יצחק רובין - אמן רב תחומי ורב פעלים, קולנוען ישראלי עטור פרסים לאומיים ובינלאומיים, יוצר סרטים תיעודיים מוערך, פעיל חברתי לזכויות אדם ולוחם נגד עוולות, סופר - יודע לספר סיפורים.
הקובץ "אהבות לא שלמות", מהווה מעין יומן אחורי הקלעים של סרטים שביים ועל אנשים שפגש בנסיבות אלו או אחרות, עד-כה. סיפורים עלילתיים-תיעודיים, על-רקע היסטורי-סוציולוגי נתון, ישראל, גרמניה, הודו, בנגלדש, ארה"ב ועוד, מלאי חכמות חיים, שלעיתים קרובות מלווים את הגיבורים מילדותם ועד לגיל מבוגר או מוות. לעזאזל ספרות המופת הגדולה כשבהישג היד נמצאים סיפורים כל-כך מרתקים, המציירים את העולם כפי שהוא, המלמדים את הקורא פרק בהלכותיו, המיטיבים לשקף את רוח התקופות והגיבורים הסגורים במרחביהן. את המשפט שקראתם זה הרגע כתבתי לפני שהתוודעתי אל שני הסיפורים החותמים את הספר, "מונייק החיגר" ו"משורר האביונות", ששניהם חורגים, כל אחד באופן אחר, מהמסגרת התיעודית-עיתונאית ומתעלים לדרגת ספרות לשמה.
הסיפור הראשון בקובץ, "צוואתו של קלמן ביניש", אחד הטובים בו, לדעתי, מנתח בשנינות את אישיותם של גיבוריו. הסיפור מתעד משולש אהבה מימי בית-הספר, שנצפה על-ידי חבר אחר, בן השכונה והכיתה. עד ראייה זה עקב אחרי שלושת הגיבורים, חדר למוחותיהם ולרגשותיהם ונכח אף בסופו של סיפור עלילותיהם לאחר מותו של קלמן כשהם כולם בגיל 50 פלוס. הסבריו של החבר מראים לקורא כיצד כל אחד מבני המשולש ניתח את רעהו באופן מוטעה. אי-הבנה זו היא המקור לכשלון חייהם של השלושה. מתחת להצלחה למראית עין בוערים תסכולים והחמצות, אהבות לא שלמות. יד זדונית - יחס המשפחה, החברים ועוד - באה והכשילה את הדמויות, מנעה מהם לעצב את חייהם כרצונם.
קלמן עשה קריירה בארה"ב, נעשה מיליארדר, הקים משפחה, התגרש, יצא עם כוכבניות מתחלפות, אך ארשת פניו לאחר פטירתו מעידה על כך שלא היה מאושר ומלמדת כמה אמיתות על קומדיית החיים והמוות. חוסר ביטחונו כילד מיוסר ודחוי, בן לניצולי שואה מיעוטי יכולת, גרם לכך שהפסיד את אהבת חייו, רינה. וזו, יפהפיית הכיתה, הצליחה בחייה המקצועיים, אך נכשלה בחייה הפרטיים, התחתנה עם הגבר הלא נכון ואיבדה די מהר את יופיה.
ד"ר זוהר, שזכה בה במקום קלמן ביניש, מפתה סדרתי תאוותן וייצרי, בגד בה על ימין ועל שמאל, עם אחיות בית-החולים, צעירות ופחות צעירות. ולא עלה בידו להיות מנתח מוח מהולל כפי שתכנן, כי אם פנימאי אפור ומתוסכל, מודע היטב למגבלותיו.
