|
עיר חכמה פרויקט הדגל של השלטון המקומי בישראל - תן לי על קצה המזלג - "עיר חכמה" היא חלק מחזון הכולל שילוב בין טכנולוגיות מידע, תקשורת ופתרונות אינטרנט לניהול נכסי העיר ובכללם: מערכות מידע מקומיות, בתי ספר, ספריות, מערכות תחבורה, תשתיות מים, אשפה, אכיפת חוק ושירותים קהילתיים אחרים.
- כיום הרשויות המקומיות במדינת ישראל נמצאות בשלב של אימוץ חשיבה חדשנית ותחילת ההטמעה של פתרונות טכנולוגיים בשגרת היום המוניציפלית. ישנה הבנה שחייבים לצמצם הליכי ביורוקרטיה עבור התושבים שזמנם הופך יקר.המטרה העיקרית היא לשפר את איכות החיים של תושבי הרשויות על-ידי ניצול הטכנולוגיה להגברת היעילות של השירותים המסופקים לתושבים.
- קח דוגמה: אחד היעדים הוא שבכל רשות תפעל מערכת מקוונת שתאפשר רישום לגני הילדים, שימוש באפליקציה עירונית לדיווח על מפגעים, מערכות שליטה ובקרה, תאורה חכמה, קשר דיגיטלי עם התושב.
אז בוא נתחיל בחצי כוס המלאה - הפרויקט עצמו נמצא בשלבי הטמעה שונים ברשויות מקומיות רבות ואנו רואים תוצאות. באשדוד התקינו מערכת בקרה לתאורת הרחוב, שחוסכת מאות אלפי שקלים בשנה, בראשון לציון וגבעתיים הוכנסו לשימוש מערכות חכמות לאיסוף פסולת, בחולון הוקמו מערכות סולאריות לייצור חשמל על גגות בתי הספר, ובחיפה הוקמה מערכת מתוקשבת לטאטוא רחובות.
- אם תשוחח עם ראש עירית נתניה בה אתה גר, היא תאמר לך שבשנים האחרונות היכול של המנגנון העירוני לאסוף מידע על המתרחש בתחומי העיר, לנתח ולפעול על בסיסו כדי לנצל את המשאבים העומדים לרשותו בצורה היעילה ביותר, הביאה לחסכון משאבים באופן ניכר.
מדוע עבור רשויות רבות מדובר בחזון אחרית הימים - רשויות רבות בישראל חרתו על דגלן את הנושא, ומקדמות אותו כבר שנים רבות אולם בפועל היכולת שלהן לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת לא קיימת וזאת משום שברובן את כוח האדם או את התשתית הלוגיסטית הנדרשת.
- ולא מדובר כאן בהכרח בעניין של כסף כי הממשלה מעבירה תקציבים, אולם התקציבים מועברים ללא הבנה בצרכים בשטח ובדרכי היישום כך שהקצאת הכספים אינה אפקטיבית. אנחנו כבר זמן רב מתריעים על כך הממשלה מעבירה תקציבים לשדרוג הטכנולוגיה ברשויות המקומיות אולם במקרים רבים, כספים אלו אינם מנוצלים כראוי.
- חשוב להבין. הרשויות המקומיות בעיקר מחפשות את היד המכוונת, הגורם המקצועי שהוכשר לעניין, כדי להוביל באופן מלא את הטמעת החדשנות ולסייע להן לממש את התקציבים.
- קח דוגמא: אנחנו מקבלים פניות מרשויות רבות המלינות על חוסר התועלת בהעברת מיליוני שקלים להטמעת הפרויקט בשעה שאין בהן יחידת מערכות מידע בעלת הכישורים והידע להטמיע אותו. ראשי רשויות מעלים טענות לפיה אם לא כך כלל התקציבים שמשרדי הממשלה מקצים לטובת הדיגיטציה, יחזרו לקופת האוצר וירדו לטמיון.
זה פרויקט רק לערי העשירון העליון - זה בעצם החשש הגדול ביותר שלנו. ואליבא יו"ר המרכז השלטון המקומי, אם כאן כך יהיה הרי שמדובר יהיה בעוול בלתי נסלח. משום כך שמנו לעצמנו יעד עיקרי להנגיש לכל הרשויות המקומיות, את השירותים היעילים והאמינים ביותר בתחום.
- בימים אלו למשל, אנו מקיימים פיילוט להקמת מרכז שירותים טכנולוגיים על בסיס מחשוב ענן לשימושן של הרשויות המקומיות בישראל, מה שימנע הבדלים ברמות השירות, ויקבע רף אחיד למגוון מערכות ויישומים טכנולוגיים שיתמכו בפעילות הרשויות: מערכות גבייה, פניות ציבור, רישום לגנים, GIS, הזמנות רכש, וטרינריה, ניהול חוזים, שכר ומשאבי אנוש.
