אולי יתגלה אגם

אני אוהבת לקרוא שירה בה אני חשה את הכותב, את מחבר המילים. נכון שמרגע שיצא השיר נוכל לפרשו כרצוננו ואין זה חשוב למה התכוון המשורר, אבל חשוב מה אנו מרגישים עם קריאת המילים. זהו החיבור עם יצירת ליבו של האמן. הרגשתנו ותחושתנו למקרא השיר הן הקובעות את טיבו עבורנו.

שירת נשים

לא כל שירה או יצירה נשית שייכת להגדרה זו. האמנות אינה מגדרית. כל יצירה היא אוניברסלית אלא אם מבטאת היא צד אחד מוגדר ומאופיין באנושות. כתיבתה של לאה מבטאת מצוקה נשית. אני רואה בה משוררת נשים מובהקת. בכתיבתה היא מבטאת נשיות, נשיות המחוברת להפכפכות הלבנה... לעונות הסתיו...רכות, מצבי רוח, סבילות, הכרה במגבלות ובדידות הבאה מכוח עוצמתה של אשה. כתיבתה אקספרסיבית וישירה ומבטאת ללא כחל ושרק מחשבות, כאבים ותובנות שמציירים עולם נשי כואב. הגבר, האחרים, הם המושא. האישה בתווך בעולם זר, מוזר, קר ולא תמיד מובן. אך היא יכולה לו. אני מוצאת בשיריה נשמה גדולה ומרגשת. שיריה נוגעים בנשים, בה. חוויות רגשיות, תובנות, חלומות ותבוסות - מה שמוכר וידוע לנשים רבות בא לידי ביטוי בפראות הביטוי של לאה צבי. רּותִי סְמַרְטּוטִי עֵינַיִך זְגּוגֹות, תֹוכֵך ומֹחֵך קִרְעֵי בַדִים, רּותִי סְמַרְטּוטִי כֹה חַמֹות דִמְעֹותַיִך. (קטע משיר, מתוך הספר - "אולי יתגלה אגם") עצת הרופא - - מלח "מֶלַח אֵינוֹ טוב לבְּרִיאוֹת " טָעַן הרוֹפֵא, הוּא טוֹב לבְּזִיקָה עַל פְּצָעִים, כַּךְ לא חָשִׁים אֶת כְּאֵב הַנְשָׁמָה. לאה צבי (דובז’ינסקי) ויתור לפסיביות - אִלּוּ אִלּוּ הָיִיתִי, אֵגֶל טַל, הָיִיתִי מִתְגַּלְגֶּלֶת, מִפֶּרַח לְפֶרַח, מְרִיחָה, נוֹשֶׁמֶת וּמַמְשִׁיכָה לַפֶּרַח הַבָּא. אֲבָל אֲנִי.... רַק דִּמְעָה מִתְגַּלְגֶּלֶת, בֵּין עַיִן לִשְׂפָתַיִם. לאה צבי (דובז'ינסקי). מעולם לא אהבתי לנתח שירים, לראותם מתבוססים בדמי רגישות מילותיהם. רק אביא מעט משיריה, שרבים מהם לקוחים מעולמה וממקומה המוכר לנו של האישה. הם כבר מדברים עבור עצמם... ומדברים היטב: מלאכת יד - תָּמִיד כָּשַלְתִּי ִּמְלֶאכֶת יָד, אֶצְבָּעוֹת חַסְרוֹת תְּשּוקָה, אֵין בָּן בְּעֵרָה, ֹ לא בִּסְרִיגָה, לא בִּתְפִירָה, ּ בִּזְהִירוּת לָמַדְתִּי מְלֶאכֶת תְּפִירַת שְפָתַיִם לְהַדְּקָן הֵיטֵב, לְהַצְמִידָן לִכְדֵי חָרִיץ ּבִּלְתִּי נִרְאֶה, לְסַיֵם בְּקֶשֶר שְתִיקָה. קיפול - מְקֻפֶּלֶת שְכָבוֹת, ׁשְכָבוֹת קִפּולִים מְתּוּחִים, כְּמו בַּד מְגֹהָץ ׁ שֶיִּהְיֶה מָתּוּחַ ׁ שֶלא תִתְקַפְּלִי בַּקְּצָוֹות מְעֻמְלֶנֶת לְמִשְעִי, עֲשּוּיָה לְלא רְבָב לְלא קֶמֶט, תְפּוּסָה הֵיטֵב בָּאֳרָכִיםׁשָוִים קניות - לאה צבי מציירת זאת באופן מיוחד: Black Friday עַל נַעֲלֵי מַסְמֵר צועֶדֶת ּ בְשַׁאנְז אֶלִיזֶה דֶה לָה שְמָאטֶ ס ּ בְּכָל יָד שַקִיות עֲמּוסות לַעֲיֵפָה הָעומְדות לְהַכְרִיעַ מְלא כּבֶד מִשְקָלָן, הָאַרְנָק רֵיק הַבֶטֶן מְקַרְקֶרֶת מְיֻּזַעַת, קְרובָה לִקְרִיסָה, ּ כַּף רַגְלָה כִּמְעַט נָקְעָה ּ כְּשֵם שֶנָקְעו חַיֶיהָ . זוגיות - המקום החם והמחבק הזה כְּמוׁשְנֵי זָרִים עַל הַמִרְפֶסֶת, מַבִּיט הּוא יָמִינָה מַבִּיטָה הִיא שְמאלָה מַה נותַר עוד בֵּינֵיהֶם מִלְבַד הַשֶקֶט. וגם "טיפ" למתמודד מעניקה לנו המשוררת לאה צבי בציניות ובכאב - מדריך למתמודד כיצד מלטפים יגון? מגישים לו דברי מתיקה מכינים קערה לתפוס הקאה.. משכיבים במיטה מכסים בשמיכה שוכבים בסמיכות מביטים בתקרה היגון מסתובב את הגב מפנה מה שנותר לשאת תפילה אם לא יועיל בטח לא יזיק. בהצלחה! לאה צבי דוז’ינסקי הוציאה עד היום שלושה ספרים. שני ספרי שירה - "שירים" ו"אולי יתגלה אגם" וגם ספר חשוב לילדים: "לאן נעלם הצחוק של אבא"? התמודדות רגשית של ילד מול אב בקשיים - לָמָּה, לָמָּה, אִמָּא? לָמָּה אֲנִי לֹא יָכֹל לְהַזְמִין חֲבֵרִים כְּמוֹ כֻּלָּם? לָמָּה הָאָבוֹת שֶׁל כֻּלָּם צוֹחֲקִים וּמְשַׂחֲקִים עִם הַיְּלָדִים-וְאַבָּא שֶׁלִּי לֹא? לָמָּה אַבָּא אַף פַּעַם לֹא מַגִּיעַ לִמְסִבּוֹת בְּגַן?" ולסיום קטע מקסים מתוך הספר "אולי יתגלה אגם" הַבֵּט ּבְּעֵינַי, חֲצֵה הַרְרֵי חֹשֶך, ובְרֶגַע אֶחָד קָסּום, אּוּלַי יִתְּגַלֶה אֲגַם. (לאה צבי דובז’ינסקי).