החדשנות הדיגיטלית עשויה, או עלולה, להשפיע לא רק על התעשיות והשירותים אלא גם על אלה שעובדים בהם. אחד הדברים שאוהבים להשתעשע בהם באחרונה הוא תיאורים ססגוניים כיצד הרובוטים או הבוטים, שהם סוג של רובוטים, יתפסו את מקומותיהם. האם אנחנו כבר שם?
בנושא זה עסק מפגש שנערך במכללה האקדמית תל אביב-יפו, שהיה פרי יוזמה משותפת של החוג למערכות מידע בבית הספר לניהול וכלכלה במכללה, בראשות ד"ר
רותי גפני, והלשכה לטכנולוגיות המידע.
במפגש הרצה
אריה עמית, יו"ר נשיאות הלשכה ומנהל חברת
I-AMIT שבבעלותו (ושכותב טור שבועי כאן, ב
אנשים ומחשבים). "בעולם המתפתח לנגד עינינו, נראה יותר ויותר דברים שנראים לנו יותר כמדע בדיוני מאשר משהו שקשור לעולם העבודה", אמר. הוא ציין כי אוטומציה בתעשיה ובכלל בעבודה קיימת עוד מהמאה ה-17.
לדברי עמית, השפעתם של הרובוטים תהיה על סוג מסוים של בעלי תפקידים, אולם יש תפקידים שהרובוטים לא יחליפו את בעליהם כל כך מהר. בהגדרה של מקצועות בסיכון גבוה ניתן למצוא מוקדנים, שרובוטים כבר ממלאים חלק מהתפקידים שלהם בטיפול בפניות לקוחות, ובעתיד אף יוכלו לתת להם מענה ממשי - ולא רק אינפורמציה. בנוסף, נמצאים בסיכון טלרים בבנקים, קופאיות במרכולים, מנהלי חשבונות ומקצועות דומים להם.
רופאים, מורים, עובדי סיעוד וניהול כללי, הדורש קבלת החלטות אסטרטגיות, כנראה ימשיכו לעבוד גם בעוד 20 שנים ורובוטים לא יתפסו את מקומם. כל זה לא אומר שצריך להישאר אדישים למגמות האלה ולא צריך להיערך אליהן. עמית אמר, ובצדק, ש-"מי שצריכה לראות את כל התמונה היא המדינה. היא השחקן הראשי בפיתוח הון אנושי - החל ממערכת החינוך, דרך הצבא, מערכת ההשכלה הגבוהה, שוק העבודה וכלה בפיתוח קריירה. הבעיה היא שאין תיאום כללי בין גופי המדינה השונים והם עובדים כל אחד לחוד, ללא תכנון כולל".
רובוטים שיתופיים שילוב הרובוטים בארגונים ובתעשיה כולל עוד פן: בוטים - רובוטים שיתופיים, שמבצעים פעולות בעלות אופי קבוע וחוזר במהירות רבה, אבל הם לא מחליפים את העובדים האנושיים אלא מסייעים להם. הבוטים הם יותר על תקן של עוזרים דיגיטליים חכמים, שיודעים להפעיל פונקציות ליד קווי ייצור במהירות רבה ובדייקנות, אולם מופעלים על-ידי בני אדם.
את התפיסה הזו הציג במפגש
יואל הכט, שותף בחברה ישראלית בשם
Icobots, שמשווקת ומטמיעה רובוטים שיתופיים במפעלים ובחברות. "מעבר ליכולת שלהם לבצע פעולות רבות, האנשים שמפעילים אותם לומדים מהר מאוד לשלב אותם בעבודה ומהר מאוד אותם בוטים נעשים עצמאיים ומשתלבים בתהליך הייצור", אמר.
השילוב הזה, של הרובוט עם האדם שליד המכונה, הוא שילוב נפוץ ביותר, שכבר רואים כיום. אם חושבים רגע, הרי שמאז ומתמיד נוספו ליד קווי הייצור מכונות אוטומטיות חכמות, שיודעות לבצע פעולות במהירות רבה יותר ובכך מעלות את התפוקה ומשפרות את המוצר.
הכט ציטט בהרצאתו מידיעה שהכריזה על חברה ישראלית שמובילה את המרוץ העולמי לפיתוח רובוט שיחליף בני אדם בקטיף פירות ושיהיה מסוגל לקטוף 10,000 תפוחים בשעה!
הוא בחר להתמקד בתגובות הגולשים לידיעה זו, שמשקפות את הלך הרוח בקרב הציבור בכל מה שקשור לרובוטים ובוטים. גולשים אחדים לא הסתירו את זעזועם מהאפשרות וכתבו: "עוד רובוטים שלוקחים משרות לבני אדם". גולש אחר השיב להם בטענה ש-"זה יביא לירידת מחירי התפוחים". גולש אחר ניסה להיות ריאלי וכתב: "זה עניין של כמה שנים ובתוך עשור נצחק על זה שפעם קטפו תפוחים ביד. זוכרים שה-iPhone הושק לפני בסך-הכל 10 שנים? שרק לפני 20 שנים עוד דיברנו מטלפון ציבורי?"
רובוטים וחוויית לקוח פתחה את המפגש
עינת שמעוני, חוקרת טכנולוגיה מ-
STKI, שדיברה על הכלכלה העולמית כפלטפורמה שלתוכה מתרכזים השינויים שמשנים את מה שאנחנו יודעים על ייצור, הפצה ושיווק. לדבריה, כולם ממוקדים סביב מטרה אחת: חוויית הלקוח.
מהי חוויית הלקוח? לדבריה, זו כוללת כמה רכיבים: זיהוי, עיצוב, אקטיביזציה ואופטימיזציה. "יש גשם של שינויי דיגיטליים בערוצים השונים. מדברים על רובוטים, צ'ט בוטים, עוזרים קוליים, אינטרנט של הדברים ומציאות רבודה", אמרה שמעוני. "יש תיאורים שאומרים שבוטים הם טיפשים ויש יגידו שהם העתיד, אבל התועלת המוכחת שלהם היא לאפשר ללקוח לקבל את מבוקשו באפס זמן, מה שהוא לא יכול לקבל ממענה אנושי".
השורה התחתונה: רובוטים, בוטים וצ'ט בוטים כבר כאן. הם מתחילים להופיע במקומות עבודה מסוימים, במקום עובדים או לידם, אבל צריך להיזהר מלהיסחף לתחזיות מאיימות, כאילו כל העולם ינוהל על-ידי רובוטים. זאת, לו רק מהסיבה הפשוטה שאת הרובוטים מפתחים ומייצרים בני אדם. מכאן, צריך לצאת מתוך הנחה שהשילוב בין הטכנולוגיה לאנושות יהיה מאוזן וסביר, כל עוד הוא משרת את המטרות של מי שפיתח אותו.