- אבל, וכאן הקריאה שלנו לעבר ממשלת ישראל. חייבת לקום מנהלת "עיר חכמה" שתתוקצב על-ידי ממשלת ישראל, אותה ירכז מרכז השלטון המקומי. תפקידה יהיה תכלול הנושא מול הגורמים השונים במגזר הפרטי והציבורי, במטרה להביא את הבשורה לכלל הרשויות. באמצעות הטכנולוגיות והכלים הללו, תוכל כל רשות לאמץ מרכיבים שיצעידו אותה אל העתיד, ללא צורך בהשקעות עתק ובפרויקטים כוללניים.
ואיך תשכנע את ממשלת ישראל שאכן זוהי הדרך - שיתוף פעולה היא מילת המפתח להצלחת הפרויקט בדומה לכל פרויקט אחר במדינה. אבל שיתוף הפעולה מחייב הגדרת הפרויקט כלאומי על-ידי ממשלת ישראל ומתן סמכויות לשלטון המקומי בקביעת תקציבים.
- הסיבה לכך היא שהמרכז לשלטון מקומי הוא הגורם בעל מיטב הכלים לרכז ולקדם את הנושא בישראל. אנחנו הגוף היחיד שמכיר מקרוב את צרכי כלל הרשויות ובמקביל, מנהל שיתופי פעולה ענפים עם הגורמים הממשלתיים המסבסדים את הנושא פעמים רבות.
- במרכז השלטון המקומי יכולים להתאים את התקציבים לצרכי כל רשות. כדי להבטיח שהדברים אכן יצאו לפועל בהתאם לצרכים אלו, הממשלה חייבת לשתף פעולה עם השלטון המקומי.
- קח דוגמא: עד היום כל רשות התקשרה באופן עצמאי עם חברות טכנולוגיה שסיפקו לה שירותים לקידום הפרויקט, מה שפגע ביכולת המיקוח בייחוד ברשויות קטנות, ופתח פערים משמעותיים בין הרשויות. תופעה זאת מנעה קביעת רף אחיד בשירותים, והובילה לסטנדרט שירות נמוך, בייחוד ברשויות קטנות ובלתי מאוזנות תקציבית.
והיכולת שלכם מוכחת בקיום הכנס שייערך השבוע בגני התערוכה - אכן כך. כנס MUNI של מרכז השלטון המקומי מהווה הזדמנות יוצאת דופן עבור הרשויות המקומיות ללמוד אודות החידושים הטכנולוגיים בשוק, הפיתוחים העדכניים והחברות המובילות בתחומים המוניציפליים. היריד יחשוף את הדרג הניהולי ברשויות לשלל הפיתוחים שישפרו משמעותית את השירותים המוניציפליים, יקצרו וייעלו את זמני המתנה ויחסכו בעלויות.
- האירוע השנתי הוא המפגש הגדול ביותר של השלטון המקומי בישראל, והשנה יתפרס היריד על שני ימי תערוכה, ולצדו תתקיים ועידת השלטון המקומי. ב-6 כנסים מקצועיים יציגו 120 דוברים ומרצים ומעל 50 חברות הייטק, תקשורת וטכנולוגיה. את האירוע יפקדו 7,000 מנהלים בכירים מ-257 רשויות ו- 400 חברות ותאגידים עירוניים. במסגרת ה- MUNI-EXPO נארח משלחות זרות מ-80 עיריות ורשויות מקומיות מרחבי העולם, בהם מנמ"רים (מנהלי מערכות מידע בעיריות), מנהלי תחום סייבר, מנהלי טכנולוגיה, מנהלי דיגיטציה וחדשנות. בנוסף יתקיים יריד בינ"ל שיארח עשרות ראשי ערים מרחבי העולם וידון באתגרים המתהווים במישור הגלובלי.
- רשויות רבות בעולם חרתו על דגלן את הנושא, ומקדמות אותו כבר שנים רבות, ומדינת ישראל לא נופלת מהם. לא בטכנולוגיות שאנחנו מייצרים, ובוודאי לא במוחות האדירים שיש פה. אני חושב שברגע שנשנה את התפיסות שלנו, ונבין שברגע שתיבנה התשתית המתאימה, ונלמד להשתמש בכלים הללו, נחסוך זמן וכסף ונהפוך להרבה יותר יעילים ושירותיים עבור התושבים שלנו. אנחנו חייבים את זה לתושבים שלנו שסומכים עלינו שנצעיד אותם קדימה.
|
