סין היא המובילה הברורה בייצור מוצרים מזויפים, ואילו הונג-קונג שבשליטתה היא תחנת המעבר העיקרית לרוב המוצרים הללו - קובע מחקר שפרסם בתחילת השבוע ארגון
OECD.
היקף הסחר השנתי במוצרים מזויפים נאמד ב-500 מיליארד דולר. הארגון בדק את הנתיבים הם עוברים המוצרים הללו בעשר קטיגוריות, המהוות למעלה מן הסחר הזה: מזון, תרופות, קוסמטיקה ובשמים, מוצרי עור, בגדים וטקסטיל, הנעלה, תכשיטים, אלקטרוניקה, מוצרים אופטיים, ומשחקים וצעצועים.
בכל עשרת התחומים הללו, מציין OECD, סין היא השחקנית הגדולה ביותר - ובהפרש ניכר מן הבאות אחריה. טורקיה היא זייפנית משמעותית של בגדים ונעליים; הפיליפינים בולטת בהנעלה, ותאילנד - בביגוד. טורקיה מופיעה, ברמות שונות של בולטות, גם בתחומי המזון, הקוסמטיקה/בשמים, המשחקים, מוצרי העור והמוצרים האופטיים.
נקודות המעבר של המוצרים המזויפים משמעות למספר מטרות: יצירת מסמכים מפוברקים בנוגע למקורם של המוצרים, יצירת מרכזי הפצה למוצרים אלו ואריזה ומיתוג מחדש שלהם. בעוד הייבוא של מוצרים מזויפים מטופל בחומרה ברוב שוקי היעד, מסביר הארגון, הרי ששוקי המעבר אינם מתמקדים בהם וכך הם יכולים להמשיך בקלות בדרכם.
כאמור, הונג-קונג היא נתיב המעבר הבולט ביותר, כאשר למעט ציוד אופטי - כל יתר סוגי הסחורות המזויפים עוברים דרכה, ובהיקפים משמעותיים. מדינת מעבר בולטת נוספת היא איחוד האמירויות, בשל מיקומה בין סין לבין המזרח התיכון ומשם לאירופה. המוצרים המזויפים העוברים דרכה - בהיקפים משתנים - כוללים מזון, תרופות, קוסמטיקה ובשמים, משחקים, הנעלה, ציוד אופטי, מוצרי עור וביגוד. גם סינגפור ממלאת תפקיד חשוב בהעברת המוצרים המזויפים: מזון, משחקים, נעליים, ציוד אלקטרוני, ציוד אופטי ובגדים עושים את דרכם ממנה לשוקי היעד.
כמה מן המדינות משמשות כנקודת מעבר ליעדים ספציפיים. לפנמה חשיבות רבה בדרך לארה"ב, ולטורקיה - בדרך מסין לאיחוד האירופי. גם למצרים, אוקראינה, אלבניה ומרוקו יש חשיבות בדרך לאירופה, ואילו על הנתיב לאפריקה יושבות סעודיה, איחוד האמירויות ותימן.
עוד מציין המחקר, כי חלק ניכר מהעברות המוצרים המזויפים נעשות בפשטות בדואר ובשירותי שליחויות, באמצעות חבילות קטנות. 43% מן המשלוחים כוללים בממוצע פחות מעשרה דברי דואר כל אחד - וכך הם חומקים מתחת לראדאר של השלטונות.
לבסוף אומר OECD, כי ממצאים אלו יכולים לשמש כבסיס לדיון על הדרכים להיאבק בסחר במוצרים מזויפים - במישור המדינתי, האיזורי ואפילו העולמי. לצד זאת, יש צורך במחקרים מעמיקים יותר בנוגע לחלקם של איזורי סחר חופשי במסחר זה, הטיפול בדברי דואר קטנים והשלכות הרוחב של כלכלה המקפידה על כללי המקור של הסחורות (הסחר העולמי, יושרת המגזר הציבורי ואיכות הממשל).
