בכירי הפרקליטות הודו: אפליה בתקצוב ייחודי לבי"ס כנסייתיים

בחינה של מסמכי בקשת התמיכות מעלה כי הגופים שביקשו לקבל את הקצאת הכספים נדרשו להוכיח למשרד לשוויון חברתי כיצד השיעורים שבגינם יקבלו את הכסף נעשים 'ברוח הדת הנוצרית'. באופן הזה היו מוסדות שקיבלו תקצוב בגין "שירים ברוח הדת הנוצרית", "חיזוק השפה האנגלית בקרב התלמידים ברוח הדת הנוצרית" ואפילו בגין "מחול ודבקה ומורשת בנצרות". סעיף זה, של "מחול ודבקה בנצרות", הוגש על-ידי בית הספר היסודי האורתודוקסי ברמלה ולא אושר בתחילה. בית הספר נדרש להבהיר כיצד "מחול ודבקה" הם ברוח ערכי הדת הנוצרית. "ניתנה תשובה שלומדים שירים וריקודים מהמורשת הערבית והנוצרית ומציגים בפני קהילות שונות שמטרתם לאפשר לקהילות אחרות ללמוד, להכיר ולכבד את ערכי הדת הנוצרית", נכתב בפרוטוקול אישור הבקשה. עוד נכתב שם כי מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במשרד לשוויון חברתי מאשר שדבקה היא חלק מהתרבות הערבית והוא מתרשם שהדברים הם ברוח ערכי הדת הנוצרית. "הוועדה מאשרת", סוכם. בעקבות העברת עשרות מיליוני השקלים לבתי הספר הנוצריים עתרו בתי ספר מוסלמים וחרדיים לבית המשפט העליון בטענה לאפליה מצד משרדי הממשלה. זאת, משום שהם סבלו מאותו קיצוץ תקציבי ולכן זקוקים בדיוק באותו אופן למענק הממשלתי שיפצה אותם על מדיניות השר לשעבר פירון. לטענתם, מדובר בהעברה כספית שאינה תואמת את חוק יסוד התקציב ואת חוק חינוך ממלכתי, ואשר פוגעת בעקרונות השוויון. עוד ציינו כי מדובר בכפל תמיכות, האסורה על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. זאת, משום שמשרד החינוך ממילא מממן את שעות הלימוד הללו.

דיון פנימי שהתקיים בהשתתפות בכירי פרקליטות המדינה, ובראשם המשנה ליועמ"ש (חקיקה) רז נזרי, וראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, אסנת מנדל, הסתיים בתובנה חד-משמעית של צמרת הפרקליטות - הקצאת עשרות מיליוני השקלים לבתי הספר הכנסייתיים פוגעת בשוויון ולא ניתן יהיה להגן עליה בבג"ץ. מסמך פנימי של סיכום הדיון שהגיע לידי News1 חושף את חוות הדעת החד-משמעית בנושא, שהובילה להמלצה על הקמת צוות שיבחן הקצאה נוספת של כספים, הפעם לבתי הספר החרדיים והמוסלמיים. "הקושי שמתעורר ומתחדד בעתירות נטוע בהיעדר יכולתנו להצביע על שוני רלוונטי שיצדיק מתן תקצוב של 50 מיליון שקל רק למוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי בבעלות הכנסייה, ולא לבתי ספר זהים במעמדם שהינם חרדים או מוסלמים. ככל שהתכלית הינה להעביר תוספת תקציבית לטובת מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי על-מנת שיעבירו תכנים המקדמים לימודי דת ומורשת הרלוונטיים למוסד החינוך ולתלמידיו, הרי שמתעורר קושי להצביע על הבחנה רלוונטית בין מוסדות חינוך כנסייתיים לבין מוסדות חינוך מוכר שאינו רשמי מוסלמיים וחרדיים, לאור מאפייניהם הדומים בכל הנוגע לתכלית ההקצאה", נכתב בסיכום הדיון על-ידי מנהלת מחלקת בג"צים בפרקליטות, אסנת מנדל, ועל-ידי רן רוזנברג, המכהן כסגן בכיר בפרקליטות. לדבריהם, השאלה המרכזית היא האם העברת הכספים מקיימת את עקרון השוויון או לא. סיכום הדיון העלה "קושי משפטי משמעותי ביותר בכל הקשור לשוויוניות חלוקת הכספים", כלשונם. עוד הוסיפו כי מוסדות מוסלמיים או חרדיים שאינם נמנים על שתי הרשתות הגדולות לא קיבלו מעולם תוספת תקציבית דומה לזו שקיבלו בתי הספר של הכנסיה. ביחס לבתי הספר המוסלמיים, ציינו בכירי הפרקליטות כי לפחות לכאורה ניתן להשתמש בטיעון שלפיו מדובר ב"קבוצה חשודה", כנימוק לאי מתן התוספת התקציבית, אולם ביחס לבתי הספר החרדיים - ייתכן שלא ניתן יהיה למנוע הצגת ביסוס עובדתי לאפליה במתן הכספים. באותו דיון עלו דברי שר החינוך, נפתלי בנט, שהודה במשתמע בדברים שאמר בכנסת בספטמבר 2015 כי ברור לו שמדובר באפליה לטובת בתי הספר הכנסייתיים. זאת, כשביקש זמן ללמוד את הנושא כדי שיוכל להסביר בבג"ץ למה הוא "מפלה או מעדיף לטובה את בתי הספר הכנסייתיים". דברים ברוח דומה כתב אלרואי אסרף, ראש מטה סגן שר החינוך, כשכתב בינואר 2017 כי "קיימת אפליה של שאר מוסדות המוכר שאינו רשמי לעומת המגזר הנוצרי בעקבות התוספות שקיבלו המוסדות הנוצריים". בכירי הפרקליטות ציינו את דברי השניים כהוכחה לכך שהקשיים המשפטיים היו נהירים לכל העוסקים במלאכה "תוך כדי תנועה", כלשונם. "לאור היעדר הבחנה רלוונטית, לפחות עד כה, שיכולה להצדיק את תקצוב המוסדות הכנסייתיים בלבד... ובשים לעובדה כי ביטול התוספת עלול לגרור תרעומת מצד גורמים בעלי השפעה בעולם הנוצרי, מבית ומחוץ - עמדתנו היא שיש להודיע לבג"ץ כי אחר בחינת העתירות הוחלט על ביצוע עבודת מטה לבחינת העברת כספים למוסדות מוכר שאינו רשמי מוסלמיים וחרדיים שעניינם דומה למוסדות הכנסייתיים", ציינו מנדל ורוזנברג. עידכון ברוח זו הוגש לבית המשפט העליון במרס 2017.

