השנה האחרונה לא היטיבה עם ענף המסעדנות. הוא נקלע למצוקה כלכלית קשה, כשמסעדות רבות נסגרו בזו אחר זו, בעוד אחרות ממשיכות להיאבק על שרידותן.; ויש, מסתבר, גם כאלה שמתנהלות תחת מתח קבוע של סכסוכי-עבודה, המתרחשים בהן חדשים לבקרים.
גרזן הכורת ירד, בעיקר, על המסעדות התל אביביות, הנותנות מן הסתם את הטון הקולינרי בארץ. "כתות" המיתולוגית, של
מאיר אדוני, ו"המזללה" העממית שלו - נסגרו על-ידיו, לאחר שהחליט להתמקד במסעדנות שבין כותליהם של בתי-מלון.
ואילו "הרברט סמואל", של
יונתן רושפלד, שעל הטיילת, נעלה אומנם את דלתותיה, אבל המשיכה בכל זאת לפרפר, כשנקלעה לסכסוך-עבודה עם שותפתו לבעלות של השף, וזאת לצורך פתיחתה מחדש. כך או אחרת גררה סגירתה של "הרברט סמואל" התל אביבית את סגירתן של מסעדות נוספות ברשת הזו.
גרזן הכורת מסעדת "אל-פסטיו" האיטלקית הוותיקה, שברחוב אבן-גבירול, נעלה את שעריה, לאחר שבעליה, בני שלושה דורות, החליטו, פשוט, שמיצו את עצמם קולינרית. גם מסעדת "מרתה" שבבית ציוני אמריקה, החליטה לסגור, לאחר שבעלים חדשים הקימו במקומה מסעדה חלופית ושונה ממנה במהותה.
גם "הסינית האדומה", שבצפון תל אביב - מסעדה מיתולוגית ומאוד ותיקה - נאלצה לסגור, מחמת עבודות תמ"א שאמורות להתבצע בבניין המגורים שבו הייתה ממוקמת, וזאת בעקבות צו מפורש של בית המשפט.
גרזן הכורת לא פסח גם על מסעדת הצמרת "רפאל", של השף
רפי כהן, בין כותלי מלון "דן",שנסגרה בינתיים בשנית, לאחר שזה נעלם ממנה והותיר את עובדיה ממורמרים על שלא קיבלו, לדבריהם, את משכורותיהם מזה חודשים אחדים. ויש גם שמועות על חובות לנושים, שאליהם נקלע הבעלים.
שגשוג מדומה ולא שכחנו, כמובן, את המסעדה המובילה "מול ים", שבנמל תל אביב, של שמואל מחרובסקי, שנשרפה כליל, וכמוה גם מסעדת "שגב אקספרס" ברמת השרון. לעומתן, "אנדורה", של השף רפי ביטון, ברחוב בן יהודה-פינת שדרות נורדאו, נסגרה לאחר שבעליה פתח מסעדה אחרת במקומה מחוץ לעיר.
מסעדת "קפה נואר", שבדרום תל אביב, מפרפרת בינתיים, בעקבות המתח הרב שנתגלע בין בעליה לבין עובדיה, המלינים על מצוקתם הכלכלית; ואילו בהרצליה נסגרו מסעדות "צימעס", לאוכל יהודי מזרח-אירופי; מסעדת "מנציני" האיטלקית; ואחרונה - בינתיים - "טמפל בר" האירית, שבמרינה של הרצליה, כשככל הנראה זה אינו סוף פסוק.
מסתבר שהמצב הקשה כל כך, שאליו נקלע השנה ענף המסעדנות, אינו פוסח גם על מסעדות-צמרת לא מעטות, שמאותתות כלפי חוץ על שגשוג כביכול, אלא שבתוך-תוכן הן בעצם סובלות, כששוט הקריסה מאיים עליהן. מסעדות שכאלה ממשיכות, אומנם לתפקד בינתיים, אבל נאלצות, במצוקת המצב, להוריד את רמתן. מנותיהן מוקטנות,אך מחיריהן נשארו כבעבר; ה"ספיישלים" שלהן נעלמים, לפתע פתאום, מן התפריט, וזאת מחמת עלותם הגבוהה; והבשרים האיכותיים, שהיו נחלתן - הופכים חיש מהר לרמה מסוג ב'.
