בשלהי שנת 2014 ובתחילת שנת 2015 התקבלו שלוש תלונות בעילום שם בדבר התנהלות ראש חטיבת המודיעין [גיא ניר] והעוזרת שלו, היא העותרת. התלונות הועברו למח"ש שסברה כי אין מקום לפתוח בחקירה בעניינן. לאחר כחצי שנה, ביום 18.10.2015 החליט המפכ"ל למנות קצין בודק בעניין התלונות עלומות השם ועל-פי כתב המינוי היה עליו לסיים עבודתו עד ליום 2.11.2015. בסמוך לאחר מכן, בחודש נובמבר 2015, הגיש ניר את תלונתו בדבר אי-סדרים בלהב 433, בה ציין בין היתר כי אם תיעשה פנייה לעותרת היא תוכל למסור מידע בקשר להטרדות מיניות מצד ריטמן. מח"ש זימנה את העותרת ליתן עדות בעניין ההטרדות המיניות שעליהן סיפר ניר, והיא עשתה כן (תוך שהביעה חשש מלספר את הדברים ואף רצון לחזור בה מתלונתה). בחודש דצמבר 2015 החליט היועץ המשפטי ל ממשלה [ יהודה וינשטיין] שלא להגיש כתב אישום נגד ריטמן ובהמשך החליט המפכ"ל על החזרתו לתפקיד. ממצאי הקצין הבודק התקבלו בחודש ינואר 2016, ובהמשך החליט המפכ"ל להעמיד את ניר והעותרת לדין משמעתי.
|
|
פוגלמן. קבע חד-משמעית [יוסי זמיר, פלאש 90]
|
|
|
|
ראשית ועיקר, גם אם הנחת העבודה הייתה כי קיימים מניעים נסתרים לתלונה וכי מועד חשיפת הדברים מצד העותרת היה מכוון (והנחה כזו אינה נטולת בעייתיות), אין בכך תחליף לבדיקת התלונה לגופה, והראיות התומכות באמור בה | |
|
|
|
אינני סבור כי היה מקום לייחס משקל כה נכבד לעיתוי התלונה ולמניעים המיוחסים לה, מכמה נימוקים. ראשית ועיקר, גם אם הנחת העבודה הייתה כי קיימים מניעים נסתרים לתלונה וכי מועד חשיפת הדברים מצד העותרת היה מכוון (והנחה כזו אינה נטולת בעייתיות), אין בכך תחליף לבדיקת התלונה לגופה, והראיות התומכות באמור בה. דברים אלה הם בבחינת מושכלות יסוד של טיפול בתלונות על עבירות מין (ולמעשה תלונות בכלל) ואין לקבל גישה המעניקה למניעים נטענים כאלה או אחרים בבסיס תלונה את הבכורה, חלף ניתוח יסודי ומעמיק של התשתית הראייתית הקיימת, אם תומכת היא באמור בתלונה, אם לאו. שנית, ומבלי לגרוע מרֵישת הדברים, להבדיל מהרושם שעשוי היה להתקבל, העותרת לא יזמה את הגשת התלונה בדבר הטרדות מיניות שחוותה מצד ריטמן במח"ש והעיתוי למסירת עדותה לא נבחר על ידה. למעשה, אין חולק כי העותרת הגיעה לחקירה בעקבות זימונה על-ידי מח"ש. יתרה מכך, בתקופה שבה קרו האירועים נושא תלונתה, ביקשה העותרת ממי שסיפרה לו או ממי ששמע על התנהלותו של ריטמן בדרך אחרת שלא לספר דבר ולא לדווח על כך. נוכח האמור, יש לדחות את הטענות מהן משתמע כי העותרת בחרה את עיתוי התלונה נגד ריטמן על-רקע בדיקת הקצין הבודק. מה גם, שהמשיבים בטיעונם לא ביקשו לסתור את דברי העותרת שלפיהם במועד מסירת תלונתה במח"ש היא כלל לא ידעה כי ריטמן מעיד בהליך הקצין הבודק או את טענתה כי עדותו בבדיקה זו לא פגעה בה. שלישית, העותרת סיפרה לאנשים קרובים אליה בזמן אמת על חלק מהאירועים שמנתה בתלונתה. עובדה זו רלוונטית גם לצורך בחינת הנימוק בדבר "כבישת התלונה" משך זמן רב על-ידי העותרת והעיתוי שבו זו יצאה לאור. יש בכך להעיד כי לא מדובר בתלונה ש"גובשה" לשם "סגירת חשבון" בקשר לבדיקה שעל פתיחתה הוחלט אך בשלהי שנת 2015. רביעית, גם אילו סבר המפכ"ל כי היה מקום לתת את הדעת לכבישת התלונה כאמור, יש לזכור כי בעבירות מין, כבישת תלונה כשלעצמה, אינה שוללת את מהימנותה של העדות אם קיים הסבר מתקבל על הדעת לכבישתה.
