כך נקלעו קהת וישראלי לקשיים

אז מה קרה להם? אחד הסיפורים נוגע לעסקה מלפני כחמישה חודשים: אגדים וחברת ב. קימה רכשו מבזק את מגרש שקמונה בשדרות פל-ים 19 בחיפה. הן התחייבו לשלם תמורתו 40 מיליון שקל. התוכנית היא לשפץ מבנה בן 12,000 מ"ר (לשעבר מרכזית בזק) העומד ריק, ולבנות לידו מגדל משרדים. אגדים שילמה עד עתה 13 מיליון שקל וחצי. הבעלים שילמו 4 מיליון שקל, וקבוצה אנשי עסקים הלוותה להם 9 מיליון שקל וחצי. חברי הקבוצה הם חברות גוטסמן השקעות, דהר השקעות וקומפטנס, ולצדם המשקיעים יעקב בן-אסייג, חגית עציון וזאב ברגמן. המלווים דרשו וקיבלו ערבויות אישיות, העדויות להכביד עתה על קהת-ישראלי. אגדים חייבת לגייס כספים נוספים כדי לשלם לבזק. הבעיות העיקריות כיום הן סביב שני מיזמי מגורים שהחברה בונה, כקבלנית וכשותפה, בעפולה ובטירת הכרמל.

אגדים שותפה ב-25%, בבניית 225 דירות ב"נוף בראשית" עפולה, לצדן של חברות ב. קימה ומשולם לוינשטיין. אגדים היא גם הקבלן הראשי. בשבוע שעבר (יום ה', 1.2.18) טענה אגדים, שמצוקתה נובעת משלוש סיבות: ראשית, לוינשטיין לא משלמת לה 12 מיליון שקל בעד עבודות חריגות. שנית, ההשקעה גדולה ב-20 מיליון שקל מהחזוי. שלישית, לוינשטיין שיווקה 132 דירות במחירי מבצע, וזה הקטין את הכנסותיה של אגדים כשותפה. לוינשטיין וב. קימה, מציגות סיפור שונה לחלוטין. עו"ד איתן ארז, נציג לוינשטיין: "אגדים פיגרה בבנייה. ישראלי וקהת לא הביאו כסף מהבית. רצינו לאכלס 40 דירות, ובריונים מנעו זאת. ההפעלה גרעונית. אנחנו מפסיקים את החוזה אתם, כקבלנים, בגלל ההפרות. לוינשטיין לא נפלה בפח, כשניסו להוציא ממנה מיליוני שקלים". ב-30 בינואר דרשו שתי החברות מאגדים לצאת מיד מהמיזם, לאור הפרת סעיפים בחוזה (לגרסתן). מעניין: באותו יום עצמו, 30 בינואר, הציעה חברת משולם לוינשטיין לאגדים לפנות לבורר מוסכם מראש, עו"ד חיים וינטרוב. זה לא קרה. לאחר יומיים הגישו חברות אגדים בקשות להקפאת הליכים. סיפור דומה אירע באותו יום בשבוע שעבר, במיזם לבניית 82 דירות בטירת הכרמל, בשותפות 50:50 של אגדים עם קרדן נדל"ן. גם כאן, אגדים היא גם הקבלן הראשי. גם כאן, הוציאה קרדן לחברתם של ישראלי וקהת צו סילוק יד. גם כאן, הטענות נגד אגדים הן פיגור בלוח הזמנים. קרדן קיזזה 6 מיליון שקל מהכספים המגיעים לאגדים "בגלל הנזקים הגדולים שגרם הפיגור". והרי לכם עוד בעיה לחברה.

בדיקת News1 מגלה שחלק מסוים מבעיות אגדים הנדסה ובניה נובע ככל הנראה משולי הרווח הקטנים שלה. ב-2016 למשל היו לחברה הכנסות בכ-160 מיליון שקל, הוצאות ב-157 מיליון שקל ורווח תפעולי של 3.2 מיליון שקל, 2% מהמחזור, לפני הוצאות מימון, ניהול ואחרות. במצב זה, כל הוצאה בלתי צפויה עלולה למחוק את הרווח הקטן. לדוגמה: פיגור בלוח הזמנים מביא לכך שהמזמין-היזם ישלם באיחור, והבנק יגבה ריבית חריגה. זו בעיה של קבלנים נוספים, שנקלעו בשנתיים האחרונות לקשיים. רווחי שתי החברות יחד קטנים. ב-2014 היה רווח נקי של כ-500 אלף שקל. ב-2015 הפסידו 250 אלף שקל. ב-2016 רשמו רווח של כ-2.2 מיליון שקל, שרובו נובע מקיזוז מס על חשבון שנים קודמות. ישראלי וקהת מודים, שהם מפסידים על המיזמים האחרונים שלהם. אגדים בונה, כקבלן, שני מיזמים לקבוצות רכישה - 45 דירות ברחוב זרובבל 103 בהרצליה, ו-45 דירות בגבעתיים. סך החוזים 80 מיליון שקל. אגדים צופה "עודף תפעולי" (זה לא בדיוק רווח). מה יקרה אם חברי הקבוצות יחליטו שאינם רוצים עסקים עם חברה בבעיות, ויעברו (ככל שהחוזים מאפשרים זאת) לקבלן אחר? אגדים, עם חברת אפקון כשותף ב-50%, היא קבלן ראשי של אשדר, לבניית 168 דירות במיזם פינוי-בינוי בנווה מונוסון. גם כאן צופים עודף. מה יקרה אם אשדר תתיר את החוזה, בשל קשיי אגדים?

