הקש של דרעי לחור

זכורות היטב הצהרותיהם היומרניות של יושב-ראש ש"ס, השר אריה דרעי, ושל יתר הפוליטיקאים החרדיים על כך שאם רק יעז בג"ץ לפגוע כמלוא נימה בקדושת השבת של העיר העברית הראשונה, מיד ייחלצו חוצים ויתקנו את החוק כך שלא יאפשר פתיחת מרכולים בשבת. אולם עם פרסום פסק הדין שאישרר את הפתיחה, הזדעקו החרדים, תקפו במילים קשות את שופטי בית המשפט העליון, אבל במבחן המעשה לא עשו דבר לתיקון המעוות. פסיקת בג"ץ התאפשרה בזכות גרירת הרגליים של אריה דרעי, שבתפקידו כשר הפנים השתהה מלהכריע. כדי לתקן כביכול את שגרם ברפיסותו, הגיש הצעת חוק "דרד'לה", שבפועל אינה מתקנת את הפסיקה של בג"ץ ומאפשרת פתיחת מרכולים בשבת בתל אביב. הסכר נפרץ, אבל דרעי מבקש לסתום את החור בקש. הצעת החוק שהגיש מעידה על חוסר היכרות הבעיה, וכשהאבחנה לקויה גם הטיפול לקוי. כדי לתקן את פסיקת בג"ץ היה עליו לדרוש טיפול שורש, אבל במקום לתפוס את השור בקרניו החליט לתפוס בזנבו. במקום לסתום את החור, בחר האריה להימלט כעכבר אל חורו. התיקון יבוא באמצעות הבהרה פשוטה של כוונת המחוקק, באמצעות תיקון קל בחוק שעות עבודה ומנוחה, לפיה האיסור אינו רק על העסקת יהודים אלא על עצם פתיחת החנות. בסעיף 9א לחוק נכתב: "לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשיה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו", ואת זה צריך דרעי לשנות ל"לא ייפתחו בית מלאכה, מפעל תעשיה או חנות". מדובר בתיקון מתבקש, משלוש סיבות: א. זו כוונת המחוקק המקורית, וכך אכן מופיע בדברי ההסבר לחוק; ב. אין מדובר בחוק עוקף בג"ץ, משום שגם בבג"ץ היו דעות השופטים חלוקות. מטרת התיקון נועדה להבהיר כי כוונת המחוקק היא כדעת המיעוט בבג"ץ. ג. פסיקת בג"ץ המאפשרת פתיחת מרכולים מהווה הפרה של הסטטוס-קוו, ועל-פי ההסכמים הקואליציוניים מחויבת הממשלה לשמור על הסטטוס-קוו, ולכן יכולות המפלגות הדתיות לדרוש את קיום ההסכם. אריה דרעי חוזר על טעויותיו ורשלנותו ככלב השב על קיאו. הוא משחרר הצעות חוק מרושלות (שלא מתיישרות עם פסיקת ביהמ"ש העליון) בלי להתייעץ עם עורכי הדין העוסקים בתחום. מדובר בחוסר אחריות ציבורית משווע, ולא פחות מכך בבגידה בציבור הבוחרים ששלח אותו לכנסת ובשלוש מועצות גדולי התורה שרק לפני חודש וחצי הורו לו ולשאר נציגי הציבור החרדי להאבק ככל יכולתם על שמירת השבת הציבורית.