X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
חוב מימון בבני ברק , על שטח המבנה הגדול תלמוד תורה, שכן קולנוע אוריה-שבח[צילום: אלי אלון]
בתי הקולנוע בבני ברק
לאורך שנות קיומה של בני ברק פעלו בה שני בתי קולנוע בלבד. בשנות ה-50 ביקשו יזמים להקים בית קולנוע נוסף שלישי בעיר, אולם העירייה לא אישרה הקמתו בשל התנגדות החרדים . -סיפורם של בתי הקולנוע בבני ברק

שני בתי קולנוע בלבד פעלו בבני ברק מאז היווסדה. האחד, "קולנוע אוריה" שלימים שונה שמו לשם "שבח", והשני - קולנוע דן בפרדס כץ. בשנת 1956 פנו שני יזמים קבלנים, לעירייה ולראש העיר, ראובן אהרונוביץ' והגישו בקשה להקמת בית קולנוע שלישי בעיר, "הרחק מן הישיבות ולא רחוק מרמת גן". ראש העיר וסגנו יצאו למקום והגיעו למסקנה שהמקום ראוי לבית קולנוע, אולם כעבור זמן מה קיבלו היזמים הודעה כי מועצת העיר לא אישרה בקשתם להקמת בית קולנוע. נציגי "אגודה" במועצת העיר הודיעו כי יפרשו ויפרקו את הקואליציה בעיר אם תאושר הקמת בית הקולנוע. על-פי דיווח עיתון הבוקר מיום 31 ביולי 1956 אמר ראש העיר אהרונוביץ' בישיבת מועצת בני ברק שדנה בנושא, "אינני רוצה קולנוע, אני מוותר, רק תנו לי לחיות בשקט שלא ימררו את חיי". מאז שנות ה-70 ועד היום אין בבני ברק המונה כיום כ-190,000 תושבים, אף לא בית קולנוע אחד. העיר "התחרדה", כמעט לגמרי. חלק ניכר מתושביה החילונים והדתיים לאומיים נטשו את העיר.

