זה לא אקדח מעשן

האם ג'ים קומי מספק (8.6.17) אקדח מעשן נגד הנשיא דונלד טראמפ? בכלל לא בטוח. גם בהנחה המאוד-סבירה שטראמפ אמר את כל מה ש-קומי מצטט מפיו, עדיין יש חשיבות לטון בו הם נאמרו ולהקשר - ואלו אינם חד-משמעיים. המשפטים המרכזיים בהצהרת הפתיחה של קומי בעדותו בפני ועדת המודיעין של הסנט הם: "הנשיא אמר: הוא בחור טוב ועבר הרבה. הוא שב ואמר ש[מייקל] פלין לא עשה שום דבר רע בשיחותיו עם הרוסים, אבל הוא הוליך שולל את סגן הנשיא. ואז הוא אמר: אני מקווה שתוכל למצוא דרך לתת לזה לעבור, לתת לפלין לעבור. הוא בחור טוב. אני מקווה שתוכל לתת לו לעבור את זה". ובמקור:, "I hope you can see your way clear to letting this go, to letting Flynn go. He is a good guy. I hope you can let this go." המחמירים יראו בכך שיבוש חקירה. כאשר נשיא ארה"ב אומר לראש ה-FBI שהוא מקווה שחקירה "תעבור" - יטענו - זו לא סתם הבעה תקווה או משאלת לב. זה רמז ברור לרצונו של הנשיא, שאחרי ככלות הכל - הוא המפקד העליון והוא הסמכות הבכירה ביותר במדינה. נכון, הבולשת היא גוף עצמאי, אך קומי עצמו אומר שראה את דבריו של טראמפ - אלו ואחרים בשיחותיהם - כמדאיגים מאוד מבחינת עצמאותה. זו אם אינה עצמאות מוחלטת; עובדה שטראמפ פיטר את קומי בהליך חוקי לחלוטין, ועובדה ש-קומי מצא לנכון לפנות לממונים עליו ולעדכן אותם על שיחותיו עם הנשיא. אכן, יש לראות את הדברים גם בהקשרם. כאשר טראמפ אומר שוב ושוב שהחקירה היא עננה המכבידה עליו לתפקד - ניתן להבין שהוא רוצה שהחקירה הזאת תתמוסס. כאשר טראמפ שואל את קומי האם הוא רוצה להמשיך בתפקידו - ניתן לראות זאת כאיום ולפיו כהונתו תלויה בתשובותיו בנוגע לפרשה הרוסית. כאשר טראמפ מצפה מ-קומי לנאמנות - ניתן לפרש את הדברים כתנאי להמשך תפקידו. וכאשר טראמפ מפטר את קומי ואומר בגלוי שהחקירה הרוסית הייתה שיקול, ואולי השיקול - הדברים מקבלים משנה תוקף ומשנה חומרה. המקלים יאמרו: טראמפ לא אמר ל-קומי להפסיק את החקירה. בניגוד לריצ'רד ניקסון בתחילת פרשת ווטרגייט, הוא לא נתן הוראה לשבש אותה ולא העלה רעיונות כיצד לעשות זאת (לפחות לפי הידוע כעת). זה האיש וזה סגנונו: בוטה, ישיר, לא דיפלומטי, לא מחושב. לטוב ולרע, טראמפ אומר בדיוק מה שהוא חושב, וזה מה שקרה גם כאן. אין זה יוצא דופן לשמוע מנהיגים, ואפילו אנשי חקירה ואכיפה, מביעים תקווה שאדם ייצא חף מפשע. ככלות הכל, שום אזרח אינו רוצה שיתגלה שבכירי מדינתו הם פושעים או נוכלים. אפשר לומר שטראמפ, בסגנונו הבלתי-מהוקצע, עשה את אותו הדבר: שאל בקול האם יש אפשרות שהחקירה נגד פלין תסתיים בלא-כלום. נכון שזו פרשנות קצת מרחיקת לכת, אבל לא מופרכת מיסודה. את ההתבטאויות האחרות של טראמפ אפשר לפרש כמי שמודאג, ובצדק, מכך שהפרסומים נגדו פוגעים במעמדו וביכולתו לשלוט. קומי אישר ומאשר שלא הייתה - וכנראה שגם כרגע אין - חקירה נגד טראמפ עצמו. עצם העובדה שענה על שאלותיו של טראמפ בזמן אמת מלמדת, שהוא לא מצא בהן פסול. הרבה תלוי במה שיאמר או לא יאמר קומי בעדותו בעל-פה. מן הסתם הוא יישאל כיצד פירש את דבריו של טראמפ, וכאן יש שלוש תשובות אפשריות. האחת: חשבתי שזה שיבוש הליכים. השנייה: ראיתי זאת כהבעת דאגה. השלישית והסבירה ביותר: אני לא פרשן ולא שופט אלא רק מתאר מה שהתרחש. אבל אפילו בתסריט הראשון, זה רחוק מאוד מלחרוץ את גורלו של טראמפ. קומי - ממלכתי ומרשים ככל שיהיה - הוא בן אדם שהושפל בפומבי רק משום שמילא את תפקידו, כך שאת דבריו יש לקחת בהקשרם. בשורה התחתונה, צריך יותר מזה - וכנראה הרבה יותר מזה - כדי להפיל את נשיא ארה"ב. הדברים של טראמפ אולי לא היו במקום, אולי היו פסולים, אולי היו על גבול הפלילי ואולי אפילו עברו את הגבול הזה - אך עדותו של קומי, נכון לעכשיו, אינה אקדח מעשן.