"קול ששון וקול שמחה" איננו רק המוטו המלווה את טקסי הנישואין, הנערכים על-פי המסורת היהודית, אלא הוא גם נושאה המיוחד של תערוכה ססגונית, הנפתחת היום )16 במאי) בבית אריה קלנג באשדוד, כספתח סמלי לפתיחתה של עונת החתונות הרשמית.
הדברים אמורים בשלושים ושבע חופות, המורכבות כולן על טהרת הטלאים - מעשי-ידיהם של אמנים מקומיים, שנענו בכך לפנייתן הנרגשת של חברות "האגודה הישראלית למעשה טלאים" לשתף עימן פעולה במימוש התערוכה.
וכך, בעקבות מפגש משותף בין שני הצדדים, שהניב אחריו קליק מהיר, נותר רק לאוצרת התערוכה, יעל ויזל, להרים את ה"חופה" ולהפקידה בידיהם הנאמנות של האמנים, כשכל אחד מהם הופקד על חופה, שנתפרה קודם לכן על-ידי כל אחת מנשות האגודה.
מלאכת חיבור בהשראת החופה נתבקש כל אמן להכין אביזר, או יצירה כלשהי, כדי שיוכל בעזרתה "להתכתב" עם החופה שאליה "שודך". כתוצאה מכך מוצגים בתערוכה צמדי-עבודות, המורכבים כל אחד מחופה ומיצירת-אמנות, שנעשתה בהשראתה של כל אחת מנשות האגודה.
ובתוך כך, מן הראוי לציין, שאמנות מעשה הטלאים איננה אלא מלאכת-חיבור של בדים, הנעשית בטכניקות מסורתיות מחד-גיסא, או חדשניות מאידך-גיסא, בעבודת-יד, או במכונת-תפירה, המשמשת ליצירת שטיחי-קיר, או שמיכות, ובמקרה דנן, שבו עסקינן - לחופות.
יצירות אלה עשויות, לרוב, שלוש שכבות, שמחוברות ביניהן בתיפורים מסורתיים ואמנותיים, ולהכנתן נדרשת, כמובן, מיומנות וסבלנות מרובה, כשהן זוכות כיום להיות מוצגות במוזאונים רבים ברחבי העולם.
