החודש תידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הצעת חוק אותה מקדם משרד הבריאות להסדרת ענף תיירות המרפא בישראל. הסדרת התחום היא אומנם צעד מבורך, אך בגרסתו הקיימת של החוק, נכללים מספר סעיפים העלולים להוביל לקריסתו של הענף בישראל.
במה דברים אמורים? מדי שנה מגיעים לארץ עשרות אלפי תיירים רפואיים אל בני משפחותיהם. תיירים אלו מוציאים פי 6 מכל תייר רגיל אחר וזמן שהותם עומד בממוצע על כשבועיים. בשנת 2014 גילגלה תיירות המרפא מחזור עצום של 1.5 מיליארד שקלים, עם 60 אלף תיירים שטופלו בישראל. תיירות המרפא מכניסה לקופות בתי-החולים בישראל כ-500 מיליון שקלים בשנה, סכום המאפשר לבתי-החולים לרכוש ציוד רפואי חדיש, דוגמת מכשירי MRI, עבור כלל החולים.
לצערי, עד היום התפשטה התפיסה השלילית לפיה תיירות המרפא גורמת לתורים בבתי-החולים ולמחסור במיטות. המציאות לעומת זאת שונה לגמרי: התורים קיימים בחדרי המיון, במחלקות הפנימיות ובקופות-החולים ותיירי המרפא אינם מגיעים כלל לקופות-החולים ורק אחוז זניח מהם מגיע למיון ולמחלקות הפנימיות.
נוסף על יתרונותיה הכספיים למדינה ולבתי-החולים, הרי שהיא משאירה בישראל רופאים בכירים, מעסיקה כ-6,000 עובדים, רובם עולים מרוסיה והופכת את המטופלים המרוצים, לשגרירי הסברה של ישראל בכל מקום בעולם.
לעומת התמונה החיובית הזו, בהצעת החוק, כאמור, קיימים שלושה סעיפים בעייתיים ביותר עבור החברות בענף: ראשית, מחברי החוק העתידי מציעים לאפשר את הפעילות בתחום תיירות המרפא לכל אדם מעל גיל 21 ללא עבר פלילי: ניסוח זה, לא רק שמחסל את תיירות המרפא כמקצוע, אלא גם פותח דלתות לתחום לחאפרים ורמאים למיניהם.
שנית, החוק המוצע דורש, כי בתי-החולים יכינו תוכנית טיפולים אינדיבידואלית לכל תייר מרפא, שישקול הגעה לישראל וזאת ללא התערבותן של חברות התיירות הרפואית. אולם, נכון להיום בתי-החולים אינם מסוגלים לעשות זאת בזמן מהיר וביעילות, ויש לזכור כי הדבר דורש מהירות, תרגום מסמכים לשפות זרות ושיתוף פעולה רחב בין רופאים שונים.
שלישית, החוק החדש קובע, כי לתיירי המרפא תינתן חשבונית מקור אשר תציג את עלויות השירותים הרפואיים בישראל. על פניו, דרישה זו נראית מוצדקת, אך גם כאן טועה משרד הבריאות. הצגת עלויות המקור אינה קיימת בענפים אחרים במשק וענף התיירות הרפואית גם הוא ענף כלכלי לכל דבר ועניין. שוו בנפשכם שבכל מכירת ביגוד או מכשור אלקטרוני, יידרשו היבואנים להציג לכם את מחיר הקנייה במדינת המוצא. מדובר בדרישה לא הגיונית.
החברות העוסקות בו משקיעות כספים רבים על-מנת להביא לכאן כל חולה מחו"ל והעלויות האלו לא משתקפות כמובן במחיר השירותים הרפואיים הבסיסי בבתי-החולים. כיצד, למשל, ניתן להעריך הוצאה כספית על פרסומה של הרפואה הישראלית בחו"ל או להעריך את שוויה של התמיכה בתדמית החיובית של ישראל בתקשורת הבינלאומית, הבאה לביטוי בסיפורי ההצלחה של החולים ששהו בארץ?
ענף התיירות הרפואית נמצא בימים אלו בצומת דרכים לא פשוטה. מצד אחד מדינת ישראל כמעצמה בתחום התיירות הרפואית מייצרת אלפי מקומות תעסוקה, מכניסה מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, ומשפרת את תדמית המדינה בעולם, ומצד שני, משרד הבריאות מקדם חקיקה הרסנית שעלולה בבת אחת לחסל את הענף כולו, שקם מיוזמה פרטית ומגלגל מחזור שנתי של קרוב למיליארד שקלים בשנה, תוך שהוא מקדם את מערכת הבריאות ואת הרופאים בישראל.
כולי תקווה שמשרד הבריאות ידבר בצורה אמיתית עם האגודה הישראלית לתיירות מרפא, במטרה למצוא פתרון מוסכם שיביא להצלת הענף החשוב.
