מערכת קנקני 'למלך' מופיעה לראשונה ביהודה במאה ה-8 לפנה"ס. הקנקנים מתוארכים לימי חזקיהו מלך יהודה, כחלק מההכנות שלו קראת מסע המלחמה של סנחריב ב-701 לפנה"ס. מדובר בקנקני אגירה גדולים עם טביעות חותם שנחרטו על גבי הידיות. טביעת החותם כללה את המילה 'למלך' ולצידה אחד משני דגמי הטביעות - דגם של חרפושית או דגם של שמש מכונפת.
במחקר עלו שאלות לגבי מהותם של שני סוגי הטביעות - מדוע יש שני סוגים של טביעות ועל מה זה מעיד. החוקרים העלו מספר אפשרויות. אפשרות נוספת מועלית כאן לראשונה - ייתכן שהדגם של שמש מכונפת היה שייך למערכת המינהל שאירגן שבנא, הפקיד הבכיר של חזקיהו. כאשר הוא מודח מתפקידו ואת מקומו תופס אליקים בן חלקיהו, משתנה גם צורתו של החותם לצורה של חרפושית. החלפת דגם הטביעה מעידה על שינוי מדיני - התמיכה באשור (שאותה מייצג חותם השמש המכונפת של שבנא) משתנה לתמיכה במצרים (שאותה מייצג דגם החרפושית של אליקים).
שבנא היה הפקיד הבכיר של חזקיהו, 'אשר על הבית'. ייתכן שקברו נתגלה במצוק סלע בגדה המזרחית של נחל קדרון, מול עיר דוד. הכתובת שנחרתה על הקבר היתה: זאת [קברת...] יהו אשר על הבית. אין פה כסף וזהב... ארור האדם אשר יפתח את זאת.
יגאל ידין הציע כי מדובר בקברו של שבניהו. החותם שלו, שעליו המילים 'לשבניו עבד עזיו', גם נתגלה. הוא מופיע עם הסמל של האל האשורי 'אשור' עם כנפיים וזנב. במקום פני האל אשור מופיעה שמש בצורת דיסק. ייתכן שהעתקת הסמל האשורי לחותם הפרטי של שבנא מהווה עדות לתמיכה שלו באשור.
לפני שצבא סנחריב מגיע לירושלים מודח שבנא מתפקידו - 'אשר על הבית' ואת מקומו תופס אליקים בן חלקיהו. ייתכן שמדיניותו הפרו-אשורית של שבנא מתבררת בסופו של דבר כמיקח טעות, והמלך חזקיהו מדיח אותו מתפקידו וממנה במקומו פקיד אחר שהיה פרו-מצרי, את אליקים בן חלקיהו. נראה ששינוי הדגם של טביעת החותם בקנקני למלך קשור להדחה זו. ישעיהו הנביא מזכיר בנבואותיו את שני האישים האלה. הוא יוצא נגד שבנא ותומך באליקים:
טו כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ-בֹּא אֶל-הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל-שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת. טז מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ. יז הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה. יח צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל-אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ. יט וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ. כ וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ. כא וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָב לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה. כב וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית-דָּוִד עַל-שִׁכְמוֹ וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ. כג וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו (כב, טו-כג).
הנבואה של ישעיהו היא מהזמן שלפני מסע סנחריב ליהודה, שכן, כאשר צבאו של סנחריב צר על ירושלים כהונת 'אשר על הבית' עברה כבר לאליקים בן חלקיהו (מלכים ב יח, יח). מסתבר שנבואת ישעיהו חושפת מאבק בין שתי השקפות פוליטיות/מדיניות שונות: פרו אשורית (שאותה ייצג שבנא) ואנטי אשורית (שאותה ייצג אליקים).
רבשקה, השליח של סנחריב, מעיד על המדיניות הפרו-מצרית החדשה של חזקיהו:
יט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה אִמְרוּ-נָא אֶל-חִזְקִיָּהוּ כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. כ אָמַרְתָּ אַךְ-דְּבַר-שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל-מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְכָל-הַבֹּטְחִים עָלָיו (מלכים ב יח, יט-כא).
מסתבר אם כן, ששני הדגמים השונים בטביעת החותם של קנקני למלך מייצגים שתי גישות מדיניות מנוגדות, של אותם בעלי התפקידים שהיו ממונים על מערכת גביית המיסים באמצעות קנקני למלך.
