יהודים התיישבו באזור שבין הים השחור לים הכספי מאות שנים לפני שקמה שם ממלכת הכוזרים. יהודים התיישבו מרצון או מאונס באזור הים השחור כבר החל מהמאה ה-4 לפנה"ס בעוד שממלכת הכוזרים נוסדה במאה ה-6 לסה"נ. היהודים שקדמו לכוזרים באזור היו גורם חשוב במעבר של הכוזרים מחיי נוודים להתיישבות קבע והשפעתם באה לידי ביטוי בתחומים שונים. (על כך, במאמר על ממלכת הכוזרים).
התפוצה בהורקניה
ארתחשסתא ה-3 (358 - 338 לפנה"ס) מלך פרס היגלה ב-343 לפנה"ס יהודים מאזור יריחו בארץ ישראל לדרום הים הכספי בעקבות דיכוי מרד ובזה הניח את היסוד לתפוצה היהודית שם. ממצאים ארכיאולוגיים מוואדי דליה רומזים שאוכלוסי יהוד מדינתא סבלו מרדיפות במחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס. קיימת סברה שממצאים ארכיאולוגיים ממערה בכתף יריחו שייכים אף הם לאירוע זה.
התפוצה בממלכת בוספורוס (צפון הים השחור)
ממלכת בוספורס הייתה מורכבת ממספר ערי פוליס יווניות שהראשונה בהן נוסדה במאה ה-6 לפנה"ס. הממלכה נכבשה ע"י רומי. לא ידוע מתי החלו יהודים להתיישב לחופיו הצפוניים של הים השחור. אבל יש עדויות על קיומן של קהילות יהודיות מאמצע המאה ה-1 לסה"נ. המידע על קיומן של הקהילות בערי ממלכת הבוספורוס מבוסס על תעודות אפיגרפיות משלושה סוגים: שטרי שחרור של עבדים, כתובות קבר ורשימות של חברי אגודות העובדים לאל עליון.
שטרי שחרור של עבדים נמצאו בעיר הבירה פאנטיקאפיום, בפאנאגוריה ובגורגיפיה. השטרות הם מהשנים 41, 59, 68 ו-81 לסה"נ. על-פי השטרות מתחייבים העבדים המשוחררים לבקר בקביעות בבית הכנסת והם הועברו לפיקוחן של הקהילות היהודיות. העבדים היו שייכים לבעלי אחוזות יהודיים והם לא היו יהודים, אבל התנאי לשחרורם היה גיור.
21 מקומות קבורה ושרידי כתובות קבר בעלי איפיונים יהודיים נמצאו בבית קברות יהודי מהמאה ה-3 או ה-4 לסה"נ בפאנטיקאפיום. אחד הקבורים נקרא יצחק.
בגורגיפיה ובטאנאיס נתגלו כתובות של אגודות עם הקדשה לאל עליון. החוקרים בדעה שהיו אלה אגודות של "יראי אלוהים" ולא של יהודים. קיומן של אגודות כאלה מעיד, לדעת החוקרים, על השפעה יהודית. הכתובות הן מהמאה ה-2 וה-3 לסה"נ.
- המקור: ספרי "מתי ואיך נוצרה התפוצה היהודית: האם היהודים הם צאצאי היהודים הקדמונים?