אוניברסיטת חיפה, השוכנת במרומי הר הכרמל, מהווה המוסד האקדמי הגדול ביותר באזור הצפון ולומדים בה כ-18 אלף סטודנטים. נתח המחקרים והפרסומים שלה בעוגת המחקר של האוניברסיטאות בישראל עולה בהתמדה בשנים האחרונות.
לפני כשנה נערכו חילופים בצמרת האוניברסיטה: פרופ'
רון רובין מונה לנשיא שלה ולראש הוועד המנהל מונה מי ששימש עד לא מכבר כסגן נשיא בכיר ב
אינטל (Intel) העולמית ונשיא אינטל ישראל,
מולי אדן. השניים מובילים את האוניברסיטה לעבר העידן הדיגיטלי, המשנה בקצב מסחרר את עולם האקדמיה והמחקר.
אחד השותפים המרכזיים למימוש המהפכה הדיגיטלית הזו ומי שמוביל אותה יחד עם פרופ' רובין ואדן הוא
מולי צפריר, מנמ"ר אוניברסיטת חיפה. הוא נכנס לתפקידו לפני שנתיים, לאחר שמונה שנות עבודה בבורסה, אליה הגיע אחרי פרישה משירות צבאי בתפקידים בכירים בחיל המודיעין. בראיון
לאנשים ומחשבים הוא מתאר את תפקיד מנמ"ר האוניברסיטה בתהליכי הדיגיטל וההתאמה למציאות החדשה, ומדבר על מתיחת הפנים שעבר האתר שלה, כחלק מהתפיסה שמערכות המידע חייבות להיות חלק מהליבה העסקית של כל ארגון.
מהו החזון הדיגיטלי של האוניברסיטה? "הנהלת האוניברסיטה התוותה את חזון המולטיברסיטה, שבמסגרתו ישולבו מוסדות אקדמיים המלמדים תחומים חדשים שלא נלמדו עד כה ברמה אקדמית. כך, למשל, ישולבו אל תוך האוניברסיטה מוסדות כגון המרכז האקדמי לחינוך ועיצוב ויצ"ו חיפה וכן המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל. אלה מבטאים את המגמה של יציאה מתחומי הקמפוס ורחבת תחומי הלימוד לתארים מתקדמים.
זאת ועוד, בחודשים הקרובים תחל הקמתו של מגדל התגליות בקמפוס הקריה הרפואית רמב"ם בחיפה, המשותף לאוניברסיטה ולבית החולים, כאשר שש מתוך 10 הקומות במגדל החדש ישמשו את מעבדות הפקולטות למדעי הרווחה, הבריאות ומדעי הטבע. האיחוד הצפוי יגדיל בכ-20% את מספר הסטודנטים וחברי הסגל האקדמי".
כיצד ה-IT מסייע לקידום האוניברסיטה ולגיוס סטודנטים? "אחד הפרויקטים המעניינים והמאתגרים שהשקנו באחרונה נגע לתחום השיווקי של אוניברסיטת חיפה. במסגרת זו נעשתה מתיחת פנים דרמטית לאתר שלה, הועלו שכבות מידע שמוצגות לקהל המתעניינים בלימודים - קהל היעד העתידי שלנו, כמובן לצד מידע מחקרי ואקדמי שמגיע מהפקולטות, החוגים, בתי הספר והמכונים".
אילו מאפיינים מיוחדים יש לתפקיד המנמ"ר במוסד אקדמי? "עידן הדיגיטציה חודר לכל תחום באקדמיה ותפקידי לאפשר זאת לכל אחד מהמשתמשים בקמפוס. למשל, תחומי מחקר שעד לפני שנים בודדות היו רחוקים עד מאוד מהטכנולוגיה, הפכו את המחשב לכלי עבודה מחקרי בסיסי. חוקרים וסטודנטים רבים הם בני דור ה-Y, עם מוטיבציה ורוח צעירה, שנולדו לעולם הדיגיטלי. הם יודעים מה הם רוצים ומה הם יכולים לקבל, ומאתגרים אותנו כל הזמן. כאגף מחשוב ומערכות מידע, אנחנו מהווים האוטוריטה המקצועית הגבוהה בתחום הטכנולוגיה ויישום התהליכים הדיגיטליים באוניברסיטה".
