בפסק הדין בע"מ 919 של בית המשפט העליון, אשר קבע הלכה חדשה לדרך קביעת סכום המזונות לילדים בגיל 6-15, מוזכרת האופציה של פתיחת חשבון בנק משותף.
מניסיוננו, אחת התחושות הקשות בנושא תשלום מזונות הילדים היא אי-הידיעה מה נעשה עם הכסף ולמה הוא משמש. כדי להקל ולתת מענה (ומתוך כך להבטיח שיתוף פעולה) אחת האפשרויות, כתחליף לתשלום מזונות מהאב לאם, הוא פתיחת חשבון בנק על שם שני ההורים, אליו כל אחד מהם יעביר מדי חודש את חלקו היחסי בכלכלת הילדים, וממנו ישולמו ההוצאות השוטפות והחריגות של הילדים, מביגוד והנעלה, ועד טיפולים רפואיים או שיעורי נהיגה.
כבר כיום יש הורים אשר בחרו בדרך זו, אך לאחר אזכורו בפסק דין חשוב זה אנו מאמינים שהנושא יתפוס תאוצה, יותר ויותר עורכי דין ומגשרים ימליצו להורים על פתיחת חשבון משותף בראייה שזאת דרך יעילה ונכונה אשר פועלת לטובת ילדם המשותף.
איזה סכום יעביר לחשבון המשותף כל אחד מההורים? כל אחד מההורים יעביר בכל תחילת חודש את חלקו היחסי בכלכלת הילד, כאשר הסכום יקבע בהסכם הגירושין, בהתאם לשני פרמטרים: הכנסתו של כל אחד מההורים לצד חלוקת זמני השהות של הילד אצל כל אחד מהם (בדומה להמלצות ועדת שיפמן). רצוי שהחשבון יהיה ללא מסגרת, וללא אפשרות ליתרת חובה.
היתרונות בחשבון משותף הם: שקיפות מאחר שהחשבון על שם שני ההורים, ניתן לקבוע שכל ההוצאות ממנו יהיו באמצעות כרטיס אשראי או צ'קים, כך ששני ההורים יכולים לעקוב אחר ההוצאות. לגבי תשלומים שחייבים להתבצע במזומן, לאור זאת שבכל מקרה הוצאה שכזו צריך שתהיה הסכמה של שני ההורים, וכלולה בהסכמה זו הידיעה שלעיתים התשלום הוא במזומן, כך שגם מטרת משיכת המזומנים ידועה לשני הצדדים.
חשוב לציין שבעזרת הטכנולוגיה הקיימת היום ניתן לבצע מעקב די קבוע על הכספים (במקרים בהם אין אמון), אפשר לבקש בבנק בפתיחת החשבון שלכל הוצאה מעל סכום מסוים תידרש חתימת שני ההורים וכן לבקש מחברת כרטיסי האשראי להעביר הודעה על כל הוצאה מעל 500 שקל ובכל סכום במט"ח (לטובת הזמנות מחו"ל). הכל לבחירת ההורים.
השתתפות הדדית מאחר שהחשבון משותף, שני ההורים מפקידים את חלקם היחסי לחשבון. ההשתתפות של שני ההורים ברורה וידועה.
הכסף מיועד לילדים אחת ההתנגדויות החזקות ביותר שמעורר מנגנון תשלום המזונות מאב לאם היא חוסר הידיעה למה באמת משמש הכסף. האמנם כולו מוצא על הילדים, או שמא הרוב הגדול של הכספים משמש את צרכי האם?
התאמות ואיזונים מידי פעם עולה צורך חד-פעמי בסכום גבוה יותר - לקראת תחילת שנת הלימודים, חילופי עונות וצורך בקניית מלתחה חדשה לילד שצמח לגובה, מתנות בר/בת מצווה לחברים בכיתה בשנים מסוימות, וכו'. ולפעמים הוצאות הילדים פשוט עולות - אם בגלל יוקר המחיה, אם בגלל התעניינות מיוחדת של הילד בחוג יקר, אם בגלל טיפול אורתודנטי ארוך טווח, וכו'. בכל מקרה, המצב ברור לשני ההורים, כך ששניהם יכניסו לחשבון המשותף סכום יחסי נוסף מתאים לצרכי הילדים, על-פי היחס שנקבע.
הוצאות משתנות/מענק/קצבאות מאחר שהחשבון משותף, הערכה של ההוצאות המשתנות, כמו מעון, צהרון, טיפול שיניים, טיפול רפואי או פסיכולוגי, וכו' תעשה מראש, והסכומים יוכנסו לחשבון בשוטף, ומאליו מתייתרת התחשבנות שוטפת על כל הוצאה חריגה. כך גם לגבי מענק הלימודים של הביטוח הלאומי שיופקד ישירות לחשבון המשותף ומאליו ישמש את צרכי הילדים. גם הקיצבה החודשית יכולה להיכנס לחשבון המשותף להוצאות השוטפות או מופנית לחיסכון בהסכמת שני ההורים.
מענה לצרכי הילד כשהחשבון משותף ובהסכמה הדדית, כל אחד מההורים יכול לתת מענה כלכלי לצורך כזה או אחר של הילד או לבקשה שלו.
ומה לגבי מצבים שההורים לא מסתדרים ביניהם, וכל קניה קטנה הופכת להיות ויכוח על גבו של הילד?
גם אז חשבון משותף הוא הפתרון הנכון - עדיין הוא מאפשר שקיפות והדדיות, אולם יקבע רק הורה אחד, שיכול לעשות פעולות בחשבון. להורה זה בלבד יונפקו כרטיס אשראי ופנקסי צ'קים ותהיה אפשרות למשיכת כספים.
הנה כי כן - חשבון משותף להוצאות הילדים אכן נותן מענה לרובם המכריע של המקרים, ומקרי קיצון בלבד ידרשו העברה של כספים מיד ליד. לכן זהו הפתרון המומלץ אותו צריך לדרוש בהקשר של כלכלת הילד.
