סמוך לקיבוץ חפציבה בעמק חרוד פעלה בשיפולי הר הגלבוע עוד לפני קום המדינה מחצבת שיש של חברת "אבן סיד" שבה נוסרו מההר לוחות שיש ("שיש אמיתי") באמצעות כבל חיתוך דק שהופעל בתנועה סיבובית על-ידי גנרטור. מחצבה זו אם אני לא טועה היא אולי היחידה בארץ שבה כרו אי-פעם "שיש אמיתי".
סיפורה של מחצבת השיש בחפציבה וזה סיפורה של מחצבת השיש חפציבה כפי שמובא בשלט הסבר הניצב כיום באתר "מצפור חפציבה" שהוקם על השטח בו שכנה המחצבה. "עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 הופסק יבוא השיש מאיטליה לארץ ישראל וחברת "אבן סיד" אשר מחצבתה סמוכה למעיין חרוד חיפשה אחר אתר מתאים לכריית שיש. פועלים מקיבוצי חפציבה ובית השיטה, בדרכם לעבודתם במחצבת "אבן וסיד", הבחינו במחשוף של אבני שיש בשיפולי הר הגלבוע, סמוך לקיבוץ חפציבה. בעקבות הגילוי הזה שלחה "אבן סיד" משלחת לקררה באיטליה כדי לרכוש ציוד לחיצוב וניסור אבן שיש. המשלחת, שבראשה עמד המהנדס זאב פל, רכשה מערכת חיתוך שהתבססה על כבל 4 מ"מ, שנוסע על גלגלים אל ההר, חותך ומנסר את השיש וחוזר לנקודת המוצא בתנועה מתמדת יום ולילה. משני צידי הסלע הנחתך הותקנה מערכת משקולות אשר לחצה את הכבל לסלע הנחתך. בנקודה שבה התחיל החיתוך שפכו הפועלים חול ים רווי מים על הכבל. בחדר המכונות שנבנה ליד דרך הגישה למחצבה, היה גנרטור שהתניע את מערכת הגלגלים שאליה נלחץ הכבל והיה גם כבל נוסף להובלת מיכל מים וחול לנקודת החיתוך. לוחות השיש המנוסרות נעו על גבי מסילה. במחצבה בחפציבה הוקמו מבני-שירות מגדל שמירה מגדל מים, מחסנים מתקן להובלת חול ועוד. חלק מהמבנים והמתקנים נותרו במקום עד היום. המחצבה הייתה פעילה משנת 1942 ועד שנת 1952.
שיקום המחצבה והפיכתה לאתר ומצפור תירותי לאחר הפסקת פעילותה של המחצבת השיש בחפציבה היא ננטשה והמקום הפך לעזוב ומוזנח ושימש אתר פסולת. מראה המחצבה הנטושה והעזובה במקום עורר לא פעם מחאה ותרעומת מצד ותיקי האזור שתבעו לשמר המבנים ההיסטוריים במחצבה לטפח המקום ולהנגישו לציבור.
במסגרת פעילותה של הקרן לשיקום מחצבות העוסקת בשיקום מחצבות נטושות שנסגרו. הוחלט אי- שם בשנות ה-2000 אולי אף קודם לכן, לשקם את מחצבת השיש בחפציבה, להשאיר את המבנים והמתקנים ההיסטוריים שנותרו במחצבה ולהפכה לאתר מבקרים תיירות ומצפור. עבודות שיקום המחצבה, נערכו בשיתוף הקרן לשיקום מחצבות, הרשות לניקוז ונחלים ירדן דרומי, מועצה אזורית גלבוע, רשות הטבע והגנים וגופים נוספים, וכללו נטיעת עצי ארץ ישראל ושיחים, הקמת מערכת השקיה, בנית מסלעות סלילת דרך גישה למקום ועוד.
אתר "מצפור חפציבה" נחנך בטקס חגיגי שנערך בשטח האתר בחודש מרס 2009, בהשתתפות נכבדים וקהל מוזמנים. (היה לי הכבוד להשתתף בטקס זה). בטקס הוצגה בפני המשתתפים מערכת הדגמה ושיחזור של חיתוך וניסור השיש כפי שפעלה במחצבת השיש בחפציבה. המערכת מדגימה בצורה מוחשית באמצעות כבל חיתוך הנע על גבי גלגיליות המופעלות באמצעות מנוע חשמלי את תהליך ניסור השיש במחצבה בעת שפעלה. על מלאכת התקנת המנוע והפעלת כבל החיתוך באמצעות הגלגיליות הופקד "איש המכונות" של המועצה לשימור אתרי מורשת רן חדוותי חבר קיבוץ עין שמר. אולם זמן מה, לאחר טקס חנוכת אתר המצפור. הופסקה, כך אומרים לי יודעי דבר, כמעט לגמרי פעילות מערכת ההדגמה והשחזור המנועית. חברים בקיבוץ חפציבה ובניהם הגרים סמוך לאתר, אומרים לי כי מערכת הדגמה ושיחזור מנועית זו, מושבתת כבר שנים. ראוי לבדוק נכונות הדברים. ואם אכן זה המצב, הדבר מקומם שכן בהקמת מערכת זו הושקעו מן הסתם כספים לא מבוטלים מכספי ציבור. למה לא לאפשר לציבור המבקרים והמטיילים ליהנות ממנה.
אתר מצפור חפציבה אתר "מצפור חפציבה" משתרע כיום על פני כ-80 דונמים וכולל, תצפית מרהיבה על נוף עמק חרוד והסביבה, שבילי טיול ופינות ישיבה ומנוחה. ברחבת המצפור המשקיף ליישובי העמק הותקנה מפה מובנת ועליה משורטטים יישובי עמק חרוד והאזור ומספרת את סיפור ההתיישבות והישובים בעמק יזרעאל ובעמק חרוד. גאולוגים טוענים כי "מחצבת חפציבה חושפת תופעות גאולוגיות ייחודיות, ניתן לצפות במחדר מגמטי שהתרומם, לפני 10 מיליון שנה, ממעמקי כדור-הארץ כנוזל לוהט והתגבש בין סלעי דולומיט בעומק כמה מאות מטרים. כתוצאה מהמגע, עבר הדולומיט התמרה (מטמורפוזה) והתקבל "שיש חפציבה". מחצבה זו הינה היחידה בה ניתן למצוא "שיש" אמיתי בארץ ישראל. באתר הוכשר חניון יום היכול להכיל כ-70 כלי רכב ואף יותר. במקום פינת "מרגוע למטייל בגלבוע" ואנדרטה לזכרה של סמדר (סמודי) נדן טוכמן ילידת חפציבה, חברת קיבוץ בית אלפא דיילת אל על לשעבר שנפטרה ב-2012 ממחלה והיא בת 41 בלבד. במתחם המצפור כמה מבנים היסטוריים ששימשו את מחצבת חפציבה ובניהם מגדל השמירה וכן אפשר לראות את שרידי הפסים שעליהם שונעה הקרונית עם גושי השיש.
הכניסה לאתר "מצפור חפציבה" ולכל מתקניו ללא תשלום.
כיצד מגיעים לאתר "מצפור חפציבה" הגעה: מכביש 71 (עפולה-בית שאן) פונים דרומה בצומת השיטה לקיבוץ חפציבה. סמוך לכניסה לקיבוץ פונים ימינה עד לדרך העולה למצפור.