חוט השני סביבו נרקם הסיפור הוא מאמצו של ד"ר זוהר, שקבע את מותו של חברו-צרו, לפענח את הבעת פניו של המת. ברור היה לו שקלמן רצה להעביר לו מסר על החיים, והשתדלותו זו של ד"ר זוהר, לאורך כל הסיפור, לפרש את מבטו המטריד של המת, בונה עניין ומתח ויוצרת מקוריות מסקרנת ומהפנטת. ד"ר זוהר, שחייו תפלים ומאוסים, זקוק לסודו של קלמן ביניש שימסור לו את המפתח למשמעות העמוקה של חייו ויסיר מהם את עליבותם וכשלונם. האם כך יהיה? האם יהפכו היריבים המרים לשותפים כנים לאחר שהמוות התערב בעלילותיהם? סופו של הסיפור שבו מתחלפת ועוד פעמיים הבעת פניו של המת משאיר מקום להרהורים.
הסיפור "הנסיכה של אמיר" מסופר מפיה של פרופסורית לערבית, רווקה נושקת לגיל 60, החוזרת 50 שנה אחורה ומתארת את ילדותה כבת להורים ירקנים עדיני נפש מצ'כיה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. חנה בת השבע התיידדה עם רפי סובחי, ערבי יפה תואר וטוב לב, נהג משאית שהוביל ירקות עבור הוריה. רפי, ששמו האמיתי היה אמיר, פתח לפניה עולמות חדשים, אך גם סגר את סיכוייה להתאהב ולהינשא. כוחו של הסיפור הוא בהחייאת התקופה ההיא על ניצולי השואה מהארצות השונות שאכלסוה, על הממשל הצבאי שהיה בה בתוקף, על יחסי יהודים-ערבים.
הסיפור "פישל ואלוהים" מפגיש בין ניצול שואה שחצה את גיל ה-90 לבין בנו של ידידו המנוח. הבן, מספר הסיפור, חוזר לשכונת ילדותו ושומע מפיו של פישל, הגר מעל בית-כנסת ומתחשבן עם אלוהים ערב יום כיפור, את סיפור חייו הדרמטי. פישל, אדם טוב למראית עין, סוחב עבר של בריון שהציל נזירה גרמניה בשם מגדה מאנסיה הרוסים, העביד אותה לאחר-מכן בזנות ונשא אותה לאישה בישראל. וכל אותו זמן, הנזירה הגרמניה רואה בו, בפישל, מושיע וגואל, קריסטוס רחום שלה והיא, מגדה, בתפקיד מריה מגדלנה שלו.
מוטיב דומה נמצא בסיפור על-רקע שונה לגמרי, המתרחש ביבשת אחרת, אקזוטי להפליא, "הילדה מבנגלדש". גם בסיפור זה סוטה המצלמה מגיבור התחלתי ראשון, מספר הסיפור, ומתרחקת ממנו באופן בלתי צפוי כדי להתמקד בדמות אחרת, וזאת אף בקנה מידה רחב יותר מאשר בסיפור הקודם. בצלאל לוי, קולנוען, בן דמותו כנראה של יצחק רובין, מוזמן להודו עם אשתו לפסטיבל סרטים כדי לדבר על סרט שביים על-אודות סב ניצול שואה העומד למות ונכדו הסועד אותו ברגעיו האחרונים.
מסיפורו של בצלאל, שמביט בעצמו ובחוגו באירוניה משועשעת, עובר הפוקוס אל צלם הקולנוע המצליח קפור, שבא ממשפחה הודית ענייה ונחותה. זה הציל ילדה מוסלמית מאונס קבוצתי ומחיים של רפש ומדמנה על-רקע טבח של פורעים מוסלמים בהינדים, רצח עם, עבר אתה נדודים קשים תחת סכנות מוות והביא אותה בסופו של דבר לגורל של זונת צמרת בבית בושת מהודר בהודו. וזו רואה בו מושיע וגואל, אב רחום, מנשקת את פניו דרך קצות אצבעותיה, מודה לו באלף תודות.
