אמתית מילים ולחן: שיר אלוני"הארנבת" כָּל הַחַיִּים רָצִית לָמוּת אוּלַי זֶה טוֹב לָךְ, הַסּוֹף גַּעְגּוּעַי גַּלִּים בַּגֵּאוֹת וְלֹא נִשְׁאַר לִי חוֹף לוּ יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת הָאוֹר בֵּין הַצְּלָלִים שֶׁעָטְפוּ אוֹתָךְ הָיָה קָשֶׁה לִי מוּל הַשָּׁחֹר לִהְיוֹת הַבַּת שֶׁלְּךָ אֲבָל הָיִיתִי אֲמִתִּית . הוֹ אִמָּא, תָּמִיד הָיִית חֲסֵרָה הָיוּ אִמָּהוֹת שֶׁל אֲחֵרִים לֹא הָיְתָה לָנוּ בְּרֵרָה גָּדַלְתִּי בִּשְׂדוֹת זֵרִים לֹא הָיִיתִי בַּת מַסְפִּיק טוֹבָה כְּשֶׁאָהַבְתְּ אוֹתִי, לְלֹא תְּנַאי לֹא הֶרְאֵיתִי לָךְ מַסְפִּיק אַהֲבָה הָיָה קָשֶׁה לָךְ בִּלְעָדַי אֲבָל הָיִיתִי אֲמִתִּית אִמָּא, אֲנִי רוֹצָה לְסַפֵּר עַל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים עַל הָאָהוּב שֶׁאוֹתִי בּוֹחֵר הַמּוּזִיקָה וְהַשִּׁירִים אֲבָל אַתְּ לֹא כָּאן לִשְׁמֹעַ אוּלַי רַק מִבֵּין עֲנָנִים תּוּכְלִי סוֹף סוֹף לִזְרֹחַ מֵעַל רִגְשׁוֹתַי הַכֵּנִים כִּי תָּמִיד הָיִיתִי אֲמִתִּית כשמוזיקה מתנגנת באוזניי ביקשתי לבכות מהמילים שכתבה שיר אלוני בשיר ״אמתית״ מתוך אלבום הבכורה שלה ״בר״. זהו שיר געגועים לאם שאיננה. המוזיקאית כתבה אל אמה אביבה ז"ל. בשיר מתוודה הבת בפני אמה על החיים בצל אם שכולה. היה קשה לה מול השכול להיות הבת שלה אבל תמיד הייתה אמתית. שיר אלוני היא אחות שכולה ששכלה את אחיה אורי אלוני ז״ל, שהתאבד בעת שירותו הצבאי באוגוסט 1994. זו הייתה טרגדיה איומה לכל המשפחה. והשיר מבטא זאת בעוצמה רבה. מתוך המילים של השיר מתקבלת תמונת העולם שבו צמחה הילדה הקטנה שיר. שיר ילידת 1984 הפכה בגיל עשר לאחות שכולה ונזקקה לנווט את עולמה מול עולמה של האם שקרס מרגע האסון הנורא. כתיבת השיר הוא ניסיון לזכות בתובנות בעקבות הניתוק בין הבת לאם גם בחייה וגם במותה. אביבה נפטרה בשנת 2015 בספטמבר ״ממש בין יום הכיפורים לסוכות״ סיפרה לי שיר אלוני. ניסיונותיה של הבת לדובב את האם הוא ניסיון חד-צדדי שכן האם כבר לעולם לא תוכל לענות לה. תיאור ההיעדרות מתפתח לאורכו של השיר. קיימת הקבלה בין ההיעדרות גם בחייה וגם במותה. אם בפתיחה היא כותבת שהיה לה קשה לגדול לצד האם השכולה הרי בהמשך בתובנות ההווה מתוודה הדוברת שהיא מוכנה לקבל את האם השרויה באבלה הכבד ולא להישאר יתומה. "לוּ יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת הָאוֹר בֵּין הַצְּלָלִים שֶׁעָטְפוּ אוֹתָךְ הָיָה קָשֶׁה לִי מוּל הַשָּׁחֹר לִהְיוֹת הַבַּת שֶׁלְּךָ ". השיר הוא וידוי וגם פנייה סנטימנטלית כואבת. בטקסט נמצא פעמים רבות חזרה על המילים ״הייתי אמתית״. תחושת ההחמצה במיצוי הקשר בין הבת לאמה עוברת כחוט השני לאורכו של השיר. הבת מבכה את העובדה שלא סעדה את אמה ואף התנכרה אליה עד כדי כך שהיא "רעתה בשדות זרים". המשוררת חשה שהיא בגדה באהבתה ללא תנאי של האם. אל מי פנתה המשוררת בחיפושיה אחר אהבה ונחמה בעולם הזה שבו האם נעדרת, היא מצאה נחמה בדמות אהוב וגם נבחרה על-ידי המוזיקה והשירים שהיו בין האהובים. תהיתי מדוע השיר משך את תשומת לבי כיוון שהאזנתי אליו וניגנתי אותו שוב ושוב דרך האייפון. וגם תוך כתיבת שורות אלה הקשבתי אליו כדי לשמוע את שיר אלוני המשוררת והזמרת המוכשרת שרה לי שוב ושוב ומסבירה לי ולאימא שלה - מה זה