אמנון עובד בעבודה מאומצת מאוד. הוא מצוי בלחץ נפשי תמידי. בילדותו אמו דרשה ממנו להגיע להישגים גבוהים, רשמה אותו לחוגים וכעסה עליו כשהתבטל. בבגרותו המערכת הרגשית ממשיכה לכפות עליו לחיות בלחץ ובמתח.
מיכל חשה חסרת ערך. כאשר הצליחה להתקבל למקומות עבודה, היא נתקפה רגשות כאובים שגרמו לה לחוש קושי ותחושת לחץ ולהכשיל את עצמה. היא התפטרה או שלא תפקדה היטב ופוטרה. בילדותה הוריה זלזלו בה ולעגו לה. המערכת הרגשית ממשיכה לנתב אותה ליצור לעצמה סביבה קשה, מתסכלת וכאובה בדומה לזו שהייתה לה בילדותה.
אביה של טלי הוא אדם קשה, בעל התקפי זעם תדירים. הוא התעלל רגשית בה, באמה ובאחיה. בבגרותה טלי התחתנה עם אדם עצבני, חסר רגש שמתעלל בה ובילדיה נפשית ומשפיל אותם ללא הרף. רגשותיה ניתבו אותה ליצור לעצמה ולילדיה סביבת חיים דומה לזו שבה גדלה.
הוריו של תומר זלזלו בו ולא הקשיבו לו. הם תמיד התייחסו בביטול לדברים שאמר ולרעיונות שהעלה. בבגרותו תומר חש שלא מקשיבים לו למרות הרעיונות החדשניים והטובים שלו. הוא חש במקום עבודתו שמתעלמים ממנו. אשתו לא מתייחסת ברצינות אליו ולדבריו. התחושות הכאובות מוכרות לו מילדותו והוא לא חש שיוכל לשנות זאת.
יעל גידלה את עצמה. הוריה לא תמכו בה ולא היוו משענת עבורה. יעל פיתחה יכולות חברתיות ויכולות אלתור ויוזמה ומנגד חשה תמיד חוסר ביטחון בתחום המשפחתי. בבגרותה היא מצליחה בקריירה, אך לא מצליחה ליצור מערכת יחסים אמיתית ויציבה. היא חשה שהיא מתאהבת בגברים הלא נכונים שוב ושוב. כשניסתה ליצור מערכות יחסים רצינית, היא חשה תחושת קושי ומחנק, בגדה בבן-זוגה והכשילה את יחסיה. שוב ושוב רגשותיה גורמים לה ליצור לעצמה סביבה מאתגרת בתחום המקצועי והחברתי וסביבה מתסכלת וכאובה בתחום הזוגי. למרות הצלחותיה המקצועיות, גם בתחום הזה היא לא חשה ביטחון ולא מרגישה שהיא הגיעה למנוחה ולנחלה.
אמה של גלי לא דרשה ממנה דבר ולא ציפתה ממנה להישגים כלשהם. בבגרותה גלי לא למדה לימודים אקדמאיים. היא נישאה לאדם חסר שאיפות. הם עובדים במשרות חלקיות. הוריה מסייעים להם כלכלית ולא מבינים מדוע גלי לא חשה צורך כלשהו להצליח בזכות עצמה.
אמה של ענבל הייתה חרדה מאוד כלפיה בילדותה. היא פחדה שהיא תידבק ממחלות ולכן מנעה ממנה לצאת מהבית ולשחק עם חברים.
בבגרותה ענבל מסתגרת בביתה וחשה כל העת חרדות ממחלות. היא חשה חרדה של ממש מיציאה מהבית וחיה חיים קשים ומתסכלים. המערכת הרגשית שלה כופה עליה לנהוג לפי חינוכה של האם.
המערכת הרגשית שלנו היא השליחה של הורינו גם בבגרותנו. היא כופה עלינו לנהוג בהתאם לחינוכם. אם הם חשו כלפינו תחושות בעייתיות: לא האמינו בנו, זלזלו בנו, הסתייגו מאיתנו או חשו כלפינו תחושות כאובות אחרות, ננותב לסביבה כאובה, שבה תחושות אלו יתגשמו. אם הם חשו חרדה כלפינו: מנעו מאיתנו לצאת מהבית או לתפקד בתחום חשוב אחר, הרגשות שלנו ימנעו מאיתנו לעשות זאת גם בבגרותנו.
לצד הזיכרון המודע שלנו, מוטמע זיכרון לא מודע ורב עוצמה. הרגשות שלנו הם הדרך של המערכת הרגשית לפעול על-פי הזיכרון הרגשי הלא מודע, ללא שיקולי כדאיות ומבלי שאנו מודעים למטרתם האמיתית. בתחומים שבהם הוטמע בנו זיכרון רגשי כאוב ובעייתי, רגשותינו יכשילו אותנו שוב ושוב. נראה בקשיים האלו גזירת גורל שאין ביכולתנו לשנות.
לא נוכל לפעול בניגוד לרגשתנו, אך נוכל לשנות את הזיכרון הרגשי ובעקבותיו ישתנה הניתוב הרגשי. נפעל אחרת, נקבל החלטות אחרות, נקרין דברים אחרים לעולם ומציאות חיינו תשתנה.
