חשבונית ארוחת-ערב מן המאה ה-15, או התכתבויות בין הדוכס למועצת העיר - הם, לכאו4ה, מסמכים חסרי-חשיבות. אבל בעידן המהפכה הביורוקרטית בערים החופשיות במרכז-אירופה הפכו מסמכים אלה למקור מידע חיוני מסקרן על התקופה.
בזכותה של אהובה ליברלס-נוימן, עמיתת-מחקר במרכז לחקר המרות-דת שבאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, נערך השבוע במוזאון לתרבות האיסלאם שבנגב מסע וירטואלי מרתק בעקבות המהפכה הביורוקרטית של הערים החופשיות שבמרכז-אירופה ומערבה.
על-פי ליברלס-נוימן, מסתבר שהמהפכה הביורוקרטית הצליחה להפוך למקור-מידע היסטורי מהותי ומפתיע על החיים שבשלהי תקופת ימי הביניים. בין היתר חושפת עמיתת המחקר כיצד חשבונית פשוטה של ארוחת-ערב במאה ה-16 הובילה לפתרון גורלו של חזן הקהילה היהודית בעת שהיה על סף התנצרות.
ליברזלס-נוימן גם מצליחה להתחקות אחר התכתבות מרתקת שנערכה בין הדוכס למועצת העיר, המלמדת בין היתר על מערכת יחסי הגומלין ששררו בין השלטון לבין הדת. בתוך כך היא חושפת מדוע בחרה הקהילה היהודית להגיב על כך דווקא בשתיקה רועמת.
חן וחמלה בצמוד להרצאתה של ליברלס-נוימן מתקיימת במוזאון לתרבות האיסלאם גם סדנה ייחודית עם האמן היפני-ישראלי קזואואישיאי, שבמסגרתה הוא מדגים,לעיני הקהל הרחב, את תהליך היצירה בכתיבה מסוגננת. מסתבר שקזואואישיאי מיטיב לעשות זאת, והדבר ניכר בשתי עבודותיו היצירתיות - "חן" ו"חמלה", שבהן הוא משלב את אמנות הקליגרפיה עם אמנות המדיטציה.
עבודותיו כאמן ממחישות לעין כל את חשיבות המילים הכתובות במסורות עתיקות במזרח הרחוק, כמו יפן וסין, המיומנות ליצור תוך תיאום מדויק בין הגוף לבין הנפש, באופן שבו פעולת הגוף כולו תומכת בתנועת היד המציירת בהינף אחד, ללא יכולת תיקון ומאמץ, הנרכשת לאורך שנים בלימוד העובר מ"מאסטר לתלמיד".
במסגרת הסדנה ניתנת למשתתפיה הזדמנות מיוחדת להתנסות בעצמם בכתיבה מסוגננת, בהדרכתו האישית והמקצועית של האמן היפני.
הקוריקולום-ויטה של אישיאי מעיד עליו שהוא החל את לימודיו המקצועיים כבר בגיל תשע, ובגיל מאוחר יותר למד קליגרפיה וגילוף-חותמות אצל מאסטר. את ההתמחות הזו הוא שילב בלימודי אומנויות-לחימה,זן ומדיטציה, שהיו לחלק בלתי נפרד מחייו.
החל בשנת 1989 כבר מוצגות עבודותיו של האמן היפני בתערוכות שונות ברחבי העולם, ובשנת 1997 עזב אישיאי את יפן ועבר להתגורר בישראל. כאן מוצגות עבודותיו בגלריות ובמוזאונים, והן נרכשות בידי אספנים.