להיות אמתית. ושוב המנגינה נפתחת בקול תופים ואני מאזינה למוזיקה הנפלאה הזו שזמן רב לא שמעתי כמוה ונשמע קולה של שיר שאומרת על אמה ״כל החיים רצית למות. ואולי זה טוב״. הגעגועים של הבת אל האם הם געגועים שאינם נגמרים. חיים לצד אם שרוצה למות, הם חיים של היעדרות. איזו מין אימהות הייתה כאן. הדוברת בשיר אומרת לא הייתה כאן אימהות ״טובה״ אבל גם כבת היא חשה תחושה של בגידה שכן לא ידעה להחזיר אהבה. השיר הזה מזכיר לי את שירה של לאה גולדברג ״לתמונת אמא״. שיר שבו מתבוננת הדוברת בתמונת האם ואומרת לה ששיקול הדעת שלה היה מוטעה: מול אהבה ללא תנאי מצד האם, ניצב הגבר שעזב אותה. כאן בשיר של אלוני ניצבת המוזיקה והשירים אלה עומדים מול אהבת האם השכולה. הרצון ליצור קשר עם האם בולט בשיר והניסיון הזה לדבר אל אם שכבר איננה הוא ניסיון ליצור קרבה בין שני עולמות מרוחקים גם במובן המטפורי. רגשותיה הכנים של המשוררת חשובים לה. האם טענות אלה הם רגשות האשמה של הכותבת? האם היא טוענת שהאם לא הייתה כנה עמה? אין אפשרות לדעת זאת, אבל קיימת תחושה של הצטדקות, נמצא שהדוברת נמצאת בתהליך חשיפת האמת, ואולי ניסיון לרצות במידה מסוימת וגם מאוחר מדי את האם. כעת כמה ימים לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הצליחה שיר אלוני להטריף אותי בשיר הזה המספר על אם שכולה, שרוצה פשוט רק למות. אותי השיר השיב לתקופת האבלות של אמי רבקה אנט ז״ל שגם שכן איבדה את בנה הבכור טוביה פיינגולד ז״ל בשגגה כמו אביבה ז״ל אמו של אורי אלוני ז״ל. כעבור עשרים שנה לא עמד כוחן של האימהות וכל אחת בדרכה הסתלקה מן העולם. חווית השכול אצל שיר אלוני חוויה טרייה. האובדן הכפול של אח וכעבור עשרים שנה של האם הוא אבֵדה כבדה. מתוך חשבון הנפש של מה שהיה ואולי תחושת אשמה שלא הייתה מספיק נוכחת בעולמה של האם השכולה. הזדהיתי מאוד עם השיר ולאט התבהרה התמונה שכן, בתחילה לא ידעתי מהו הרקע לשיר, מדוע האם רצתה למות, לא ידעתי מדוע הבת חשה תחושת החמצה והציגה את אהבתה בחוסר פרופורציה לאהבת האם. נפגשנו שתינו בפייסבוק באורח מקרי לחלוטין כשאילן ברקוביץ, המשורר פרסם את שירה מישלינג מתוך ספר הביכורים של הזמרת והמשוררת. מיד התחברתי לשיר ומיד מצאתי הקבלה ביני לבינה בהיותנו שתינו ילדי תערובת. ואני שוב מפעילה את ההקלטה של השיר ״אמתית״, אוי שיר, אוי שיר היא אחותי מבלי שידעתי. רק לפני יומיים הכרתיה. גם בכותרת ספרה ״מישלינג״ אני מוצאת הזדהות בהיותי גם צאצאית לא גזעית כמוה. בני כלאיים משניים שבאו מן המזרח ומן המערב. כעת השיר הזה שלה מטלטל אותי לעוד הקבלה, לאהבת אם שכולה לילדיה לאחר שהיא בעצמה חווה את הפגיעה הקטסטרופלית. החיים בצל הפגיעה והניסיון של הבת לספר על החיים הטובים והמפלט אל המוזיקה ואל השירים. נחמה פורתא של הכותבת היא האם נמצאת בעולם שבו היא תוכל להבין את בתה ואת כנות רגשותיה. אני כותבת על השיר של שיר אלוני כי אני פשוט מתאהבת בפשטות המילים שלה, ומוצאת את עצמי בתוך השיר שלה. גם אמי עברה טרגדיה כשאיבדה את בנה הבכור ואני מבינה את השכול הזה בדיוק כפי ששיר לצערי יודעת. שתינו באותה החוויה. אחותי, שיר אלוני, אני איתך. אני איתך!.

• האלבום "בר" שיר אלוני.

• שיר אלוני (33) פרסמה בימים אלה את אלבום הבכורה "בר" וגם ספר שירה שנקרא מישלינג, הוצאת הנתיב החדש (הוצאה עצמית), 2017.