ישראלי וקהת מעריכים שהחוב לבנק מזרחי עומד על כ-7.7 מיליון שקל. הבנק סבור שהחוב הוא כ-10 מיליון שקל. החוב המקורי למזרחי היה 20.3 מיליון שקל, והוא הוקטן, אחרי שהבנק "החרים" לזכותו פקדונות בכ-10 מיליון שקל. כלומר, העורף הכספי של החברה נפגע. החברות חייבות גם 2.4 מיליון שקל לאוצר החייל, 1.5 מיליון שקל לדיסקונט, וסכום קטן יחסית לבנק הפועלים. לבנקים יש ככל הנראה ביטחונות טובים. בעיה מרכזית של שני היזמים היא הערבויות האישיות שנתנו למלווים שונים, ב-16.6 מיליון שקל - 9.5 מיליון למלווי עסקת בזק, 7.7 מיליון שקל לאחרים. רשימת הנושים הלא-מובטחים כוללת את חברת השיווק "מגדלים", עם חוב של 1.7 מיליון שקל, וחברה לאספקת מזגנים, שאגדים חייבה לה 1.1 מיליון שקל. הם ואחרים יקבלו כנראה רק חלק מהכסף המגיע להם. זו מכה לאנשי עסקים קטנים. לאגדים אין כנראה חובות לעובדים או לרשות המיסים. יעל ואבישג מרס, שקנו דירה או שתיים, טוענות אף הן לחוב. מספר ניכר של קונים מצפים לדירותיהם, בעיקר בעפולה. יש להניח או לקוות, שלכולם ערבויות חוק מכר, המבטיחה שיקבלו את כספם, כולו או רובו המכריע.

הרצל קהת וישראלי מאשרים, שהקשיים לא נולדו אתמול: "בחודשים האחרונים עשינו כמיטב יכולתנו כדי לגייס כספים לחברה. הבאנו כספים מן הבית. ברבעון האחרון חתמנו על הסכם עם בן-אסייג, רפאל ארביב ואחרים, שילוו לנו 6 מיליון שקל, כנגד שיעבוד נכסים אישיים (לא פורט). לוינו מחברת פסגות כ-2.5 מיליון שקל, כנגד ערבויות אישיות. מכרנו משרדים בעפולה ב-1.2 מיליון שקל". מה כבר נשאר לקהת ולישראלי, אחרי שמכרו או שעבדו נכסים אישיים, והפקדונות בבנק מזרחי חוסלו? מי שיפקח על פעילותם, מטעם בית המשפט, יבדוק. בשבוע שעבר הבינו השניים, שאין מנוס מהקפאת הליכים והסדר נושים. הם ביקשו מבית המשפט המחוזי-מרכז להוציא צו הקפאת הליכים ל-60 יום, ולכנס אספת נושים כדי להציג הסדר הבראה. התוכנית היא לפרוע את כל החובות לנושים המובטחים, כולל בעלי ערבויות, וחלק מהחובות לנושים הלא-מובטחים. החשבון שלהם הוא, שאם יוכלו לסיים ברווח את הבנייה באתרים, ולגבות פה ושם חובות יוכלו לפרוע את החובות המובטחים, וחלק מהלא-מבוטחים. אין תוכנית הבראה מגובשת. נראה שחלק גדול מהנושים הסכימו.

השופטת עירית וינברג-נוטוביץ נתנה ב-1 בפברואר במעמד צו אחד צו לעיכוב הליכים – ולא צו הקפאת הליכים - לשישה ימים. השלב הבא היה דיון במעמד כל הצדדים, שנערך השבוע (יום ד', 7.2.18) לאחר הדיון קבעה השופטת: "קיימת תמימות דעים שהחברה לא פירטה די הצורך את הנתונים. עליה להשלים את הנתונים, לפני שאשקול לתת צו הקפאת הליכים. לכן אני נותנת צו עיכוב הליכים, שיחול גם על הליכי חילוט ערבויות וסילוק יד, בתוקף עד החלטה אחרת". צו זה מונע, בין היתר, לפי שעה, את סילוקה של אגדים מהמיזמים בעפולה ובטירת הכרמל. באותה החלטה הורתה השופטת לקהת ולישראלי למסור לבית המשפט בתוך שבוע רשימה מלאה של נכסים אישיים, ורק אז יחול גם עליהם צו עיכוב ההליכים זה מה ששניהם עושים בימים אלו. האם ניצלו שתי החברות? האם יבריאו? מה יקרה לנושים, בפרט אנשים פרטיים? המשך יבוא בדיון הבא בבית המשפט, בעוד כשבוע וחצי.