ראש עיריית X, פלוני אלמוני, שמע על ילד בן שבע שחלומו הוא להיות ראש העירייה ולנסוע ברכבו. לקראת יום הולדתו של הילד, החליט ראש העירייה להפתיע אותו. הוא הגיע ברכבו ועם נהגו לבית הספר בו לומד הילד, מלווה במכוניות ובאופנועים של הפיקוח העירוני, ונטל את הילד הנרגש לסיבוב ברחבי העיר. הילד גם קיבל את הפלאפון של ראש העיר והתקשר לכמה מעוזריו. בסיום הטיול חיבק הילד את ראש העיר והודה לו על שהגשים את חלומו.
מה דעתכם על הסיפור הזה? אני משער שבית הלל יאמר: פופוליסט זול. בית שמאי ידרוש שראש העירייה יחזיר מכיסו את הוצאות המכוניות שנטלו חלק בטיול המתנה, ואולי אפילו יטען שיש כאן מקום לבדיקת ההיבטים החוקיים של הסיפור. מן הסתם, יימצאו גם כמה קציני משטרה שיסכימו עם בית שמאי.
עכשיו נספר לכם, שהסיפור הזה לא היה - אבל כן נברא. הוא התרחש (24.10.17) בירושלים, בכיכובם של ילד בן שבע העונה לשם שקד ו...שוטרי אגף התנועה במחוז ירושלים. אמו של שקד סיפרה לחברתה השוטרת שבנה חולם להיות שוטר, והם החליטו להגשים את חלומו ביום הולדתו. השוטרים הגיעו לבית ספרו, "שם המתינו לו אופנועים וניידות של המשטרה בהם נסע עם השוטרים ברחבי השכונה ודיבר במערכות הקשר עם המוקד המשטרתי".
למה המרכאות? משום שמדובר בציטוט ישיר מהודעה של דוברות המשטרה. כן, קראתם נכון: הודעה של דוברות המשטרה, אליה צורפו תמונות וסרטון וידאו (שאותם נחסוך מכם). אני מתקשה להחליט מה יותר גרוע: היחצ"נות הנלעגת והמביכה הזאת, או העובדה שאף אחד במשטרה לא חשב לרגע שיש משהו פסול בגיוס "אופנועים וניידות" (בלשון רבים!) כדי להעניק מתנה לילד בן שבע. איש לא חשב שלא לכך מיועדים משאבי המשטרה, המתלוננת ללא הרף על מצוקה תקציבית. איש לא חשב שלא זה מה שצריכים לעשות שוטרים, שלטענת מפקדיהם - אין מספיק מהם. איש לא חשב שתפקידם של שוטרי אגף התנועה הוא להציל חיים ולא לעסוק בתעלולי יחצ"נות.
נסיים בסימן שאלה ובסימן קריאה. מה יקרה כאשר ילדים נוספים ישמעו על כך וירצו גם הם מתנה שכזאת? ועכשיו הבנו בשביל מה משלמים לליאור חורב מיליוני שקלים!
