הטלטלה הקשה, הפוקדת באחרונה את ענף המסעדנות הישראלי, אינה פוסחת גם על מסעדות-צמרת ששמן הולך זה מכבר לפניהן. רבות מהן מסתבכות עם עצמן, וגם לאחר מאבק-הישרדות ממושך - בסופו של דבר הן נופלות עם הזמן...
זה בדיוק מה שקרה באחרונה למסעדת העילית "רפאל", שפשטה בסופו של דבר את הרגל, וזה היה גם גורלה של מסעדת "מול ים", אם כי בנסיבות שונות בתכלית. ומלבד שתיהן - יש, מן הסתם, מסעדות נוספות שנאבקות מדי יום על שרידותן.
אחת ממסעדות הצמרת, שעדיין עומדת בפרץ הזה, היא "טוטו" הוותיקה (רחוב ברקוביץ 4), הסמוכה לבתי המשפט ולמרכז העסקים של העיר תל אביב. עם זאת לא הצליחה גם "טוטו" להימלט מאימת הטלטלות של צוק העיתים, ומעת לעת נסגרו דלתותיה, אף כי רק באורח זמני, בשל מריבות פנימיות שנתגלעו בקירבה.
רעש נורא עכשיו, עם השף המוביל שלה,ירון שלו, דומה שהיא ניצבת שוב על רגליים איתנות, כבזמנים הטובים שלה בעבר, אלא שהיא עדיין רחוקה מלשחזר את שנות התפארת הראשונות שלה, שהיו בלי ספק תור הזהב עבורה.
"טוטו" היא מסעדה מפוארת ומעוצבת היטב, הנהנית כל העת מתפוסה מלאה, בזכות מיקומה בליבה של העיר, ובזכות עברה שהולך לפניה. כשפקדנו אותה הפעם, לעת צהריים, יכולנו לעמוד על התמורות הרבות שפקדו אותה בינתיים.
שלא לזכותה של "טוטו" ייאמר שהיא מסעדה רועשת מאוד, ואם ברצון הסועד להשחיל בה מלה - מוטב שישכח ממימוש הרצון. גם השרות הוא איטי עד למאוד, ומה שהרתיח אותנו מכל - הוא המחיר המוגזם שנגבה מאיתנו תמורת ארוחה בינונית למדי.
מטרד העלים על השולחן הוגשו, "און דה האוס", לחם הבית (טעים בהחלט), זיתים ומחמצת (אף הם טעימים). מן המנות הראשונות בחרנו בחציל שרוף, עם גבינה לבנה, על צלחת גדושה בעלים לקישוט, שרק הפריעו להגיע לאוכל עצמו. בת הזוג, לעומת זאת, ניצלה מן הטרחה המיותרת הזו, עם סלט קלמארי (נטו)..
מבין המנות העיקריות הוגשה לי פסטה של ראגו- בשר ביין אדום, עם ירקות-שורש, ופפרדלה. המנה גדשה את הצלחת עד כדי כך שנאלצתי לבקש לארוז את חצייה. בת הזוג, שהלכה גם על פסטה,, בחרה בקנלוני בציר-עגל, עם ירקות ומחית-סלרי - מנה שלא הוציאה אותה מגידרה.
לקינוח הזמנו פבלובה לשניים, שהייתה גדושה בתותים וגלידה - מנה שהייתה בהחלט לעניין, עם אספרסו כפול, מהביל וניחוח. החשבון הסתכם ב-378 שקל - מחיר די מוגזם לארוחת "ככה-ככה", חסר כל צידוק בנסיבות שהיו. את "טוטו" זיכינו ב-7 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו, ואף זה, באמת, רק בחסד.
