עסקים פועלים במטרה ליצור רווח, אולם ייתכנו גם מקרים של הפסדים, שהם הפסדים הם תוצאה בלתי נמנעת של פעילות כלכלית. אלא שלעיתים ההפסד נגרם לא עקב התנהלות לא נכונה, תמחור שגוי או שינוי בתנאי השוק, אלא עקב מעשי מרמה. אבחנה נכונה בין שתי האפשרויות חשובה, מאחר היא מכוונת את הנפגע למגרש המתאים: הפסד עסקי - לדין האזרחי; עבירה פלילית - גם לדין הפלילי.
סעיף 414 לחוק העונשין מגדיר "מרמה" באופן הבא: "טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת".
קביעת המרמה מתבססת על כוונתו של מבצע המרמה: באיזו מידה התכוון לרמות כאשר הציג את העסקה לצד השני. אך כיצד נוכל בדיעבד לדעת מה היו כוונותיו? הרי רק הוא יודע אותן והוא לא ישתף אותנו בהן. אך אין בכך בכדי להרתיענו מלהתחקות אחר כוונתו הפלילית, כדברי השופט הבריטי ל"ג בראון בשנת 1891: "אל תאמר שאינך יכול להיכנס לתוך ראשו של אדם. אתה חייב לעשות זאת אם ברצונך לטעון נגדו טענת הונאה".
אחת האפשרויות "להיכנס לראשו של הנוכל" היא לערוך ניתוח כלכלי ולהשוואתו עם עסקות דומות שהיו חוקיות. אם הפער הוא ניכר, הפרמטרים הם בלתי סבירים וחורגים מהניהול העסקי הרגיל, תיטה המטוטלת לכיון הפלילי. דרך מרכזית לעשות זאת היא לאתר סימנים מעידים.
מרמת עוקץ איש קש. בית המשפט הגדיר כך את תפקידו של איש קש: "הוא זה שיירשם כבעל השליטה בחברה שתוקם והוא זה שיחתום על הצ'קים המעותדים בהם תירכש הסחורה, תוך כיסוי זהותם של שאר המעורבים. [הוא] האמין כי בדרך זו יוכל לקבל עשרות אלפי שקלים ואף יותר מכך, כשאינו חושש מההליכים האזרחיים שיתנהלו בעתיד כנגדו אם יאותר, כאשר ממילא הוא חסר כל רכוש הניתן למימוש".
איש קש צריך שיהיה בעל ה"תכונות" הבאות: חסר כל, אדיש או מוכן לתוצאות האזחיות והפליליות הצפויות לו עם התפוצצות הפרשה. בכך מרחיקים עצמם העבריינים מהתוצאות האזרחיות והפליליות של מעשיהם. לכן ההקפדה על רישום חשבונות הבנק, תיק ביטוח לאומי, תיק המע"מ ותיק מס הכנסה על שם איש הקש. לאחר קריסת העוקץ פונים בעלי החוב לבעלים הרשום, פנייה שהיא חסרת תועלת.
העדר מיקוד עסקי. אדם הפותח עסק יעסוק, יש להניח, בתחום המומחיות שלו. בעוקץ, לעומת זאת, נעדרים מיקוד עסקי מינימלי או היגיון עסקי כלשהו. השיטה היא רכישה מכל הבא ליד.
באחת מפרשות העוקץ נרכשו מחשבים ב-90,000 שקל, טלוויזיות ב-23,980 שקל, שירותים מסוכנויות נסיעה ב-47,000 שקל, מוצרי ניקוי ב-7,313 שקל, מזגנים ב-26,900 שקל, שולחנות פינג פונג ב-4,200 שקל, כרטיסי שי ב-52,696 שקל, מכשירי כתיבה ב-10,228 שקל, דלק ב-9,186 שקל, סלסלות שי ב-6,420 שקל, תכשיטים ב-19,400 שקל, ציוד ספורט ב-31,000 שקל, צעצועים ב-3,100 שקל, ראשי דיו למדפסת ב-5,018 שקל ועוד.
