כבר שנתיים, מאז פתיחתה, כובשת "מישיגענע" - מסעדה -גורמה יהודית מפוארת - המוני לבבות בבירת-ארגנטינה. את "מישיגענע" פוקדים מדי יום המוני סועדים, ובהם גם רבים שאינם נמנים דווקא עם הקהילה היהודית של בואנוס-איירס - אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.
את "מישיגענע", הממוקמת בליבה של פלרמו - שכונת הצמרת של עיר הבירה - פתח בשלהי שנת 2014 השף היהודי-ארגנטינאי תומס קליקה, בן ה-37, שגדל במשפחה ממעמד בינוני, שמוצאה מרוסיה ומפולין.
בתקופת בגרותו נשלח תומס קליקה על-ידי משפחתו לקיבוץ בארץ, בו עבד כשוטף-כלים מתנדב, ועד מהרה נשבה בקסמם של חיי המטבח. מכאן התגלגל קליקה למסעדתו של השף הישראלי אייל שני, ממנו ספג השראה להכנתה של מנת הכרובית הצלויה, שהפכה עד מהרה לאבן-דרך קולינרית לקליקה.
בינתיים חזר קליקה לבואנוס-איירס שלו, ואת הכרובית הצלויה הוא מיטיב כיום להכין כמתכון התורן במסעדתו היהודית, בגירסה עצמאית, כשהוא מקפיד לשלוק אותה בחלב, עד שהיא ממש מתפרקת, ואז מניח לה להצטנן בנוזל במשך כל שעות הלילה. .
נעימות חסידיות למחרת, כשהכרובית נעשית מוצקה, הוא יוצק עליה חמאה מזוקקת בכמות ניכרת, ועליה בוזק ראס-אל-חנות, שהוא טורח להכין בעצמו. או אז הוא צולה אותה בטמפרטורה גבוהה, והכרובית נעשית מתוקה ולחה, ומצופה בשכבה חומה פריכה, וכך היא מוגשת כיום ב"מישיגענע".
מאז מעדן הכרובית זרמו כבר מים רבים בפוארטו מאדירו - נמל הבית של בואנוס-איירס, ואנחנו הגענו ל"מישיגענע" לסעודת ליל-שבת בתחילת חודש אפריל של שלהי הקייץ הארגנטינאי הנוכחי. מצאנו מסעדה מהודרת מאוד, עם עיצוב יוקרתי מחמם את הלב ואווירה יהודית שממש מחשמלת.
לצלילי הכלי-זמר, שהשמיעו צרור נעימות חסידיות, הוגשו לשולחן על-ידי צוות המלצרים היהודי מעדנים מבית סבתא, ובהם גפילטע-פיש, ורניקס, כופתאות רכות ודקיקות, לעטקס, גריבעס, וקומפוט אמיתי ומשוכלל של פירות יבשים. על כל הכבודה שנחתה לקרבנו שילמנו סכום של 1000 פזו ארגנטינאים לזוג, ששווים כ-75 דולר. לא זול במיוחד במושגי הכיס הארגנטינאי, אבל שווה בהחלט כל אגורה בשבילנו.
