שתיקה מביכה.
מי מאתנו לא מכיר את המועקה הזאת?
זה יכול לקרות במהלך שיחה שגרתית, במעלית, בזמן ראיון עבודה או באמצע דייט רומנטי. אתה יושב עם מישהו/י לשיחה 'אחד על אחד', אתם מדברים ומשוחחים קצת, ופתאום - דממה. אין לך מה להגיד יותר. אתה מנסה לחשוב, על מה עדיין לא דיברתם? על מה עוד אפשר לדבר? אתה מוכן לעשות הרבה כדי שהשקט המביך יתפוגג.
גם שיחה רגילה, בלי שתיקה מביכה עלולה להוביל לתחושה שכזו. נסה לחשוב על השיחה האחרונה שניהלת, כאשר בעודך מדבר אתה חושב על כך שלאחר שתסיים להגיד את המשפט, לא יהיה לך מה להגיד יותר. זה מעורר מידה של לחץ וקצת חרדה - מה אני אגיד כשאסיים את המשפט? יש לדעתי יתרונות גם לשתיקה משותפת, אבל בואו נניח שהקשר אינו קרוב דיו וכי השקט מסמן בעיקר תקיעות וריק.
אז מה המהלך הבא שלך? מחקר באוניברסיטת הרווארד מביא אלינו טריק פשוט ומנצח שמומלץ להשתמש בו בכאלה מצבים:
שאל שאלה!
המחקר מעלה שאתה תיתפס כיותר חביב ומבין, מה שעשוי להגדיל את סיכוייך להיות מועסק או לקבל קידום.
במספר מערכי ניסוי, חוקרים בהרווארד בחנו יותר מ-300 שיחות (אינטרנטיות ופנים מול פנים) בין אנשים המתוודעים זה לזה. בשיחות האינטרנטיות המשתתפים ניהלו שיחה עם אדם שנבחר רנדומלית במשך כ-15 דקות. בשיחות פנים מול פנים, המחקר בחן נתונים ממחקר קודם שמנה 110 משתתפים ומשתתפות ב"ספיד דייטינג" (מערך של דייטים מהירים).
הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת המוביל Journal of Personality and Social Psychology, הראו שמשתתפים שהעלו יותר שאלות במהלך השיחה, בייחוד שאלות המשך הנוגעות למה שנאמר קודם לכן על-ידי הפרטנר, נתפסו כיותר חביבים, גם בשיחות האינטרנטיות וגם בשיחות של פנים אל פנים.
קבלו עובדת בונוס: כשזה נוגע לספיד דייט, אותם אנשים גם זכו ליותר פגישות המשך לאחר הדייט הראשון.
"מצאנו מערכת יחסים איתנה ועקבית בין שאילת שאלות ובין אהדה", כתבו המחברים, "מי ששאל יותר שאלות, במיוחד שאלות המשך שכאלו, נתפסו כאהובים יותר על-ידי הפרטנר שלהם בשיחה".
מדהים לא? למה זה קורה?
החוקרים Karen Huang, Mike Yeomans, Alison Wood Brooks, Julia Minson, Francesca Gino, כולם כאמור מאוניברסיטת הרווארד, טוענים כי המחקר מראה ששאלות המשך שכאלו מעידות על כך שהאדם אינו רק מקשיב, אלא גם מתעניין. הן גם מציגות אכפתיות, תיקוף והבנה.
ברמה היישומית, מדובר בחדשות מצוינות עבור אנשים מופנמים. גם אם אתה ביישן ולא סגור מה להגיד, מסתבר שאתה ממש לא צריך להתאמץ לדבר על עצמך, או להזיע במטרה להיות מוחצן, קומוניקטיבי וורבלי. במקום זה כדאי תתאמן טוב טוב עד שתאמץ לעצמך עמדה בין-אישית של "Good Listener", למד להקשיב לפרטנר ולשאול את ה'שאלות הנכונות'. חוץ מזה, האדישים שבינינו עשויים לגלות את היופי שמתגלם בגילוי האחר באמצעות התעניינות בו. אנשים זה מרתק. כמובן שלא צריך להגזים ולהעמיס על הצד השני חקירה מיותרת, אבל השאלות המזדמנות עשויות להניב תועלת גדולה לשיחה.
למרות הממצאים הללו, ולמרות שהם נשמעים די אינטואיטיביים, אנחנו רואים שרבים מהססים לשאול שאלות. בהחלט ייתכן שחלקם נמנעים מכך כדי לא להיתפס כחסרי נימוס, חודרניים או חסרי יכולת וכישרון.
לפי החוקרים, הנטייה להתמקד בעצמי כאשר רוצים להרשים אחרים היא ממש טעות. הפניית נושא השיחה אל עצמנו, התרברבות, האדרה, או הפיכת העצמי לדומיננטי בשיחה, גורמים לכך שאותם אנשים יתפסו כפחות חביבים. חד וחלק.
לכן, חברים, במקום לנסות להרשים את האדם השני, נסו להתמקד בפשוט ללמוד עליהם יותר.