בעוקץ אחר נרכשו הסחורות והשירותים הבאים: מחשבים, ציוד אבטחה, השכרת רכבים, שירותי מלון וספא, מזון, מוצרי קוסמטיקה, יינות, שמן זית, מכשיר להסרת שיער, תכשיטים, הלבשה תחתונה, תיקוני אופנועים, תובלה, מעילי עור, קלנועית, יינות, יומנים ומקררי יין, חומרי אריזה - והכל בסכום של יותר מ-2 מיליון שקל.
מכירה במחירי הפסד. את הסחורה מוכרים הנוכלים במזומן בהנחה של עד 50% ולפעמים אף יותר, תוך ניצול חלון ההזדמנויות הקצר עד לסגירת עסק. בעוקץ אחד נרכש מנוף ב-80,000 שקל. המנוף לא הורד מהמשאית והיא נסעה ישירות לקונה ונמכרה שם ב-40,000 שקל במזומן, הפסד על הנייר של 50% בתוך שעה. בעוקץ אחר נמכרה הסחורה במזומן במחיר של עד 30% ממחיר הרכישה. המונח "הפסד" אינו מדויק, היות שהסחורה נרכשה בצ'קים ללא כיסוי ולמעשה ללא תמורה, ולכן הרווח דווקא גבוה מאוד. אין המדובר בהפסד עסקי רגיל אלא בתוצאה מוכוונת מראש.
בכלל, בעוקץ מתהפכים הכללים העסקיים הרגילים. בעוד שחברה חוקית מתרכזת בהכנסותיה ובסעיף המכירות, בעוקץ מושם הדגש דווקא בפעילות הקנייה. זהו השלב הבעייתי של הרמאים, המתבטא ברכישת סחורה בצ'קים ללא כיסוי. זהו ההסבר לתיגמול המשונה, על פיו מתוגמלים קנייני חברת עוקץ ב-10% מסך הרכישות, בניגוד לתיגמול העסקי המקובל שהוא ביחס למכירות.
תרמית פונזי המרכיב הראשון הוא
שיעור התשואה הגבוה ביחס לתשואה אלטרנטיבית. אך האם נסיבה זו, שהיא תמרור אזהרה למשקיע הזהיר, היא גם נסיבה לעבירה פלילית? קו הגבול הוא דק, שהרי קיימות השקעות המניבות תשואות של עשרות ומאות אחוזים בשנה, גם אם הן נדירות, ויש להן הסבר כלכלי. בהונאת פונזי, התשואה הגבוהה היא אמצעי פיתוי בלבד.
תשואה חיובית עקבית המנותקת מתנאי השוק. טבען של השקעות הוא, כי הן יורדות ועולות לאורך זמן. משקיע, מוכשר ובר מזל ככל שיהיה, לא יכול להכות תמיד את השוק תמיד.
העדר פעילות עסקית. הנוכל מבטיח, ובהתחלה גם מצליח לקיים, רווחים גבוהים תמורת ההשקעה אצלו. אך מאחורי הרווחים לא עומד דבר ואין כל בסיס כלכלי לפירמידה. פה אנו כבר נוגעים במהות המרמה: הצגת מצג בדבר קיומו של תוכן כלכלי, כאשר תוכן כזה נעדר לחלוטין. המשקיעים מניחים את כספם בריק מוחלט, בתפאורה של עסק שמאחוריה אין דבר.
רווחי השקעה הנוצרים כביכול בחו"ל. הנוכלים בוחרים להציג הסברים אלו משום שלמשקיע ישראלי קשה יותר לבדוק את אמיתותם.
הימנעות מהסבר על אופן ההשקעה. זהו דפוס פעולה השונה מזו של משקיעים סטנדרטים, השמחים להסביר את אסטרטגיית ההשקעה שלהם.
קושי בקבלת נתונים על ההשקעה (מכיוון שאין השקעה). המשקיעים כבולים לנתונים הכוזבים שמספק הנוכל.
קושי בקבלת החזרים. שיטת הפירמידה מתבססת על-כניסה מתמדת של כסף חדש המזין את המערכת. לעומת זאת, יציאה של כסף יכולה למוטט את כל המבנה. לכן, לקוחות שמבקשים למשוך את כספם נענים בהתחמקויות שונות ובהטחה להגדלת הרווחים אם ישאירו את כספם.
סגנון חיים חריג. מבצע הונאת פירמידה חי ברמת חיים גבוהה במיוחד, שלא יכולה להיות מוסברת באופן כלכלי.