קולנוע אוריה -שבח

בית הקולנוע הראשון שנפתח בבני ברק היה "קולנוע אוריה". הוא נפתח בשלהי שנת 1944 ושכן במבנה קטן עם גג רעפים אדום, ברחוב העבודה (לימים רחוב מימון) צמוד לצד המזרחי של בית ספר הדתי לבנות "משואות" מול בית ספר "מעלות". ליד בית הקולנוע שכן גם סניף "הנוער העובד והלומד". מבנה בית הקולנוע "אוריה" היה שייך למועצת הפועלים וכונה "בית הפועלים". יזם שאת זהותו לא הצלחתי לאתר, שכר ממועצת הפועלים את המבנה ופתח בו בית קולנוע באישור המועצה המקומית בני ברק. לימים עבר "בית הפועלים" ברחוב העבודה למבנה חדש וגדול ברחוב עקיבא. וכך מדוח עיתון "הצופה" בגיליונו מיום 2.11.1944 על פתיחת בית הקולנוע: "נפתח קולנוע בבני ברק באולם "בית הפועלים" שהושכר למטרה זו והותקן לקולנוע יפה המכיל 200 מקומות ישיבה. עד כה הציבור המבקר בקולנוע היה זקוק להיטלטל עד לרמת גן. המועצה עזרה לבעל הקולנוע להשגת הרישיון".
חשוב להדגיש כי באותן שנים למעלה מ-50 אחוז מתושבי בני ברק היו דתיים לאומיים או מסורתיים או חילונים. לרבים מתושבי בני ברק שהתגוררו בעיר באותן שנים ובעשורים הראשונים של המדינה, מהוה בית הקולנוע אוריה –שבח, זיכרון ילדות יפה שלא ישכח, על-אף שעל-פי עדויות לא הייתה בבית הקולנוע חווית צפייה מענגת, כפי שהיום קיימת בבתי הקולנוע. היה זה בית קולנוע קטן יחסית, לא מרווח במיוחד, כסאות העץ היו חורקים ולא נוחים. בקולנוע אוריה מעולם לא היה חימום בחורף. בקיץ החם הסתובבו מעל הראשים מאווררי כנף, שספק אם הועילו הרבה להפגת החום. כמו בבתי קולנוע רבים באותה תקופה גם הצופים בקולנוע אוריה-שבח ראו לא פעם סרטים כשהתרגום הנלווה אליהם, רץ על רצועה נפרדת לצד המסך וכל קשר בין התרגום לדיבור היה מקרי בהחלט, פעם רץ קדימה פעם נתקע. מפעם לפעם סרט הפילים היה נקרע ולעיתים בקטעים הכי מותחים של הסרט ומיד לאחר מכן היית שומע שאגות מחאה וקולות רוטנים מצד הצופים המתוחים.
הסרט היה מופסק לכמה דקות. כשחודשה הקרנת הסרט לאחר שהמקרין חיבר("הדביק") את סרט הפילים הקרוע לא תמיד שמו לב הצופים כי המקרין "דילג" בטעות או שלא בטעות על קטע מהסרט. גם בקולנוע אוריה-שבח כמו בבתי קולנוע אחרים בארץ נהוגה תופעת גלגול בקבוקים על-ידי "פושטקים" מחלקו העליון של האולם במהלך ההקרנה ובהפסקות הסרט. והיו גם הצעקות המסורתיות בבתי הקולנוע של אז "מאחוריך טרזן". בבית הקולנוע פעל קיוסק קטן, שם היה ניתן לרכוש מצופה, טמפו ארטיקים ועוד כהנה וכהנה דברי מתיקה ושתיה. מי שידו הייתה משגת, היה לאחר הסרט הולך לאכול פלאפל אצל בוסי או עזרא –שני דוכני פלאפל מיתולוגיים בעיר.
הסרטים שהוקרנו בקולנוע אוריה-שבח, היו ממבחר וממגוון סוגים: סרטי ילדים, סרטי מתח ומלחמה, מערבונים, סרטים ישראלים סרטים קלאסיים. הצגות יומיות החלו לרוב אחר-הצהריים וכמובן נערכו הצגות ערב.
יוסי שליט (שולץ) שגדל ולמד בבני ברק וכיום מתגורר בעיר בשפלה, עבד בצעירותו כמקרין בבית הקולנוע אוריה-שבח. הוא מספר על תקופת עבודתו בבית הקולנוע: "היה לי הכבוד לעבוד כ-מקרין בבית הקולנוע הזה מגיל 10 (משנת 1956), אני זוכר היטב את המקרין הראשון: דב וולוורט ז"ל, אשר לימד והדריך את אחי, יאיר שליט בהפעלת מכונות הקולנוע. לאחר פטירתו של דב "ירש" אחי יאיר את מקומו והתחיל להכניס אותי למקצוע. בהתחלה נהגתי "לעזור" לו בסיבוב הגלגלים האימתניים... ומשם הדרך הייתה סלולה לעבודה עצמאית, ביחוד ב"הצגות היומיות" .במהרה הקרנתי את ההצגות היומיות שהיו דווקא בימים א' ו-ד'. אחי היה מקרין את ההצגה של 20:15 מדי ערב. במוצאי שבת היו 2 הצגות... מבחר הסרטים בערב היה בשפות שונות: אנגלית, גרמנית, אידיש, הונגרית, הודית ועברית
בתחילת שנות ה-60 עבר הקולנוע לבעלותו של מתתיהו שבח ז"ל, אשר קרא לו בשמו "שבח". מספר יוסי שליט: "מתתיהו שבח החליף את מכונות הקולנוע הישנות באחרות, "משוכללות" יותר, ובקופה ישבה אשתו. בקולנוע פעל קיוסק שנוהל על-ידי זוג מבוגר בשם שטינמיץ, אשר התגורר במבנה הקולנוע, בחלקו האחורי".
נזכר שביט: "הלהיט שהוקרן בבית הקולנוע שבח לאחר מלחמת ששת הימים, במשך חודש ימים, ערב ערב, שתי הצגות, היה אסופה של "יומני גבע ויומני הרצליה", אותם בקשני שבח ז"ל לחבר בגלגל אחד גדול לזמן הקרנה של כשעה וחצי... כך התעשר ושגשג... העובדה שהקרנתי סרטים בבני ברק תרמה לי "להתקדם" ולהקרין סרטים בבתי קולנוע רבים בישראל, אשר רובם-ככולם כבר לא קיימים כמו: אואזיס, לילי, רמת גן, אורדע, רמה, צפון, ועוד.
הנה רשימה של סרטים שהוצגו בבית הקולנוע אוריה-שבח לאורך שנותיו הרשימה מבוססת על עדויות של תושבים שהתגוררו בעיר וצפו בעבר בבית קולנוע זה בסרטים. וכן על ארכיוני עיתונות ישנים:
סרטי טרזן עם ג'וני ויסמלר, סיסי עם רומי שניידר, סרטי קונילמל, כיפה אדומה, בן חור, שמונה בעקבות אחד, טוביה החולב, סלאח שבתי, הילד מעבר לרחוב עמי ותמי, במבי, זורבה היווני, אי-המטמון, החייל האמיץ שוויק,סלח שבתי סיניה, השמן ורזה, סרטי נסיכות ואגדות מבית וולט דיסני ועוד רבים.
עדה וילדר נזכרת: "כשהייתי בת 6 הלכתי פעם ראשונה לסרט בקולנוע שבח יחד עם אחי הגדול ממני ועוד ילדים מהשכונה אימא הכינה לנו סנדוויצ'ים להפסקה הסרט היה עמי ותמי ואני זוכרת שבכיתי המון כל הסרט".
ליאורה אביב נזכרת: "הסרט הראשון שראיתי בחיי היה קינג קונג בקולנוע שבח, היה סיוט גדול לילדה בת 5"
דינה זילברברג (מימון) כיום ציירת ידועה, שהתגוררה בסמוך לבית הקולנוע,מספרת: "קולנוע שבח בבני ברק היה אבן שואבת לחלומות. איזו חגיגה זו הייתה להיכנס לעולם כזה מקסים. הסרט של ואודי הלן "שושנת קהיר הסגולה", מתאר בערך תחושות אלו. אני הייתי חברה טובה של הבת של המקרין בבית הקולנוע, אם אני לא טועה השם שלו היה אשבל, והיינו יושבות ורואות סרטים בלי סוף. זה היה מעיין חלום בהקיץ. לעומת העיר חסרת הנוי והצבע". הדמויות והאווירה בסרטים נתנו לי לימים, לא מעט השראה לציורי" אומרת דינה.

