השופט: גיל קרזבום, סגן נשיא בית המשפט לתעבורה בחיפה המועד: יום ראשון, 5.3.2017, שעה 09:15 הנושא: הקראות "יש לך עורך דין?", פונה השופט גיל קרזבום ונענה בשלילה. הוא מבקש ממנו לעמוד, אך מיד שם לב למשהו: "יש לך בעיה עם לעמוד? כואב לך? תשב. מה קרה, אתה סובל מהגב? אז תשב". אבחנה יפה ומהירה, המלמדת על הבאות.
האיש מערער על פסילה מינהלית של רשיונו ל-60 יום בעקבות תאונה, בה גם נפגע בגבו. "בבקשה, מה אתה רוצה להגיד", פותח קרזבום - אבל מיד צריך להפסיק ופונה לקהל: "רק שנייה, אכפת לכם לסגור את הפלאפון? זה יעזור לנו פה". הוא חוזר למערער, הטוען שלא שתה: "אבל הייתה תאונה, נכון? רק על התאונה פוסלים אותך ל-60 יום". כעת מפריעים לו עורכת דין המשוחחת עם הלקוח שלה: "רק שנייה, אני רוצה שעורכת הדין והאדון יסיימו את השיחה. אני לא רוצה להפריע להם". עורכת הדין מתנצלת, וקרזבום נותן עוד עקיצה: "אני באמת לא רוצה להפריע לכם".
אפשר לחזור לעיקר. הוא שואל על פרטי התאונה, וחוזר ומבהיר שדי באירוע זה כדי לשלול את הרישיון. "בוא נשמע, אולי התביעה מסכימה" - אך התובע מבהיר שהמשטרה מתנגדת. "אני מבין שהרכב טוטאל לוס", אומר קרזבום לאחר עיון מהיר בתיק, אבל המערער מסביר שהוא אמור לקבל רכב חלופי מהעבודה. קרזבום מתחיל להכתיב החלטה, ונחשו מה - שוב יש הפרעה: "אולי תצאי החוצה עם הטלפון?", הוא פונה בטון נעים לגברת בקהל. "תסיימי את השיחה, בסדר? זה מפריע".
המערער מבקש להוסיף דבר מה וקרזבום מאפשר לו, למרות שכאמור כבר החל את ההחלטה, וכך נותן לו את יומו בלי לבזבז זמן. חוץ מזה, לו-עצמו יש עוד משהו לשאול: "מה קרה לך בתאונה?". האיש שבר שלוש חוליות בגב. "אז מה עשו לך? מה עושים בשביל לטפל בכך?". האיש מראה שיש לו חגורת גב וקרזבום מוסיף מפיו שגם בשל מצבו הבריאותי הוא מבקש לקבל את רשיונו, "כי קשה לי להתנייד". ובכלל, קרזבום הבין היטב את הטענות, למרות שלא תמיד היו ברורות, והוא מעניק להן לבוש משפטי.
קרזבום מדבר בהחלטתו של חשיבות הפסילה המינהלית וקובע, כי קיימת "מסוכנות של ממש למשתמשים בדרך ולמבקש עצמו". לרגע הוא חושב שהתביעה לא הראתה לו את עברו של הנהג, אך התובע מפנה את תשומת ליבו והנתונים נכנסים להחלטה. נסיבותיו האישיות של המבקש אינן חריגות והן נסוגות מפני האינטרס הציבורי, קובע קרזבום ודוחה את הבקשה. הוא פונה לנהג: "אני ממליץ לך בתיק הזה להצטייד בעורך דין, כי מיֶדע שלי בתיקים דומים - התביעה עותרת למאסר ואתה עלול לאבד את הרישיון לשלוש שנים. עדיף לך, אבל זה לשיקולך. תרגיש טוב".
