במסגרת הבחירות לנשיאות אירן, נערכו שלושה עימותים בין המועמדים. כל עימות מוקדש לנושא אחד, כאשר העימות הראשון נגע לעניינים החברתיים, השני לפוליטיקה והשלישי לכלכלה. הנושא הכלכלי חשוב מאוד באירן, בהתחשב בעובדה שנכון ליולי 2016, במדינה יש 12.7 אחוזי אבטלה, ו-30.2% מהצעירים מובטלים.
סקר שנערך בנושא, מלמד על מצבם הרע של אזרחי אירן. 54% מהנשאלים אמרו שהם בקושי מסתדרים עם הכנסתם הנוכחית. 35% אמרו שמצבם הכלכלי התדרדר בשנים האחרונות ורק 11% אמרו שמצבם השתפר. על מצבה הכלכלי של אירן בכללותה, 64% מהנשאלים שהמצב הכלכלי של המדינה רע או רע מאוד. 52% אמרו שהם חושבים שהמצב הכלכלי יורע, לעומת 31% בלבד שחושבים שהוא ישתפר.
ב-18 באפריל קיים המועמד איברהים ראיסי, המועמד המוביל מול הנשיא המכהן חסן רוחאני, פגישה עם יזמים ונציגים של המגזר הפרטי. הוא מתח ביקורת על המצב הכלכלי ותיאר את רמת החיים במדינה כ"לא מתקבלת על הדעת". לדבריו, יש צורך בכלכלה חזקה שתעמוד בפני סנקציות עתידיות ואיומים. דבר דומה נאמר על-ידי מנהיגה הרוחני של אירן, עלי ח'אמנאי. לטענתו, כלכלה חזקה תהווה התנגדות עממית נגד איומים ומזימות של האויב האימפריאליסטי (ארה"ב) והציוני.
בעימות השלישי בין המועמדים התייחס ראיסי למספר נושאים. על הנפט במדינה הוא אמר, שיש צורך בהקמת בתי זיקוק נוספים במחוזות שונים, דבר שיוביל לירידה במחירים, ומתח ביקורת על העובדה שדבר זה לא נעשה. הוא האשים את ממשלו של רוחאני בבעיות הכלכליות,בעוד ממשל זה מאשים את הממשל שקדם לו (זה של מחמוד
אחמדינג'אד). הוא הוסיף ואמר שהממשלה צריכה להעלות את הסובסידיות.
רוחאני טען באותו, עימות כי ממשלתו הצליחה לפתח את שווקי הייצוא של אירן, לאחר החתימה על הסכם הגרעין עם המעצמות. עוד אמר שיש צורך ברפורמות למערכת הבנקאות במדינה. הוא הוסיף שממשלתו הכפילה את ההון של הבנקים הממשלתיים, דבר שנועד להנעת הפעילות הכלכלית. על נושא הסובסידיות שהעלה ראיסי, רמז רוחאני שמדובר בשיטות של הממשל הקודם, שלטענתו הביאו את אירן למצבה הכלכלי הרעוע.
אין להתעלם מהעובדה, כי לבחירות באירן יש השפעה גם על הכלכלה העולמית. בחירות אלו הם שיקבעו האם השלטון המתון הנוכחי של רוחאני יימשך, או שיחזור השלטון השמרני עוד יותר ויחזרו המתחים בין אירן למעצמות.
אירן היא הרביעית בעולם במספר עתודות הנפט שברשותה, והשישית בעולם בהנפקת חביות נפט ליום. יש לה עתודות של 158 מיליארד חביות, והיא מפיקה 3.6 מיליון חביות ביום. בעקבות החתימה על הסכם הגרעין, הסנקציות הכלכליות כבר לא אוסרות השקעה במדינה. כתוצאה מכך, אירן פתחה מרכז עבור חברות נפט זרות, לפיתוח עתודות הנפט. דבר זה צפוי להכניס למדינה 200 מיליארד דולר בהשקעות לחיפושי נפט וגז.
ההערכה היא, שהמצביעים באירן יבחרו את נשיאם הבא לפי המצב הכלכלי. המשק האירני סבל בשנים האחרונות מהסנקציות הבינלאומיות, אך כעת ישנו סיכוי לשיפור המצב עם הסרת הסנקציות בשל הסכם הגרעין. החשש הוא שנשיא שמרני כדוגמת ראיסי, שמוכן לבטל את ההסכם, ישנה לרעה את המצב הכלכלי. עם זאת, המצביעים האירנים יכולים להיות מודעים לאיום החיצוני על הסכם הגרעין. למשל, הנשיא
דונלד טראמפ התחייב בקמפיין שלו לבחון את ההסכם ולדון מחדש בתנאים של ניטור ובקרה חיצוניים של מתקני הגרעין. דבר זה יכול דווקא לעודד את המצביעים לבחור במועמד שמרני.
תוצאות הבחירות יהיו המפתח לשאלה האם אירן או מעצמות העולם, יביאו בפעולותיהן להחזרת הסנקציות. החזרת הסנקציות ישפיע על יכולתה של אירן למכור נפט. חזרתה של אירן לשוק הנפט העולמי יביא להורדת מחירי הנפט וישפר את הסחר האיזורי והבינלאומי.
להערכת הבנק העולמי, חזרתה של אירן לשוק הנפט העולמי יכניס עוד מיליון חביות נפט ביום. מבחינת אירן, הסרת הסנקציות וחזרתה לשוק הנפט העולמי יביאו לצמיחה כלכלית במדינה, מצמיחה של פחות מאחוז בשנה בתקופת הסנקציות ליותר מחמישה אחוזים בשנה. בנוסף, אירן תרוויח 17 מיליארד דולר שאבדו לה בשל העדר סחר בילטראלי.