מופעי תרבות ובידור ו"עצרות עם"

מלבד סרטים נערכו בקולנוע אוריה-שבח מופעים, אירועים וכינוסים. כמו למשל מופע״ שלישית התאומים״-אושיק לוי חנן גולדבלט ופופיק ארנון וכמו-כן נערכו בו לאורך השנים כינוסים, אספות מפלגתיות "עצרות עם" ממלכתיות וכיוצא באלה. הנה כמה אירועים מסוג זה שנערכו בבית קולנוע אוריה-שבח שדווחו בעיתונות דאז.
בשבת בבוקר 30.3.1946 נערך בקולנוע אוריה כנס הסברה לקראת "המפעל העממי להצלה ועליה –מפעל שמטרתו מבצע גיוס כספים מקרב הציבור ובתי הספר למען העלאת שארית הפליטה לארץ. נשא דברים באירוע, ג. זוכוביצקי.
בליל שבת 16 באפריל 1948 כחודש לפני הכרזת הקמת המדינה נערכה בקולנוע אוריה "עצרת זיכרון לשואה" מטעם מועצת הפועלים המאוחדת. עיתון "על המשמר" המדווח על האירוע מספר כי "האולם היה מלא עד אפס מקום והבמה הייתה מקושטת בדגלי הלאום. פתח י. זיגלמן וא. בר שלום הרצה על יום המרד צ.בירנבאום שר משירי הגולה.
הכינוסים והעצרות בקולנוע אוריה נמשכו גם לאחר קום המדינה. כך למשל ביום רביעי 6 ביוני 1951 בשעה 6 בערב, נערך באולם קולנוע אוריה אירוע "הגרלת דירות במפעל השיכון לוותיקי ההסתדרות בבני ברק. ביום חמישי 1 במאי 1952 נערך ב"אוריה" בשעה 8 בערב כנס אחד במאי בסימן "עצמאות ישראל – בעצמת הפועל", שאורגן מטעם מרכז לתרבות והסברה של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. האירועים בקולנוע אוריה בבני ברק נערכו כאמור גם בימי שבת. כך למשל, בליל שבת 8.8.53 נערכה ב"אוריה" אספת מפלגת פועלי ארץ ישראל(מפא"י). ב-7.5.55 בשבת, בשעה 10:30 בבוקר נערך אירוע מטעם מועצת הפועלים בהשתתפות: א. בקר וי. פניני. ביום ראשון 3.7.55 בשעה 20:30 נערכה בקולנוע אוריה "עצרת עם" בהשתתפות שר הדואר ד"ר יוסף בורג, והיו עוד אירועים רבים מסוג זה שהתקיימו בקולנוע אוריה-שבח לאורך שנות פעילותו וקצרה היריעה מלהזכיר את כולם.