"הוא לא יגיע איתך להסכמות" כעת מבקשת סניגורית לצרף עוד תיק, אבל קרזבום מזכיר לה כיצד העסק עובד: "אי-אפשר לצרף אם את לא מודה בשניהם. קודם כל תגידי לי מה קורה בתיק שלנו. הוא מודה בעובדות? חבל לי על הזמן, כי אם אתם דוחים [את המענה] - אני דוחה בארבעה חודשים, כי אין לי מועדים. אם אתם כופרים - הוכחות זה קרוב מאוד, תוך 30 יום". הסניגורית רוצה לקבל תסקיר של שירות המבחן, ושוב קרזבום צריך ללמד אותה: "אם הוא מודה בעובדות, אני לא צריך להרשיע אותו עכשיו ואפשר לשלוח אותו לתסקיר".
הסניגורית מודה, וכפי שיש לעשות - ולא כל שופטי התעבורה עושים - קרזבום פונה לנאשם ושואל אותו אם הוא מודה שנהג מאז 1992 ללא רישיון. הפתעה: האיש מסרב להודות. קרזבום לא מבזבז זמן: "נקבע לשמיעת ראיות. רוצה לבדוק איתו קודם?", הוא פונה לסניגורית. "כדאי להיות מתואמים לפני שמגיעים לדיון". הוא שולח אותם לדבר בחוץ ועובר לתיק הבא - בקשה להסב דוח שנרשם על שם אדם ולהעבירו על שם בנו. הטענה: הרכב שייך לאב, אבל הבן הוא שנהג בו. המהירות המירבית הייתה 80 קמ"ש, והבחור נהג ב-138 קמ"ש. קרזבום מקבל את הבקשה, מוודא את הודאתו של הבן והסניגורית מבקשת לשוחח בהפסקה עם התובע לגבי העונש. "אין בעיה", היא נענית, "אז תמתינו קצת עד שיתפנה האולם".
קרזבום צריך להזכיר את כללי המשחק למי שנכנסו לאולם: "מי שנכנס - שלא ידבר בבקשה. אתם רוצים לדבר - בחוץ". כעת מתייצבת עורכת דין על תקן של מי שביצעה את העבירה - נסיעה באור אדום - ומבקשת לבטל פסק דין שניתן נגד אמה בהעדרה. הגברת לא ממש מתמצאת בדיני תעבורה, היא אינה מודה בעובדות ומבקשת לנהל מו"מ עם התובע. קרזבום: "הוא לא יגיע איתך להסכמות בתיק הזה. אם את לא מודה - תנהלי את התיק". אז כמה זה יעלה לי, היא רוצה לדעת. התעריף כבר נקבע בתיק נגד האם: קנס של 1,000 שקל ועשר נקודות.
"מה ההגנה שלך?", תוהה קרזבום. מדובר ברחוב מגורשי ספרד, וקרזבום יודע שיש ערעור על מה שמתרחש שם, אבל הערעור אינו על אור אדום - כלומר: לא על תקינות המצלמה המותקנת ברמזור. "גם אימא שלך לא קיבלה יותר", משדל אותה קרזבום והיא מודה. "גם את רוצה תשלומים?", ממשיך קרזבום להעתיק את גזר הדין של האם, נענה בחיוב ופורס את הקנס לארבעה תשלומים.
כעת חוזרים עורכת הדין והנאשם הבלתי-מתואמים. האיש עומד על כפירתו, אך הסניגורית טוענת שאין להם כוונה לנהל את התיק. קרזבום קובע לשמיעת ראיות ב-2.4.17 ומעיר: "תנהלו, לא תנהלו - זה עניין שלכם".
טענה חצופה של סניגורית בתיק הבא מציגה סניגורית הסכם שכירות לגבי הרכב שנתפס מבצע עבירה, כדי להראות מי נהג בו, וקרזבום שואל האם היא זימנה אותו לדיון. לא, משום שהוא לא משתף פעולה (והערה שלנו: ממש לא מפתיע), ולכן היא מבקשת לזמן אותו דרך בית המשפט. "ששש, כל הזמן מדברים פה", משתיק קרזבום כמה עורכי דין, דוחה להקראה נוספת ל-21.5.17 ומבקש מהסניגורית לנסות שוב למצוא את האיש במקביל לזימון שתשלח לו המזכירות. "אם אתם לא מצליחים להמציא לו - תגידו לי, ייתכן שנצטרך למצוא כתובת".
