תעלומה אטומית בלתי מפוענחת מעסיקה את העולם מזה שנים רבות כשבמרכזה ניצבת השאלה: האם תחת מסך עבה של סודיות דרום-אפריקה וישראל שיתפו פעולה בתחום הנשק הגרעיני ואף ערכו ניסוי של פצצת אטום באוקיאנוס ההודי. הניסוי הזה, שלגבי עצם קיומו חלוקות הדעות, זכה בתואר "ההבזק הכפול של הלווין וולה".
אור ראשון שהצביע באופן מוסמך, לכאורה, על מה שהתחולל בשת"פ האטומי בין שתי המדינות מתחת למכ"ם המודיעין של העולם המערבי הפציע כאשר העיתון הבריטי "גרדיאן" פרסם במאי 2010 מסמכים חסויים מ-1975 שעליהם מתנוססות חתימותיהם של
שמעון פרס שהיה שר הביטחון של ישראל ופיק בותה שר ההגנה של דרא"פ באותם ימים.
המסמכים החשאיים שפירטו את מהות "העסקה הגרעינית" בין שתי המדינות, ראו אור עם פרסומו של מחקר שחיבר איש אקדמיה אמריקני בשם סאשה פולאקוב-סוראנסקי. למרות הפרסום שהציג את מה שהוגדר כ"צילומי המסמכים המקוריים", הגיבה בשנת 2010 דוברת מטעמו של פרס, במעמדו כנשיא ישראל, כי "לפרסום ב'גרדיאן' אין בסיס במציאות והוא חסר יסוד. מעולם לא נערכו מגעי מו"מ כאלה בין שתי המדינות".
על מהות העסקה פרסם ה"גרדיאן" את הדברים הבאים: תחילת הפרשה הייתה כאשר דרא"פ עדיין נשלטה בידי הלבנים, בעת מפגש צמרת ב-31 במאי 1975 של שני אישים בכירים: שר הביטחון הישראלי באותם ימים שמעון פרס, ושר ההגנה הדרום אפריקני פיק בותה. במפגש הזה הציע שמעון פרס שישראל תמכור לדרום אפריקה מספר טילי יריחו-2 בעלי יכולת נשיאה של ראשי חץ גרעיניים.
כחודשיים לאחר חתימת ההסכם בדרא"פ, כך על-פי הפרסום, נפגשו שוב פרס ובותה, הפעם בציריך. לצורך החשאיות, כך נטען, ניתן לפרויקט של טילי יריחו המדוברים שם קוד: "פרויקט Chalet" (בקתה כפרית). על מסמך הרקע לקיום ההסכם נכתבו הדברים הבאים: "השר פרס אמר כי יכולת הנשיאה המבוקשת של הטילים זמינה. על-פי מה שהובן מן השיחות, המשמעות הייתה: ראשי חץ רגילים, גרעיניים - על-פי הנטען.
ה"גרדיאן" פירסם גם כי בפגישה ובדיונים על העסקה השתתף רמטכ"ל דרום אפריקה באותם ימים לויטננט-גנרל (רב-אלוף) ריימונד ארמסטרונג שהכין תזכיר מתומצת וסודי ביותר של תוכן הדברים ובו הסביר את היתרון שיצמח מההסכם לדרום אפריקה, בתנאי שטילי יריחו המוצעים למכירה יחומשו בראשי חץ גרעיניים.
קשה כיום לדעת כיצד התגלגלו הדברים בפועל לפני חתימת ההסכם המקורי, אך בהקשר זה דבר אחד חשוב לדעת: לשמעון פרס, אף שחתם לפי הפרסום על ההסכם עם שר ההגנה הדרום אפריקני, כלל לא הייתה סמכות להחליט על מכירה נשק לדרום אפריקה או לכל מדינה אחרת.
באותם ימים ככל הנראה, החליטה דרא"פ לבצע ניסוי גרעיני משלה. ואז הגיע ה"ברוך" שאותו חשף לווין הביון האמריקני "וולה הוטל 6911". ב-22 בספטמבר 1979 קלט הלווין, ששייט מעל דרום האוקיינוס ההודי, הבזק חזק וברור שהצביע על אפשרות של ניסוי תת-ימי של נשק גרעיני.
הלווין "וולה" היה מצויד מלכתחילה בחיישנים שנבנו במיוחד על-מנת לזהות פיצוצים גרעיניים. מומחים שבחנו את המידע שהעביר הלווין העריכו כי ייתכן שההבזק הכפול, הוא תוצאה של ניסוי בנשק גרעיני; אומנם מסקנות המדענים לא היו חד-משמעיות אבל סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני ומומחים של המעבדות הגרעיניות הלאומיות בלוס אלאמוס, הגיעו למסקנה מדויקת יותר ולפיה ההבזק הכפול שנקלט בלווין זיהה "פיצוץ גרעיני" פנים-אטמוספירי בעוצמה של 2-3 קילוטונים באוקיינוס ההודי בין איי קרוזט (אי קטן ומיושב בדלילות בחזקה צרפתית) ואיי הנסיך אדוארד ששייכים לדרום אפריקה. ומכאן נתבקשה ההערכה כי המדובר בניסוי גרעיני שביצע משטר האפרטהייד.
בשנת 2006 פורסם בארה"ב ספר שכתב טיילור דרומהלר מבכירי, CIA על תקופת שירותו בדרום אפריקה ב-1983-1988 ובו נכתב כך: "הייתה לנו הצלחה מבצעית בכל מה שנוגע ליכולת הגרעינית של דרום-אפריקה. כל המקורות האמינים שלי חזרו והציגו בפני עובדות בלתי נתונות למחלוקת, כי שלטון האפרטהייד אכן ביצע ניסוי בנשק גרעיני ב-1979 וכי הם פיתחו מערכות שיגור ונשיאה של נשק גרעיני (טילים) בסיוע של ישראל".
חשוב לציין בהקשר לכל הפרסומים הללו כי על-פי המידע שחשפה דרא"פ לעולם עם התפרקות שלטון האפרטהייד בכל מה שקשור בנשק הגרעיני מתוצרת בית שהיה ברשותה, מסתבר כי דרום אפריקה יכולה הייתה לייצר נשק גרעיני רק כחודשיים לאחר האירוע שגילה הלווין "וולה" ולכן ההבזק לא היה יכול להיחשב כניסוי של פצצה דרום אפריקנית.
כך או כך, כדי להקדים רפואה למכה ולמנוע מדרום-אפריקה הלבנה להשיג נשק גרעיני קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה שלפיה הוטל אמברגו בתחום הנשק על דרום אפריקה. אמברגו זה הורה לכל המדינות החברות באו"ם להימנע מכל שיתוף פעולה עם דרא"פ בייצור או פיתוח נשק גרעיני.
אם היה האמברגו יעיל או לא ואם היו מדינות שהפרו אותו, את זאת אין לדעת בוודאות. אבל דבר אחד ברור: לאחר נפילת שלטון האפרטהייד בשנות ה-80 המאוחרות של המאה הקודמת, בוטלו כל תוכניות הפיתוח של הנשק הלא -קונבנציונלי של דרום-אפריקה - אטומי, ביולוגי וכימי - וכלי הנשק שיוצרו בפועל (6 פצצות אטום) הושמדו. זה אף זה: בשנת 1991 חתמה דרא"פ על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני וכך הייתה דרא"פ המדינה הראשונה בעולם שגם פיתחה נשק גרעיני, כמעט לבדה, וגם פירקה אותו מיוזמתה, ללא לחץ המעצמות, ובדרך זו ויתרה על יכולתה האטומית.