בניגוד לפישל שהתחתן בסופו של דבר עם האישה שהציל ואהב אותה כבת-זוגו, קפור המבולבל לא מסוגל לחצות את הסף ומותיר את נאסרין, הילדה שגדלה, בחיי מותרות ריקים. אירוניה מרה אף יותר נמצאת בסיפור "אהובת הקצין הגרמני" המסופר מפיה של תרפיסטית קלינית, בתה של ניצולת שואה. לפני מותה סיפרה לה האם על רייזל, בתו של רב אורתודוקסי, שהצילה בחירוף נפש נשים רבות ממוות הודות לאהבתו של קצין גרמני, מעין נאצי בעל כרחו.
האסירות ניצלו ממוות הודות למאמציו של הקצין הגרמני, אך שתיים מהן, איזו אירוניה, גרמו, מקנאה ומרוע לב, למותה של רייזל, לאחר השחרור ממחנות המוות, כשהחיים כבר עמדו בפתח. הנאצי הציל, ה"חברות" היהודיות הרגו.
אירוניה קלה יותר מסיימת את הסיפור "האינדיאנית מוויסקונסין" על-רקע קמפוס אמריקני בשנות ה-70 של המאה הקודמת. איציק אפריאט, גבר ישראלי כהה עור, שרירי, ספורטיבי ומצודד, טוב לב להפליא, אנטי מאצ'ו, טבח צמרת, נושא לאישה את אלן, יהודיה אמריקנית, יורשת עשירה. אלן חששה שהוא יבגוד בה עם יפהפיות הקמפוס, אך הסכנה התגשמה דווקא באופן לא צפוי בדמותה של אישה יוצאת דופן, בעלת מראה מעוות, הנהנית מטוב לבו של עקר הבית הבשלן.
הסיפור "סמוכים זה לזו" מיידע את הקורא לבעיית כפרי הבידואים הלא מוכרים שנוצרה כאשר חזרו לבתיהם אחרי 1948. בעיה כאובה, עוול שנעשה לאנשים אומללים. אך זוהי רק נקודת הפתיחה.
הסיפור מסופר מפיו של רופא ישראלי, יצחק שמר, שהקים אגודה כדי לסייע לבידואים. הקולנוען בצלאל לוי, שכבר הכרנו בפסטיבל סרטים בהודו, התנדב להפיק סרטי הסברה כדי לגייס תרומות ולקדם את העניין. עלי, בידואי צעיר, עלם חמודות, מאוהב בבת דודתו מייסון, היעודה לו. שניהם חולמים על לימודים במילנו. עלי הוא כבן ליצחק שמר, חשוך הילדים. ידידות אמיצה חוצת עמים, דתות ומגזרים בין בני אדם אנושיים. הומניזם מעודד נושב מסיפוריו של יצחק רובין המראים את המשותף. אך לא רק. פתאום נודע לו לרופא, יצחק שמר, שהילד המוכשר וצמא החיים נהרג. שמר נוסע ללוויה. ופתאום נודע לו שגם ארוסתו של עלי, מייסון, נהרגה. וזאת חודש לפני חתונתם. עלי התגייס לצבא ומילא בו תפקידים חשובים, גם מבצעיים וגם הסברתיים, בהציגו את הסכסוך ממבט כפול. עלי הציג את שתי העמדות, ככל שהיה ביכולתו.
וגם הסיפור "סמוכים זה לזו" מציג את הסכסוך הישראלי-ערבי, יחסי הישראלים והבידואים כמו גם יחסי הבידואים בינם לבין עצמם, דרך טירופו הטרגי של עלי, בכל מורכבותם, ללא משוא פנים וללא שום תמימות. צדו האפל של עלי מתגלה באופן פתאומי ואגבי בסיפור, כמו זה של אמיר ב"הנסיכה של אמיר" שבו הילדה בת השבע המתאהבת בגיבור רואה רק את הטוב שבו. צדו האפל של פישל ב"פישל ואלוהים" תופס מקום נרחב יותר ומהווה בעצם את עיקרו של הסיפור.
את שני הסיפורים האחרונים גלו לגמרי בעצמכם, כי על קובץ הסיפורים "אהבות לא שלמות" של יצחק רובין אני ממליצה בלב שלם.