איך מצליחים לענות על הציפיות שלהם? "כמובן שעולם התוכן של הסטודנטים וחיי הקמפוס מהווים אתגר בפני עצמו. רוב הסטודנטים חיים סביב עולם המכשירים החכמים. לרשותם עומדת אפליקציה שזוכה להצלחה רבה, המשמשת אותם בכל תחומי החיים האקדמיים שלהם. אנחנו מצויים בעיצומה של תנופת עשייה במסגרתה יהגרו כמה שיותר שירותים לסטודנטים מעולם ה-PC לעולם הנייד, ובכלל זה השירותים המנהליים, עולם הציונים, ההודעות אונליין ועוד.
דוגמה טובה לכך היא הבחינות. כבר כיום, יותר ויותר בחינות מתנהלות ישירות על גבי המחשב, באמצעות מספר רב של כיתות מחשב הפזורות באוניברסיטה".
איזה פרויקט IT מרכזי אתם מתכננים לשנים הבאות? "אנחנו מיישמים
סאפ (SAP) מזה 12 שנים ובימים אלה מתניעים פרויקט שבמסגרתו יוקמו המודולים הפיננסיים שלה באמצעות יישומי S/4 HANA.
מדובר ביישום חדשני, שישנה מהקצה אל הקצה את עבודת הסגל המנהלי באוניברסיטה ויאפשר לנו לעבד את כל הנתונים המנהליים בארגון באופן מאובטח על גבי מסד נתונים. הדבר גם יאפשר להגביר עוד יותר את השימוש בפתרונות BI בתחומי העיסוק המגוונים הרבים. אנחנו מקדמים את המהלך באמצעות החטיבה הטכנולוגית של
ארנסט אנד יאנג (E&Y) ובימים אלה החל שלב הראיונות של המשתמשים. להערכתי, לקראת מחצית 2018 יפורסם מכרז שבמסגרתו חברות ספקיות סאפ עם ניסיון רלוונטי תתבקשנה להתמודד על יישום המודולים החדשניים".
מה ההיקף הכספי של הפרויקט? "היקף הפרויקט מוערך במיליוני שקלים והוא צפוי להימשך בין שנתיים לשלוש שנים".
איפה אתה, כמנמ"ר, בתפיסת הענן? האם האקדמיה הולכת לשם? "התפיסה שלי אומרת שבכל מקום שאפשר וכדאי לעבור לענן - נעשה זאת. כך, למשל, העברנו עשרות אלפי תיבות מייל של סטודנטים וסגל מנהלי ל-Office365 ותיבות מייל של הסגל האקדמי לפלטפורמה של
גוגל (Google). באמצעות הדטה סנטר המקומי שלנו אנחנו מנהלים חוות ענן פנימית המספקת שירותים לחוקרים בפקולטות השונות, ובשיתוף פעולה עם הטכניון אנחנו מתחילים ביישומו של פתרון התאוששות מאסון".
אילו היבטי אבטחת מידע קיימים אצלכם? "הרשת האקדמית, בהגדרתה, הינה רשת פתוחה ומאפשרת קשר עם העולם האקדמי הגלובלי ולכן, אך טבעי שהיקף ותדירות איומי אבטחת המידע שאנחנו מתמודדים איתם הם בהיקף נרחב. היקף המשאבים המושקע על ידינו באבטחת מידע הולך וגדל משנה לשנה, ובמסגרת זו אנחנו מטמיעים יישומים חדשניים, דוגמת ניוטרון. זה תחום שתשומת הלב כלפיו מתגברת בכל שנה, כפי שמתחייב מאופי האירועים. כמובן שאנחנו חשופים גם למתקפות סייבר, אבל עד היום הדפנו אותן ולא הצליחו לתקוף אותנו".
בקמפוס לומדים סטודנטים מדתות שונות. איך זה עובד? "אוניברסיטת חיפה מהווה מזה שנים רבות סמל לדו-קיום ולומדים בה אלה לצד אלה יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים מישראל, כמו גם לא מעט סטודנטים מרחבי העולם. אפשר לראות זאת בכל מקום באוניברסיטה, לאורך כל השנים. כמו-כן, האוניברסיטה פעילה רבות בפרויקטים למען הקהילה. אחד הבולטים שבהם הוא 'פרויקט הדגל' של האוניברסיטה לסולידריות ומאבק בהדרה חברתית, שמטרותיו הן צמצום רמת הקיטוב בחברה, קידום סולידריות ועידוד השתלבותן של קבוצות מודרות בזרם המרכזי של החברה הישראלית".
