הטייס סג"ם דודו אברמסון, והנווט סג"ם ארנון נול שירתו בטייסת העמק. הטייסת ישבה בבסיס חצור והפעילה מטוסי מוסקיטו, ובנוסף – מספר מטוסי הוורד דו מושביים ששימשו להדרכה. ביום שישי, 1 במאי 1953 טסו אברמסון ונול לחופשת שבת במטוס הוורד שניתן להם. הם היו אמורים לנחות בבסיס רמת דוד ומשם להמשיך לביתם-ארנון נול בדגניה א', ודודו אברמסון במושבה כינרת, אולם השניים החליטו "לסטות" מנתיב הטיסה ולעבור מעל קיבוץ דגניה והמושבה כנרת כדי "להגיד שלום" לחברה' ולבני המשפחה על-ידי נפנוף בכנפיים. יודעי דבר המכירים את תולדות חיל-האוויר, מספרים לי, כי לא הייתה זו אז תופעה חריגה. בתקופה ההיא היה מעין נוהג, ל"הגיד שלום" עם המטוס לחברים במשק, אצל לא-מעט טייסים קיבוצניקים או מושבניקים. תחילה טסו נול ואברמסון מעל דגניה א', ביתו של ארנון נול ו"נופפו לשלום" ואחר כך טסו מעל המושבה כנרת ביתו של אברמסון. הם טסו בגובה נמוך תוך ביצוע פעלולי ותרגילי טייס כאלה ואחרים, וכל זאת לעיני חברים במושבה כנרת וישובים באזור ובהם בני משפחה של הטייסים. תוך כדי טיסה וביצוע תרגיל אווירובטיקה בגובה נמוך מעל המושבה כנרת פגע כנף המטוס ככל הנראה בכבל חשמל נפל והתרסק לתוך עץ אקליפטוס או אל צלע ההר. שני אנשי הצוות נהרגו. בני המושבה וגם תושבים ממשקים סמוכים חשו למקום האסון והוציאו את הגויות מהמטוס שהחל להתלקח. וכך מדווח עיתון דבר מתאריך יום ראשון 3 במאי 1953על תאונת המטוס: "שניים נהרגו בהתרסק מטוס - מטוס חיל-האוויר נתרסק ביום ו' בתוך המושבה כנרת. שני אנשי הצוות אמנון נול מדגניה א' ודוד אברמזון מהמושבה כנרת נהרגו. רבים מאנשי כנרת שראו כיצד אירע האסון מספרים, כי המטוס הנמיך טוס ונתקל בחוט השמל במתח גבוה ואחר כך נתקל בעץ ונתרסק. בני המושבה וגם צעירים ממשקים סמוכים חשו למקום האסון והוציאו את הגויות מהמטוס שנתקלח." אבל כבד ירד על יישובי עמק הירדן עם היוודע דבר האסון ובמהלך העצרת של חג הפועלים ה-1 במאי אשר נערכה באמפיתיאטרון בצמח, כיבד הקהל את זכר שני ההרוג אסון המטוס בקימה.
|
הלוויותיהם של שני הטייסים שנספו בהתרסקות מטוסם נערכו ביום ראשון 3 במאי 1953 בשעות הצהריים בטקס צבאי. סג"ם ארנון נול הובא לקבורות בחלקה הצבאית בקיבוצו דגניה א'. ארונו נישא על כתפי ותיקי דגניה וחבריו. הספידו חבר הכנסת יוסף ברץ. עם סתימת הגולל נורו שלושה מטחי אש. זמן מה לאחר מכן הובא לקבורה בבית העלמין כנרת ההרוג השני בתאונת המטוס סג"ם דוד אברמסון. הרב הצבאי של רב סרן הרב שאר ישוב הכהן (לימים רבה הראשי של חיפה א.א) אמר קדיש ותפילת אשכבה. שמואל ישראלי(יזרעאלי) בן כנרת ספד למנוח. אביו אמר קדיש ועם סתימת הגולל נורו שלושה מטחי אש. שני אנשי הצוות הועלו לאחר מותם לדרגת סגן.
|
סיפור חייהם של דודו אברמסון וארנון נול
|
|
סגן, דויד ("דודו") אברמסון - בנם של יוסף ורחל, אברמסון מראשוני המושבה כנרת. נולד ב 11.2.1933 במושבה כנרת. למד בבית-הספר היסודי במושבה ואחר כך למד מכונאות בבית-הספר המקצועי "עמל" שבטבריה. בהגיע מועד-גיוסו לצה"ל, בנובמבר 1950, התגייס לחיל-האוויר לקורס טיס. הוריו כך מספרים התנגדו לכך, אחרי שגיסו הטייס הידוע, מודי אלון, שהיה נשוי לאחותו של דודו מינה, נספה בתקופת מלחמת העצמאות ב-1948, אך לבסוף הצליח דודו לשכנע הוריו להסכים להצטרפותו לקורס טייס. בסיימו את שירותו בצבא חתם על שנת קבע וכתום השנה תכנן לחזור למשק-הוריו, לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. בן 21 היה במותו. סגן ארנון נול - בנם בכורם של יצחק ועליזה נול, חברי קבוצת דגניה א'. נולד בירושלים ב-7.11.1930. והגיע לדגניה בטרם מלאה לו שנה, "ילד עם תלתלי זהב ארוכים וחיוך מ לבב" הוא סיים לימודיו בבית-החינוך המשותף בדגניה א' ולאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון בבית-ירח. ארנון התגייס לצה"ל באפריל 1951 לחיל-האוויר. בהתגייסו לצה"ל היה ברור לו שהוא הולך לטיס בעקבות יצחק אביו, שהיה מראשוני הטייסים של "חברת אווירון". ארנון סיים קורס טיס ושירת כנווט בחיל-האוויר. בימי מלחמת-העצמאות נפל אביו של ארנון יצחק נול על הגנת-דגניה בקרב על צמח. וכך נכתב על ארנון נול באתר הזיכרון של קיבוץ דגניה א': "היה לו חוש הומור ושכל מבריק, ילד ער, פיקח, בעל לב רגיש, חבר טוב, תמיד במרכז החברה בזכות אישיותו הרבגונית. הוא הצטיין במתמטיקה ובהיסטוריה, בכימיה ובספרות, הרבה לקרוא וסחף את הסובבים אותו בסיפוריו. אהב מוזיקה, למד לנגן בכינור, והשתתף ככנר בתזמורת הסימפונית של עמק הירדן. כיוון שארנון אהב ספורט נקרא מגרש ספורט בקיבוץ על שמו ולזכרו: "מגרש ארנון". בן 22 היה במותו. הותיר אחריו את אמו עליזה ואת אחיו: משהל'ה, רחלי ועמליה.
|
|