר לראות במפורש מהדוחות? אם זה ככה, זה לכאורה פשוט.
"תכף אני אוציא אתכם החוצה. ככל והוא [נציג החברה] יראה לכן מהדוחות שהחוב הוא אחרי שמר אלבז יצא, אז מה גבירתי [נציגת הנתבע] [טוענת]? צאו בבקשה החוצה והראו להם שאפשר לראות מהדוחות. אני הבנתי שיש כאן שיח חירשים. אתם אומרים שאפשר לראות את זה מהדוחות, היא אומרת שלא. תראו להם את זה. זה נורא פשוט, לכאורה".
בא כוח החברה ממשיך לטעון, וטיקטין-עדולם מגיבה: "כל מה שאדוני אומר, לכאורה אין בו צורך. אם החוב הוא לתקופה שמר אלבז לא היה שם, אז מי צרך את המים? היא אמרה שאינה יכולה לראות מהדוחות, ולכן חייבתי להציג ושיבוא נציג מוסמך". כעת טוענת נציגת הנתבע, שהמים כלל לא נצרכו אלא הייתה נזילה בצינור. טיקטין-עדולם תוהה: "אז למה גבירתי רצתה לראות את הדוחות? אז למה רצית מסמכים? מה חסר לך? אז את זה תכף תראי בחוץ, אז לפחות בסיס הנתונים יהיה מוסכם, והוויכוח היחיד יהיה חובת מי [לשלם]".
"אני שמחה על הכיוון" רק כעת הצדדים מבהירים שהמחלוקת היא בכלל בשאלה מי היה צריך לפרק את השעון לבקשתו של הנתבע. "אוקיי, עכשיו הבנתי יותר טוב, זה לא היה מחודד מכתבי הטענות", אומרת טיקטין-עדולם. "בקיצור: התיק הזה אומר - אתה תפרק, אתה תפרק. אני אציע לכם הצעה. קודם תצאו ותראו שבסיס הנתונים זהה".
הם חוזרים אחרי כמה דקות, טיקטין-עדולם שואלת אם הגיעו לפשרה ונענית בשלילה. היא צוחקת: "אל תגזימי, אתה אומר". אבל הם הגיעו למסקנה, כי ייתכן שהשיחות שהקליט הנתבע עם נציג מימי הנגב ישפכו אור על התעלומה. "בסדר גמור, אני שמחה על הכיוון", אומרת טיקטין-עדולם. "אני אקבע את התיק לעוד קדם לעוד חודש, ואני מקווה שתסיימו ביניכם. אם יש סעיף חוק שאוסר עליך לנתק", היא פונה לנציג החברה, "תראה לגברת את המקור החוקי. את זה תבדקו. ככל שאת [נציגת הנתבע] חושבת שלא קיבלת את כל מה שביקשת, תגשי לחברך ותבדקי".
טיקטין-עדולם מכניסה לפרוטוקול את הפרטים שיש לבדוק וש"הצדדים ישוחחו ביניהם בניסיון לסיים את התיק בפשרה". היא קובעת עוד קדם-משפט ל-30.4.17 - שוב, לא קרוב כפי שהבטיחה - ומסיימת: "אבל באמת תעשו ניסיון להתקדם, כי זה נראה לי אפשרי".
השורה התחתונה: כמו תמיד בקדם-משפט, ההכנה של השופט קובעת רבות וטיקטין-עדולם מתכוננת היטב ובקיאה בפרטים. גם אם לא הביאה את שני התיקים לסיום, היא ניצלה נכון את ההליך כדי לחדד את המחלוקות ואף לצמצם אותן. לצד זאת, הדיבור המפוזר שלה מקשה על ההבנה ומן הסתם גם גורם לאיבוד זמן. יעילות: 9 מזג שיפוטי: 8 