המחקר והטיפול בטרשת נפוצה, עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, ואף כי טרם נמצא ריפוי מוחלט למחלה, אנו כבר נמצאים בעידן שבו מוצעים למטופלים מגוון תכשירים בעלי מנגנוני פעולה מגוונים ופרופיל נוחות ובטיחות משתנה.
טרשת נפוצה הינה מחלה כרונית, הנגרמת כתוצאה ממוקדים של דלקת הפוגעת במיאלין (רקמה שומנית, העוטפת את סיבי העצב), ולעיתים בשלוחות העצבים עצמן ולא רק במעטפת. לאורך זמן, נוצרים מוקדי דלקת שמפוזרים במוח ובחוט השדרה ופוגמים בתפקודה התקין של מערכת העצבים המרכזית.
ההערכה היא, כי בארץ יש כיום מעל 5,000 חולי טרשת נפוצה, רובם אנשים בשנות ה-40-20 לחייהם, כאשר שכיחות המחלה גבוהה פי 2 בקרב נשים.
מהלך המחלה קשה לחיזוי ובדרך-כלל מתבטא בקרב 85% מהחולים בהתקפים שלאחריהם הפוגות. סימני המחלה שונים מאדם לאדם ולעיתים גם משתנים אצל אותו אדם: ייתכן שהמחלה תלווה בתסמינים קלים מאוד אם בכלל, אשר אינם גורמים לשינוי באורח החיים ובתפקוד היומיומי של החולה, אולם אצל חלק ניכר מהחולים, המחלה עלולה לגרום לפגיעה תפקודית.
המחלה מתבטאת לעיתים בתחושת של הרדמות ונימול של הגפיים או הגוף, טשטוש או כפל ראיה והפרעות בדיבור. תופעה לא נדירה המתלווה למחלה הינה עייפות מוגברת, וכן לפעמים ישנה השפעה על הזיכרון ומצב הרוח במידה מתונה.
בשנים האחרונות חלה מהפכה בטיפול בטרשת עם כ-14 תכשירים המאושרים על-ידי רשות התרופות האמריקנית (FDA) לטיפול במחלה. ריבוי התכשירים מאפשר התאמה טובה יותר של התכשיר לצרכיו האינדיבידואליים ולצורת מחלתו של המטופל. האלטרנטיבות השונות כוללות תרופות הניתנות בהזרקה עצמאית בבית כמו קופקסון או התרופות מקבוצת האינטרפרונים (אוונקס, רביף ובטאפרון), תרופות הניתנות בכדורים (טקפידרה, גילניה ואובג'יו) ותרופות הניתנות בעירוי (טיסברי ולמטרדה).
כל התרופות הקיימות כיום בשוק, פועלות על-ידי עיכוב או עיצוב התגובה הדלקתית. כך, המגוון הרחב מאפשר למטפל לבנות ביחד עם המטופל מערך טיפולי "תפור למידותיו" - הן מבחינת אפקטיביות והן מבחינת נוחות. אך הגידול בחלופות הטיפוליות לא פוסק, ואנו רואים חידושים כל העת.
החידוש האחרון בעולם הטרשת הנפוצה, הוא כניסתה של התרופה פלגרידי, אשר מבוססת אף היא על החומר הפעיל והמוכר אינטרפרון. לתכשיר מוצמדת מולקולה המאריכה את חיי החומר הפעיל, כך שתדירות המתן נמוכה יותר לעומת שאר התרופות מהקבוצה (פעם בשבועיים). סביר שהטיפול החדש יתאים הן לחולים המטופלים כבר באינטרפרונים אבל תדירות המתן לא נוחה להם, הן כטיפול ראשון לחולים "חדשים".
בנוסף, שינוי בהבנה של מנגנון המחלה, גורר פיתוח של תכשירים חדשים המוכיחים יעילות רבה במחקרים קליניים, אם בעבר תאי מערכת החיסון מסוג T לימפוציטים נתפסו כגורמי מחלה, עדויות חדשות מצביעות על תפקידם המרכזי של תאי B. בהתאם, פותחו טיפולים ביולוגיים המכוונים באופן ספציפי יותר נגד אוכלוסיית תאים זו.
כיוון מחקר חשוב נוסף אשר הוליד מספר תכשירים המצויים בשלבי מחקר שונים, עוסק במנגנוניי ריפוי הנזק הנוצר במוקדי הדלקת על-ידי עידוד חידושו של המיאלין. ייתכן שבעתיד הנראה לעין נוכל להציע למטופלים בנוסף לתכשירים הנוכחיים נוגדי הדלקת גם תכשירים אשר יתמכו במנגנון הריפוי של הרקמה הפגועה ובכך טמונה תקווה גדולה למטופלים.