"פצצת הפחדה בשבח"

ביולי 1962 נקשר שמו של קולנוע שבח בזריקת פצצת הפחדה וכך מדווח עיתון "חירות" הנושא את התאריך יום שני,23 ביולי, 1962 בידיעה תחת הכותרת "בהלה בקולנוע מפצצת הפחדה" בידיעה נאמר: "פצצת הפחדה‭,‬ שנזרקה ליד קולנוע "שבח" בבני ברק במוצאי שבת סמוך לחצות גרמה לבהלה בין יושבי הקולנוע. בשעה ‭ 23.30‬ נשמעה התפוצצות חזקה בחורשה בקרבת הקולנוע, כ־3 מטרים מ' מאחד מחלונותיו הפתוחים. הדבר היה סמוך לסיום ההצגה ויושבי הקולנוע שנבהלו מקול הרעם עזבו במהירות את הקולנוע. המשטרה שהוזמנה למקום פתחה בחקירה ועצרה שני נערים החשודים בזריקת הפצצה. אחד הנערים הוא בן 16 והשני בן ‭, 18‬שניהם מבני ברק. לא נגרם נזק ולא היו נפגעים".‬‬‬‬‬‬
אי שם בשנות ה-70 נסגר בית קולנוע שבח. בשל התמעטות מספר הצופים ואולי היו גם סיבות נוספות.

קולנוע "דן" בפרדס כץ

קולנוע שני שפעל בבני ברק, היה קולנוע דן הוא הוקם אי-שם בשנות ה-50 ושכן במבנה תעשיה שהוסב לבית קולנוע, ברחוב ז'בוטינסקי מול רחוב השומר (כיום אהרנוביץ') בשכונת פרדס כץ. מספרים לי כי מפעיל בית קולנוע זה היה משה פוזמנטיר (אני מקווה שאני מאיית את השם נכון א.א) – (אביו של עו"ד אברהם פורז לשעבר ח"כ ושר הפנים) אולם אין לי אישור ואסמכתה לגבי נכונות הדבר. ויתכן שהמידע שנמסר לי לא נכון.
בקולנוע דן היו אולם חורף ואולם קיץ בו ישבו הצופים על הגג. היו פעמים שנערכו באותו ערב במקביל שתי הצגות אחת באולם והשנייה על הגג. תושבי הסביבה והאזור מספרים לי, כי נהנו לא פעם מסרט בלי לשלם כאשר היו מטפסים על עצים בסביבה או רואים ממרפסות בתיהם את הסרטים שהוקרנו בקיץ על הגג וגם אם לא הצליחו לראות את הסרט במלואו נהנו מהמוזיקה ומפס הקול של הסרטים בערבית או בשפה ההודית שנשמעו מכיוון הגג הפתוח. בבית קולנוע דן הוקרנו בצד סרטים ישראלים וסרטים דוברי אנגלית גם לא מעט סרטים בערבית. היו גם פה ושם אספות מפלגתיות, הופעות תרבות והצגות ילדים.
מספר משה כהן שהתגורר בשיכון ה' בבני ברק הנמצא לא רחוק מהמקום בו שכן קולנוע דן: אני זוכר היטב את קולנוע דן. מה שנקרא היום תחנת אהרונוביץ', נקרא עד לפני מספר שנים תחנת קולנוע דן. אני זוכר שראיתי שם הצגת ילדים קופיקו, מידי מוצ"ש היו מקרינים שם סרטים ערביים, שהיו מאוד מתאימים לאוכלוסיית העולים מארצות ערב שגרו באזור.
בחודשי הקיץ היו מקרינים את הסרט בגג הקולנוע ואנחנו כילדים היינו עולים על שיפוע המדרגות של גג המקלט מעבר לכביש (לאחרונה נבנה שם בית כנסת) ומשם היינו צופים בסרט בחינם".
מספרת תושבת בני ברק לשעבר: "קולנוע דן "בפרדס כץ היה על גג וישבו בחוץ. זוכרת את הסרט ההודי והשיר המפורסם איציקדנה...לפעמים עמדנו ליד הבניין מזווית שראינו חלק מהמסך בלי לשלם ונהנינו".
תושבת בני ברק מספרת: "בקולנוע דן היו הרבה תקלות, היו סרטים בשעה 4 אחר-הצהריים וגם בחול המועד. בין הסרטים שאני זוכרת שהוקרנו בקולנוע דן בפרדס כץ השמן והרזה, סרטים אילמים, סאלח שבתי.

