כל מי שמכיר את הגאוגרפיה של ישראל יודע בוודאי כי ממזרח לשפלת החוף שוכנת הרשות הפלשתינית על עריה הגדולות כמו רמאללה, שכם, קלקיליה, טירה ועוד וכי כל גשם שיורד על גב ההר זורם בסופו של דבר על פני השטח אל שפלת החוף שבה מתרכזת רוב אוכלוסיית ישראל. ערוצי הנחל הקיימים מובילים מהמזרח ההררי אל הים התיכון. האוכלוסייה הפלשתינית בהרי השומרון מתרכזת ברובה בצד המערבי של קו פרשת המים.
עד כאן הגאוגרפיה, על פני השטח הזה חיים יותר ממיליון תושבים, אשר בדרך הטבע מייצרים שפכים מכל הסוגים. כיוון שרוב האוכלוסייה אינה מוסדרת למטרות ביוב, החלק הגדול - בעיקר ביישובים הקטנים - עוסק בחקלאות, מגיעים השפכים האלה עם הגשם בחורף אל נתיבי הערוצים המובילים לים ובקיץ אל מאגרי התת-קרקע שמהם שואבים רבים מיישובי ישראל את מי השתייה שלהם ואת מי הקולחים לשימושים חקלאיים.
לפני שנגיע למשמעות העובדות היבשות האלה ראוי שנסקור את נחלי ישראל ואת מקורותיהם ונתחיל בגדולים שבהם:
נַחַל הַיַּרְקוֹן הוא הגדול ביותר ובעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי החוף, והשני בספיקתו לאחר הירדן. כתוצאה מכך הנחל נחשב בעבר רחוק כמכשול טבעי. בעת העתיקה התקיימו מספר נקודות התיישבות לאורך הירקון, בהם תל אפק, מגדל אפק, תל קסילה, ותל כודאדי בשפך הירקון. אל הירקון מתחבר באזור תל אביב נחַל אַיָּלוֹן, שמוצאו בהרי יהודה דרומית לרמאללה. אורך אפיק הנחל הוא כ-50 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-815 קילומטר רבוע. נחל איילון שמימיו נאספים מיובלים בהרי יהודה, זורם בעמק איילון, משם הוא נכנס למאגר איילון וממשיך לרדת במורדות ההר, מזרחית ליישובים כפר שמואל ומשמר איילון, וגם ואדי עלי שהכניסה הצרה אליו נקראת שער הגיא. נחל איילון זורם מהשפלה לכיוון צפון מערב. מערבית לנמל התעופה בן-גוריון מתחברים שני יובליו הגדולים. הנחל נכנס לפארק
אריאל שרון בקצהו המזרחי וחוצה אותו לכל אורכו עד שהוא מתועל לנתיבי איילון בכניסה לתל אביב.
נַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר זורם מהרי השומרון ועד לים התיכון ועיקר נתיבו בעמק חפר. שפך הנחל מצוי בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך ערוץ הנחל כ-32 ק"מ.
נַחַל חֲדֵרָה הוא אכזב ברובו. תחילתו של הנחל בעמק דותן. הוא זורם בפיתולים רבים מצפון למבוא דותן, מדרום לבאקה א-שרקייה ובאקה אל-גרביה ובין מאור ושדה יצחק אל נקודת החיבור בין נחל יצחק ונחל עירון מדרום לתלמי אליעזר. הנחל זורם משם מערבה, מצפון לחדרה, ונשפך לים התיכון בתחומי פארק נחל חדרה.
נחל שׂוֹרֵק הוא אחד הנחלים הארוכים בישראל. תחילתו בהרי ירושלים דרומית לרמאללה, והוא זורם לאורך 70 ק"מ. הוא נשפך לים התיכון צפונית לקיבוץ פלמחים. המים הזורמים בנחל כיום הם מי נגר מהרי ירושלים שהתנקזו לאפיק, מי קולחין (שפכים מטוהרים) שלא נוצלו להשקיה חקלאית ובאים ממכון טיהור השפכים נחל שורק, מי ביוב של יישובים פלשתינים באזור רמאללה, ובחורף גם מי שיטפונות.
נחַל פּוֹלֵג (ואדי פאליק) מנקז שטח באזור השרון, ונשפך לים התיכון צפונית למכון וינגייט באזור נתניה. ראשיתו של הנחל בין טירה לבין קיבוץ רמת הכובש, ושפכו לים נמצא בתחומי העיר נתניה, ליד אודים צפונית למכון וינגייט. אורכו של הנחל הוא כ-17 ק"מ, והוא מנקז אליו שטח של כ-135,000 דונמים, רובם חקלאיים, ואת יובלי נחל דרור, נחל רעננה, נחל חרות, נחל רשפון ונחל אודים. הקטע האחרון והסמוך לים של הנחל מלא מים כל השנה.
הנחל הצפוני ביותר בשפלת החוף המסתיימת במבואות חיפה הוא נַחַל תַּנִּינִים שתחילתו ברמות מנשה בין דליה לבין עין השופט. הנחל זורם דרום מערבה לים התיכון ונשפך לים דרומית לקיבוץ מעגן מיכאל. סמוך למושב עמיקם הקימה חברת מקורות סכר על ערוץ נחל תנינים. בימי החורף שבהם הזרימה בנחל עזה, מוטים מי הנחל לתעלה המובילה את המים למאגר שיקוע להעשרת מי התהום, הנמצא בחולות קיסריה.
ניתוח הנתונים הגאוגרפיים האלה מבהיר נקודה חשובה לתושבי שפלת החוף וגוש-דן - השפכים הנוצרים מפעילות האוכלוסייה הערבית וההתיישבות היהודית מן הצד המערבי של קו פרשת המים מגיעים בסופו של דבר יחד עם הנגר העילי ומי התהום אל שטחם ואוכלוסייתם של יישובי שפלת החוף. כיוון שברוב אזורי הניקוז של הנחלים השונים אין תיאום הזרמת שפכים בין ישראל לרשות הפלשתינית, כולנו צרכנים של המים האלה, מטוהרים או לא. הגוף הישראלי היחיד המנסה לשתף פעולה עם הרשות הפלשתינית בנושא השפכים הוא המועצה האזורית עמק חפר שגם הקימה מפעל תעשייתי לשימוש בחומרים הכימיים המצויים בשפכים.
במצב הנוכחי הגיעה העת שהמשרד להגנת הסביבה, בשיתוף המנהל האזרחי, ירחיב ויעמיק את פעולתו לתיאום בנושא השפכים עם הרשות הפלשתינית, נוכח הגידול באוכלוסייה בהרי השומרון, גם מבחינת השימושים במי הניקוז וגם מנקודת הראות הבריאותית.
