ה"דקוטה" הסורי שאולץ לנחות בלוד

ביום ראשון 12 בדצמבר 1954, סמוך לשעה 8 בבוקר, קרבו 2 מטוסי קרב של חיל-האוויר הישראלי לעבר מטוס סורי אזרחי דו מנועי מדגם דקוטה שטס באזור הפקוח האווירי של ישראל והיה בדרכו מדמשק לקהיר. הטייסים הישראלים הורו לטייס המטוס הסורי ולאלחוטן המטוס בסימנים מוסכמים לנחות בשדה התעופה לוד כשהם מלווים אותו כל העת עד לנחיתתו בלוד. זמן מה לפני החטיפה קיבלה הנהלת שדה התעופה בלוד דיווח על בואו הלא צפוי של המטוס הסורי. בשעה 8 בבוקר לערך נחת המטוס הסורי במסלול צדדי בשדה לוד כאשר כל העת עד לנחיתתו הסופית מלווים אותו צמוד ובפיקוח מתמיד שני מטוסי קרב של חיל-האוויר. המטוס הסורי הונחת במסלול צדדי ומיד קרבו אליו והקיפו אותו אנשי משטרה וביטחון. וכך דיווח עיתון דבר מיום שיני 13 בדצמבר 1954 על האירוע: "מטוס אזרחי סורי, שעשה את דרכו מדמשק לקאהיר, אולץ ביום א' ע"י חיל-האוויר הישראלי לחנות בשדה התעופה בלוד לאחר שעשה את דרכו מעל שטח ישראלי בשעה 8 בבוקר נראו בשמי השדה מטוס דו-מנועי מסוג "דקוטה" ושני מטוסים של חיל-האוויר הישראלי, כשאחר מהם חג מעליו והשני מתחתיו. דקות ספורות לפני כן נמסר בשדה התעופה בלוד מברק מהמטוסים הישראלים, כי המטוס הסורי עומד לנחות. המטוס הסורי קיבל את הסימנים המוסכמים, ולאחר נחיתתו הסתלקו המטוסים של חיל-האוויר." בדיווח עיתון דבר ודיווחי עיתונים ישראלים נוספים על האירוע צוין כי המטוס הסורי "חדר" לתחום שטח ישראל. לאחר שהמטוס הסורי הוקף באנשי שדה התעופה משטרה וביטחון התבקש הטייס למסור את ספר הטיסה. הוא נלקח לחקירה והנוסעים התבקשו לרדת ממנו. הם הועברו לאולם הנוסעים ומיד נחקרו. על המטוס היו 5 נוסעים ו-5 אנשי צוות. ואלה חמשת נוסעי המטוס: רולס קרון האנסן, בעל דרכון אמריקני סוכן מכונות מניו-ג'רסי, בן 51 שיצא למזרח התיכון בענייני עסקיו; סביחה אל-מנזלאוזי, בת 35 נשואה לעו"ד מצרי בשם מוסטפה אל-מנזלאוזי, שסיפרה כי היא בתו של שאקר אל-המבלי, לשעבר שר החינוך בממשלת סוריה ; אנטואן אסוואד עטללה בן 65, ס וחר מחלב; קוטנה שריף, דיפלומט סורי הממונה על ענייני השגרירות הסורית בקהיר בדרגת מזכיר שלישי; ערל מוגרביה קצין מכס, בן 36 ממונה על תחנת המכס בגבול טורקיה-סוריה. חמשת אנשי צוות המטוס: הטייס קפטן ב. טולונזוגלו, טייס מקצועי יווני, יליד סואץ בן 31; לוטננט ע. עג'לואני, סורי, יליד דמשק, בן 24, אלחוטאי-טייס; קלייר שריין, דיילת המטוס, ילידת דמשק, בת 23 ; ע . ואהב, הנווט של המטוס, בן, 29 יליד ג'דידה וא. חסן סעיד, בעל דרכון מצרי בן 41. בחקירה טען קברניט המטוס, כי הוא לא חדר לטריטוריה ישראלית, וכי היה רחוק ממנה כאשר נלכד ע"י שני מטוסים הישראלים. אנשי המטוס נחקרו באריכות בבניין שדה התעופה. איש העסקים בעל האזרחות האמריקנית רולס קארון נחקר קצרות. אנשי המשטרה בשדה התעופה יצרו קשר עם שגרירות ארצות הברית בישראל. למקום הגיע קונסול אמריקני והאיש התלווה לקונסול שנסע עימו לתל אביב. עוד באותו היום בשעה 5 אחר-הצהריים טס