סגירתו של קולנוע דן

בשנות ה-60 פנתה עירית בני ברק לבית המשפט בבקשה לצו סגירה לקולנוע דן בשל "הפרת תנאי רישיון". בבקשתה טענה העריה כי מבנה הקולנוע מהווה "מטרד לזרימה הסדירה ברחוב ז'בוטינסקי של כלי רכב מפתח תקוה לתל אביב" שכן מונע הרחבת הכביש וכן הוא אינו עומד בתנאי בטיחות לציבור. בעלי הקולנוע עררו על צו הסגירה.
השופט ברנזון בשבתו בבית הדין הגבוה לצדק, מתח ביקורת על עירית בני ברק וציין כי הגם שידעה כי המבנה לא נועד מלכתחילה לשמש בית קולנוע אלא בית חרושת ליהלומים וכי השימוש בו כבית קולנוע הוא לא בטיחותי לציבור "עצמה עיניים" והוציאה רישיון לבית הקולנוע כל השנים. השופט ציין, כי מבנה בית הקולנוע דן הוא ללא מקלט, בלי תאורה במדרגות, ובלי מעקות למדרגות. העירייה טענה כי הוצאת הרישיון לבית הקולנוע נעשתה מתוך "רחמנות לספק עבודה לכמה משפחות". לבסוף לאחר דיונים רבים נענה בית המשפט לבקשת עירית בני ברק והורה על סגירת בית הקולנוע דן. קולנוע דן הפסיק לפעול אי-שם במחצית שנות ה-60 ובבני ברק נותר לפעול בית קולנוע אחד, קולנוע שבח, וגם הוא נסגר כאמור בשנות ה-70.
הסיכוי שיפתח כיום בעיר בני ברק בית קולנוע בה רוב רובם של חברי מועצת העיר הם חרדים הוא קלוש ביותר. וגם אם יזם יעז ויפתח בעיר בית קולנוע, בגיבוי בית משפט ספק רב אם הוא ישרוד.

מבנה בית ספר משואות בבני ברק צמוד מזרחית לו שכן קולנוע אוריה [צילום: אלי אלון]
תאריך:  20/02/2018   |   עודכן:  20/02/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורנה ליברמן
הסופר, ז'אן-פיליפ בּלוֹנדֶל, מלווה את דמויותיו, הדומות לו ולחבריו, ולכל אחד אחר, במסלולי חייהן, מתאר אותן על-רקען החברתי והמקצועי, צולל אל תוך נפשותיהן ועורך להן מאזנים וסיכומים
יגאל יששכרוב
אמל נסראלדין, חבר כנסת לשעבר, בן 91 מכהן כיו"ר "יד לבנים לעדה הדרוזית" ויו"ר המכינה הקדם צבאית בדלית אל-כרמל, החתום על אמנת שיתוף הגורל שבין הדרוזים ליהודים
איתמר לוין
מה ההבדל בין לחצים לגיטימיים של פוליטיקאים על אמצעי תקשורת לבין עבירה פלילית    האם נתניהו יוכל לטעון שלא ידע מה עושים מקורביו    מהן ההוכחות שיידרשו בהתחשב בכך שמדובר בשאלות מקצועיות סבוכות    מדוע בעצם נתניהו כל כך רוצה תקשורת חיובית    מה הקשר בין פרשה 4000 לבין פרשה 2000
עליס בליטנטל
מחזהו של ברנאר מארי קולטס, גדול המחזאים הצרפתים במחצית השנייה של המאה ה-20 - "הרציף המערבי" העולה בבית צבי, מתאר בחריפות את תחושתו לגבי עלובי החיים שהושלכו לשולי הציביליזציה, או שנקלעו לשם
איתמר לוין
עצה בחינם לעורכי דין ונאשמים: אל תנסו לעבוד על השופט נעמן אידריס. הוא שם לב לכל פרט, שומר על הסדר ולא מוכן לקנות תירוצים קלושים - לצד מתן אוזן קשובה לנאשם המתלונן על תנאי מעצרו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il