|
|
בחינת התשתית העובדתית שעמדה לרשות המפכ"ל לצורך החלטה על נקיטת אמצעים מינהליים נגד ריטמן העלתה, כי קיימים פערים ניכרים בהתייחסות המפכ"ל לבעייתיות שהתעוררה בנוגע לחלק מהראיות, לעומת נתונים כבדי משקל שלא ניתן להם ביטוי בהחלטה | |
|
|
|
בחינת התשתית העובדתית שעמדה לרשות המפכ"ל לצורך החלטה על נקיטת אמצעים מינהליים נגד ריטמן העלתה, כי קיימים פערים ניכרים בהתייחסות המפכ"ל לבעייתיות שהתעוררה בנוגע לחלק מהראיות (כך, למשל, ההסתמכות הבלעדית על בדיקת הפוליגרף של ריטמן נעשתה מבלי להידרש לקשיים הכרוכים בה), לעומת נתונים כבדי משקל שלא ניתן להם ביטוי בהחלטה (העדויות החיצוניות התומכות בתלונתה של העותרת, למשל של מ' וט'; האינדיקציות כי העותרת סיפרה, בזמן אמת, לקרוביה על האירועים נושא תלונתה; ודבריו של ריטמן-עצמו כי הפנה התבטאויות סקסיסטיות ושוביניסטיות לעותרת ולפקודות אחרות שלו). אכן, החלטה בדבר פיטורין או העברה מתפקיד של קצין בכיר במשטרה טעונה ראיות מוצקות, שמשקלן הראייתי ניכר. בשלב זה די לנו לקבוע, כי בחינת נימוקי המפכ"ל בהחלטתו וקביעתו בסיכום הראיון בדבר העדר תשתית עובדתית לחשדות, מלמדת כי לא ניתן משקל ראוי וסביר לעדויות הקיימות בעניין תלונתה של העותרת, שערכן ההוכחתי על-פי מבחן הראיה המינהלית הוא למצער ובזהירות המתבקשת – בלתי מבוטל. אשר על כן, אין מנוס להשקפתי מלקבוע כי אין תשתית עובדתית מבוססת דיה למסקנה שהתקבלה על-ידי המפכ"ל.
|
|
קביעתו המסויגת של המפכ"ל, כי קיימות ראיות לכך שריטמן התבטא לעתים "בצורה שיכולה להתפרש ולו סובייקטיבית כלא ראויה" מוקשית בנסיבות אלו, בשים לב הן לאופן בו הגדיר ריטמן עצמו את ההתבטאויות, הן להקפדה המיוחדת המצופה משוטרים בהגנה על נורמות ארגוניות מכבדות וראויות | |
|
|
|
בקשר לדברים אלה [התבטאויות מיניות בהן הודה ריטמן בחקירתו] טען המפכ"ל, כי התרשם עמוקות מהתהליך המובל במשטרת ישראל בתחום שינוי האקלים שעלול להזמין אוירה של הטרדות מיניות וכי אין לו ספק שמה שהיה מקובל שנים לאחור, הפך בלתי קביל, אף אם אינו מגלם עבירה פלילית או עבירה משמעתית. ביחס לדברים אחרונים אלה, נטען כי הקשר זה עמד לפני המפכ"ל, "גם בהתייחס ליכולת לבחון 'אמירה לכאורה' שנים לאחור, וגם בהתייחס לחשיבות חיזוק מגמה זו כסטנדרט ארגוני בהיר וצלול". אמירות אלו מצד המפכ"ל טעונות חידוד והבהרה, שמא ישתמע מהן כאילו ההתבטאויות שיוחסו לריטמן (או אלו שעליהן סיפר בחקירתו) נאמרו בתקופה שבה הן היו חלק משיח מקובל (הגם שאלו בלתי קבילות בעת הנוכחית). כך, דומה שיש להבהיר כי תלונתה של העותרת מתייחסת לאירועים בין השנים 2011-2010, לפני כשש שנים. דהיינו, גם בתקופה שאליה מתייחסת התלונה, התבטאויות "סקסיסטיות", כדברי ריטמן או "התבדחויות מיניות" בלשונו של ט', לא היו ראויות, וגם בתקופה זו היה זה נכון כי אלו יזכו לתגובה ולטיפול מתאימים, לא כל שכן כאשר מדובר בדברים המופנים ממפקד בכיר לפקודה, במסגרת של יחסי מרות, ובפרט בשים לב למעמדו הרם של ריטמן אז, כמו גם היום. מסקנת המפכ"ל בעניין התבטאויותיו הכלליות של ריטמן בחקירתו אינה נותנת משקל מספק לדבריו של האחרון בחקירה, מהן עולה בבירור התנהלות בעייתית, הכוללת אמירות לא ראויות, באופן שאינו חד-פעמי, שהופנו גם כלפי פקודותיו. קביעתו המסויגת של המפכ"ל בתצהיר המשלים, כי קיימות ראיות לכך שריטמן התבטא לעתים "בצורה שיכולה להתפרש ולו סובייקטיבית כלא ראויה" מוקשית בנסיבות אלו, בשים לב הן לאופן בו הגדיר ריטמן עצמו את ההתבטאויות, הן להקפדה המיוחדת המצופה משוטרים בהגנה על נורמות ארגוניות מכבדות וראויות, לא כל שכן כאשר עסקינן במי שעומד בשורה הבכירה של קצונת המשטרה.
|
ההחלטה בדבר הימנעות מנקיטת צעדים מינהליים נגד ריטמן איננה מתייחסת לנתונים ענייניים מהותיים שנכללים בתשתית העובדתית בעניין שלפנינו, מן העבר האחד, ונותנת משקל לא ראוי לשיקולים אחרים, מן העבר השני. לכך ניתן ביטוי גם בראיון שנערך בסופו של יום בעניינו של ריטמן: "החלטתי להחזירך לתפקידך כמפקד להב 433, עם זאת מצאתי לנכון לחדד בפניך מספר נושאים שעולים מן החומר ותיאום ציפיות גם אם לא נמצאה תשתית לחשדות שבגינם נחקרת. ראשית, אין לי ספק כי אתה מודע לחובותיך כקצין משטרה האוסרות על קשר פסול עם מי מפקודותיך, אך אני מדגיש ומבקש להקפיד כי השיח עם פקודיך יהיה מכובד ולא יכלול התבטאויות או מגע העשויים להתפרש כבעלות קונוטציה מינית". על-רקע הדברים שעליהם עמדנו בעניין התשתית העובדתית הרלוונטית להחלטת המפכ"ל, סיכום ראיון זה לא יכול לעמוד.
|
|