קרנית היא סוג של רקמה שניתן להשתיל בארץ מבחינה חוקית. ניתוח השתלת קרנית הוא אחד הניתוחים השכיחים בעלי אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר.
לאחר שהוחלט על הצורך בהשתלת קרנית, נכנס המועמד להשתלה לרשימת המתנה. כיוון שאין מספיק אנשים שחתמו על הסכמה לתרומת קרנית, נוצר פער בין הביקוש להיצע של קרניות להשתלה. לכן, תקופת ההמתנה עלולה להמשך מספר חודשים ולעיתים אף למעלה משנה.
מרבית הקרניות להשתלה בארץ מגיעות מתורמים שנפטרו במרכזים הרפואיים, ושקרובי משפחתם הסכימו לתרומת רקמות לאחר המוות. בחלקן הקטן מגיעות הקרניות מנפטרים שהביעו הסכמה עוד לפני מותם.
בשל הפער הקיים, גופים רפואיים פרטיים ואף ציבוריים החלו לייבא קרניות מבנקים של קרניות בחו"ל. הדבר לעיתים מייקר את התהליך עבור המועמד להשתלה.
לאחר קבלת הסכמה ממשפחת הנפטר, מוצאת רקמת הקרנית בשלמותה. הקרנית מועברת לנוזל שימור מיוחד, ומוחזקת בקירור עד להשתלה. ניתן להשתיל את הקרנית תוך שבעה ימים מהוצאתה מהתורם. בנוסף, נלקחות דגימות דם מהתורם כדי לשלול מחלות מדבקות כגון צהבת. הקרנית נבדקת כדי לוודא את תקינותה והתאמתה להשתלה. בדיקות הדם נשלחות למעבדה, כדי לבדוק אם התורם לא נחשף בעבר לנגיפים הגורמים לדלקת.
בשנת 2011 הוקם לראשונה בישראל בנק קרניות בסמוך למכון לרפואה משפטית באבו-כביר. הבנק הוקם בעזרת המרכז הלאומי להשתלות של משרד הבריאות, והוא מספק קרניות לכל המרכזים הרפואיים הציבוריים בארץ.
ככל שתורם הקרנית יהיה צעיר יותר, מספר תאי האנדותל גבוהים יותר, איכות הקרניות תהיה בדרך-כלל גבוהה יותר ואיכות הראייה של המושתל תישמר לזמן ארוך יותר. ברוב המקרים ומטבע הדברים, הקרניות הנתרמות הן של אנשים מבוגרים יותר, ולכן הסיכוי שעם הזמן איכות הראייה של המושתל תרד היא גבוהה יותר.
כיום פותחו שיטות ניתוח חדשות להשתלת קרנית בהן משתילים חלק מהקרנית בחלק הפגוע. ניתוחים אלו הגבירו את סיכויי ההצלחה וקיצרו את משך ההחלמה מניתוחים אלו.
ללא השתלת קרנית, אנשים רבים יסבלו מעיוורון בעין החולה. לצערנו, באזור אגן הים התיכון, יש ריכוז גבוה של אנשים עם קרניות חולות מסוג קרטוקונוס. מדובר בחולים שכל החיים לפניהם והשתלת קרנית למעשה מצילה את איכות חייהם. לכן, אנו קוראים לכל הציבור לחתום על הסכמה לתרומת איברים, כולל קרניות.