אולם בתגובת המדינה שהוגשה לבג"ץ ב-15 באוגוסט 2017 התגלה כי הצוות הבין-משרדי שהוקם - שבו היו חברים מנהל אגף התקציבים במינהל הכלכלה במשרד החינוך, ראש אגף פיתוח חברתי במשרד לשוויון חברתי, רכזת חינוך באגף התקציבים באוצר, ויועצים משפטיים מטעם שלושת המשרדים הממשלתיים הללו - החליט שמדובר בהקצאה תקציבית שכלל אינה פוגעת בשוויון ושאינה קשורה לתקציב של משרד החינוך - כפי שטענו העותרים. לטענת הצוות, מדובר בתקצוב חד-פעמי שהתכלית שבבסיסו נובעת "מן הערך של השמירה על המסורת ועל התרבות של הקהילות, ובפרט של הקהילה הנוצרית שהיא מיעוט בתוך מיעוט, מתוך רגישות תרבותית והכרה בצרכי הזהות של התלמידים הנוצריים". בשל כך, טען הצוות הבין-משרדי כי אין לקשור בין החלטות משרד החינוך למנוע תקצוב מבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים - שנוגעת גם לבתי הספר החרדיים והמוסלמיים - לבין ההחלטה לתת תקצוב לבתי הספר הנוצריים. "הצוות סבור שאין מקום להעמיד תקציב נוסף לטובת מוסדות הנמנים עם הקבוצה היהודית, שכן האוכלוסייה היהודית, על השונות שבה, מהווה רוב במדינת ישראל שהיא כידוע מדינה יהודית ודמוקרטית... יקשה לומר שלתלמיד יהודי אשר נמנה על אוכלוסיית הרוב במדינת ישראל יש קושי לשמור על זהותו הדתית והתרבותית, וזאת ללא קשר למצבו החברתי כלכלי או למאפיין חברתי-כלכלי של בתי הספר שבהם הוא לומד", כתבו חברי הצוות הבין-משרדי בהחלטתם. למעשה, לצורך הכשרת המענק הכספי החד-פעמי לנוצרים ציינו חברי הצוות שהתקציבים שמעביר משרד החינוך לבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים אינם כוללים רכיב תקציבי שעניינו שימור הדת, המסורת והתרבות. "על כן, מוצע להעמיד תקצוב חד-פעמי כאמור לגופים המפעילים בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, שפונים לאוכלוסיות בקרב אוכלוסיית המיעוטים שלהן טרם ניתן תקצוב". לטענת הפרקליטות בהודעתה העדכנית לבית המשפט - שעליה היה חתום רן רוזנברג שהיה שותף לדיון שבו הודו בכירי הפרקליטות כי יש אפליה מהותית בהענקת עשרות מיליוני השקלים לבתי הספר הנוצריים בלבד - עמדת הצוות הבין-משרדי שינתה את המציאות המשפטית והעובדתית שהייתה היסוד לעתירות, ולכן יש לדחות אותן. "אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על מחיקת העתירות במתכונתן הנוכחית", כתב.