השעה כבר 09:50 וסניגורית בתיק הקבוע ל-09:20 נאלצת לומר, שאין לה קשר עם הלקוח. "מתי היה לך קשר איתו בפעם האחרונה?", מתעניין קרזבום ונענה שהיה זה בעת הקראת כתב האישום. הוא לא הגיע למשרדה, הטלפון שמסר לה אינו שלו - ובכל זאת היא מבקשת להמתין עד 12:00. "איך שאת רוצה", זורם איתה קרזבום, "אחרת אני מוציא לו צו הבאה, חבל". היא תחזור אחר כך.
מי שכבר חוזר היא הסניגורית שביקשה וקיבלה קודם לכן הסבה של דוח על שמו של הבן. לאיש יש 11 עבירות קודמות, כולל פסילה על תנאי לחודשיים שהיא בת הפעלה. לסניגורית יש טענה חצופה: התנאי נקבע במשפט אליו הלקוח שלה לא התייצב ולכן לא יכול היה להתגונן (כן, תקראו שוב, זה בדיוק מה שהיא אמרה). קרזבום לא מעמיד אותה על האבסורד, אלא מתקדם: הוא לא ביקש לבטל את אותו פסק דין, ולכן לא יכול לבוא עכשיו בטענות.
עכשיו היא מבקשת להתחשב בנסיבותיו הכלכליות ובכך שביקש בהגינותו (כלשונה) להסב את הדוח על שמו, ולכן להסתפק בפסילה על תנאי. "לא במהירות הזאת, אין מצב", מבהיר לה קרזבום. "את מבקשת להפעיל את התנאי בחופף או במצטבר?". תאמינו או לא - היא לא מבינה מה משמעות הדבר וקרזבום צריך להסביר לה. השאלה הבאה היא מתי תתחיל הפסילה - אבסורד רוחבי שכבר עמדתי עליו: אם מדובר בנהג מסוכן, למה לא להוריד אותו מיד מהכביש?
כאן מתעוררת בעיה טכנית: הרישיון בכלל אינו ברשותו של הנאשם אלא בידי המשטרה, בעקבות תאונה (לטענת הסניגורית לא הוא נהג ברכב; תאמינו אם בא לכם). קרזבום אומר שיאפשר לו ללכת להביא את הרישיון בתוך שבוע, ומאחר שהאיש מתגורר בפורדיס - הוא יוכל להפקיד אותו בבית המשפט בחדרה ולא להיטלטל על חיפה. "אני לא רוצה שישלחו לו את הרישיון בדואר ואז הוא יחשוב שהוא יכול לנהוג", מסביר קרזבום. "אני מכיר את זה. אני רוצה שהוא ילך ויקח את הרישיון". הוא מכתיב גזר דין במהירות. גוזר עליו 900 שקל קנס ושלילה כוללת של חודשיים - בדיוק המסגרת של התנאי. "צריך להקפיד מעכשיו, כן?", הוא מעיר לבחור. משום מה, יש תחושה שזה לא יקרה.
השורה התחתונה: ניהול יעיל של יום דיונים שגרתי, תוך הקפדה על הפרטים ובקיאות בהם - מה שבהחלט אינו מובן מאליו. יודע גם לאזן בין שמירה על הסדר לבין הימנעות מיצירת אווירה מרתיעה. על פניו העונשים שהוא נותן נראים קלים, אך נראה שהם עולים בקנה אחד עם המקובל, ומכל מקום - לא את זה אנחנו בודקים כאן. יעילות: 9 מזג שיפוטי: 9 