בט"ו בשבט (יום ד', 1.2.18) ייפתח בירושלים הכנס העולמי ה-27 במשפט העברי מיסודה של "הליכות עם ישראל". משתתפי הכנס - רבנים, דיינים, שופטים ומשפטנים - יעסקו בנושא ההפגנות במרחב הציבורי. נושא זה הוא מהמאפיינים החשובים ביותר בחברה דמוקרטית, ולכאורה המשפט העברי כמשפט דתי, וגם משפט עתיק, לא אמור להתחבר אליו.
אולם לא כן הוא. מטרת הכנסים היא להוכיח שהמשפט העברי הוא משפט מושכל מאוד וערכי מאוד, וניתן למצוא בו התייחסויות נבונות ונכונות לכל נושא, וברוב המקרים הן עולות אפילו על שיטות משפטיות במשפט הכללי. כך עשינו בכנסים שעסקו בנושאי הטייקונים, השחיתות ורבים אחרים.
בכנס הבא עלינו לטובה אמורים אנחנו לאתגר את המשתתפים בו, מרצים ומאזינים, וצופים, להתמודד עם נושא חשוב זה, מהיבטים שונים, כגון: היש זכות להפגין? היש מקרים בהם יש חובה להפגין? היכן מפגינים? כיצד מפגינים? כנגד מי מפגינים? היש אחריות משפטית על מפגינים שגרמו נזקים לסביבתם, בעת ההפגנה?
כידוע, המשפט הכללי יש התלבטות ומבוכה גדולים בנושאים אלו וזאת משום שהזכות להפגין, במשפט הכללי היא זכות מקודשת, עד שקשה לשופטים, ליועץ המשפטי ולמשטרה, לקבוע גבולות להפגנות ולמפגינים. בדרך כלל, כל החלטה של מי מהם, "זוכה" לביקורת קשה ע"י מי מהמפגינים או אחרים, ובמצב דברים זה, אין דנים על הנזקים שהמפגינים גורמים. הגיעו בעצמכם: אישה בהריון שהוסעה במכונית לבית היולדות, הכביש נחסם ע"י מפגינים, והיא והוולד כמעט נקלעו לסכנה. או מקרה אחר: אדם הפסיד הצעת עבודה משום שלא הגיע בזמן. שכנים שביניהם יש חולים וזקנים ותינוקות מוטרדים מאוד מהרעש הנורא שהמפגינים גורמים.
המשפט העברי שונה בדרכו מהמשפט הכללי. יש בו הזכות להפגין, כלומר למחות, ויש בו אפילו את החובה להפגין. אבל המשפט העברי, כמשפט ערכי, אינו חושש לקבוע גבולות והגבלות להפגנות ולמפגינים. ההגבלות שהמשפט העברי קובע אינן באות רק מכוח שלטוני, שיש חשש שהן מדכאות את החופש, ואת הדמוקרטיה, אלא הן באות גם ובעיקר ממקום ערכי: ההגנה על החברה מפני אלימות. הגנה זו, אינה מכוונת רק כלפי נפגעים סביבתיים, שהוא דבר חשוב כשלעצמו, אלא הגנה גם על המפגין, כדי שישמור על צלם אלוקים שבו, שלא יהיה אלים ומתלהם.
המשפט העברי אינו חושש לקבוע סייגים ונורמות התנהגות של מחאות ומוחים. הוא קובע שככל שהמוחה כנגד שחיתות הוא עצמו מופת לישרה, הוא זה שמחאתו עשויה להתקבל. ולהפך: ככל שהמוחה הוא עצמו נגוע, לא טוב שימחה, כי הוא עלול לקלקל את העניין שלשמו מוחים ומפגינים.
כיוצא בדבר הפגנות נגד שופטים, או כנגד היועץ המשפטי, אין המשפט העברי נרתע לאסור. ולא כדי להשתיק, אלא כדי לשמור על חרות השפיטה ועל חרות שיקול הדעת של היועץ. מובן שהמשפט העברי ידרוש מנגנוני פיקוח גם על ערכאות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות, וזאת כדי להבטיח שלא תיפול שלהבת בארזים.
ההפגנות בימינו, בליווי התקשורת, אינן רק מחאות, אלא הן הופכות להיות מעין שפיטה ציבורית על-ידי בית דין שדה של המונים. זה דבר שהוא אנטי-דמוקרטי ובלתי ערכי לחלוטין, שכן הוא פוגע בכבוד האדם ובחרותו. המשפט העברי, המקדש את האדם שנברא בצלם, יגן על כל אדם, מפני שפיטת בית דין שדה. אולם במקביל הוא ידרוש בירור וחקירות ע"י המוסדות הנוגעים בדבר.
לסיכום: כנס שנתי עולמי זה יעשיר את החברה בישראל בנושא חיוני וחשוב זה, ע"י נורמות מושכלות וחשובות השאובות מהמשפט העברי, המשפט המלווה את עמנו מעולם וילווה אותנו לנצח, כי נצח ישראל לא ישקר.