איש העסקים האמריקני במטוס "אל אל" לניקוסיה בדרכו לקהיר. האנסן סיפר לעיתונאים: "כאשר ראיתי מבעד לאשנב המטוס שני מטוסים צבאיים. חשבתי כי זה ליווי רגיל, והופתעתי מאוד באשר נחתנו בלוד. הטיפול של השלטונות שלכם היה מסור, אמר הנסן . נמסר כי לנוסעים ואנשי צוות ניתן יחס טוב, סופק להם מזון וניתנה להם אפשרות להחליף כסף זר, כדי לקנות סיגריות. במהלך היום ביקר במקום יוסף תקוע ממשרד החוץ. אחת הנוסעות, סביחה אל-מנזלאווי, סירבה בתחילה לאכול וסיפרה, לנוסע נוסף במטוס קצין המכס מוגרביה כי היא מסרבת לאכול מחשש שהישראלים ישימו רעל במזון. מוגרביה הרגיע אותה ואמר לה כי אין חשש כזה ורק אז החלה לאכול. תלונה מצרית לוועדת שביתת הנשק בשעות לפנות ערב הגיע לשדה התעופה משקיף של ועדת שביתת הנשק הישראלית מצרית, והגיש תלונה רשמית מטעם מצרים על מעצרה של סביחה מנזאלווי, "אשר בעלה ושני ילדיה מחכים לה בקהיר". התלונה נמסרה לאנשי הצבא. לקראת הלילה נעשו סידורים להלין את 9 עצורים בבית המלון באזור שדה התעופה. לצלמי עיתונות ולצלמי יומן קולנוע ניתנה רשות לצלם את המטוס, השייך ל"נתיבי האוויר הסוריים." חיפשתי ברשת ובארכיונים צילום של מטוס הדקוטה הסורי אך לא מצאתי. מן הסתם, "שוכבים" הצילומים איי שם בארכיון כזה או אחר. כעבור יומיים מנחיתת המטוס שוחררו הנוסעים והצוות של המטוס הסורי ושבו לביתם. דובר צה"ל הוציא הודעה רשמית בעניין המטוס הסורי וזו לשונה: "מטוס נוסעים סורי נתגלה בתוך תחום הטיסה האסור, לאורך רצועת החוף של מדינת ישראל. מטוסי חיל-האוויר הישראלי המריאו לקראתו ולפי דרישתם נחת בשדה התעופה בלוד, והנוסעים עם הצוות נעצרו לחקירה". סוכנות הידיעות רוייטר פרסמה תגובה של שלטונות סוריה לאילוץ המטוס הסורי לנחות בלוד ונאמר בה כי דמשק רואה את מעצר המטוס הסורי על-ידי מטוסי קרב ישראלים כתגובת ישראלית לתפיסת 5 חיילים ישראלים על-ידי הצבא הסורי בגבול שבין שתי המדינות, ביום ד' האחרון (8.12.1954 א.א) שרת הוא שהורה על שחרור המטוס הסורי על נוסעיו היום אפשר לגלות, כך לפחות על-פי מה שפורסם במסמכי ארכיון המדינה, והותרו לפרסום כי המטוס האזרחי אולץ לנחות בשדה התעופה בלוד, יש אומרים "בצורה מתוכננת" וכי שר הביטחון דאז פנחס לבון וכן שרים נוספים בממשלת ישראל ביקשו להשתמש בנוסעי המטוס כבני ערובה עד להחזרת חמשת השבויים ובהם אורי אילן שנתפסו בליל 8-9 בדצמבר 1954 על-ידי הסורים, אולם משה שרת שהיה אז ראש ממשלה, התנגד נמרצות להחזיק במטוס ובנוסעיו כבני ערובה והורה לשחרר את המטוס והנוסעים. ואכן המטוס על נוסעיו, שוחרר בתום יומיים מרגע יירוטו. הפעולה עוררה על שרת ביקורת רבה והמתיחות בינו לבין לבון גברה. במסמכי ארכיון המדינה מדווח, כי "בישיבת הממשלה ב-19 בדצמבר, מסר שר הביטחון, פנחס לבון כי ההוראה ליירט מטוס סורי צבאי ניתנה כדי למנוע את רצח חמשת החיילים השבויים, או "הסתבכות אחרת". שרת השיב לו במכתב חריף ואמר כי "איננו יכולים כמדינה להיזקק לאמצעים שיכולים להיזקק להם ארגונים לא ממלכתיים."