בית הקולנוע הראשון שנפתח בבני ברק היה "קולנוע אוריה". הוא נפתח בשלהי שנת 1944 ושכן במבנה קטן עם גג רעפים אדום, ברחוב העבודה (לימים רחוב מימון) צמוד לצד המזרחי של בית ספר הדתי לבנות "משואות" מול בית ספר "מעלות". ליד בית הקולנוע שכן גם סניף "הנוער העובד והלומד". מבנה בית הקולנוע "אוריה" היה שייך למועצת הפועלים וכונה "בית הפועלים". יזם שאת זהותו לא הצלחתי לאתר, שכר ממועצת הפועלים את המבנה ופתח בו בית קולנוע באישור המועצה המקומית בני ברק. לימים עבר "בית הפועלים" ברחוב העבודה למבנה חדש וגדול ברחוב עקיבא. וכך מדוח עיתון "הצופה" בגיליונו מיום 2.11.1944 על פתיחת בית הקולנוע: "נפתח קולנוע בבני ברק באולם "בית הפועלים" שהושכר למטרה זו והותקן לקולנוע יפה המכיל 200 מקומות ישיבה. עד כה הציבור המבקר בקולנוע היה זקוק להיטלטל עד לרמת גן. המועצה עזרה לבעל הקולנוע להשגת הרישיון".
חשוב להדגיש כי באותן שנים למעלה מ-50 אחוז מתושבי בני ברק היו דתיים לאומיים או מסורתיים או חילונים. לרבים מתושבי בני ברק שהתגוררו בעיר באותן שנים ובעשורים הראשונים של המדינה, מהוה בית הקולנוע אוריה –שבח, זיכרון ילדות יפה שלא ישכח, על-אף שעל-פי עדויות לא הייתה בבית הקולנוע חווית צפייה מענגת, כפי שהיום קיימת בבתי הקולנוע. היה זה בית קולנוע קטן יחסית, לא מרווח במיוחד, כסאות העץ היו חורקים ולא נוחים. בקולנוע אוריה מעולם לא היה חימום בחורף. בקיץ החם הסתובבו מעל הראשים מאווררי כנף, שספק אם הועילו הרבה להפגת החום. כמו בבתי קולנוע רבים באותה תקופה גם הצופים בקולנוע אוריה-שבח ראו לא פעם סרטים כשהתרגום הנלווה אליהם, רץ על רצועה נפרדת לצד המסך וכל קשר בין התרגום לדיבור היה מקרי בהחלט, פעם רץ קדימה פעם נתקע. מפעם לפעם סרט הפילים היה נקרע ולעיתים בקטעים הכי מותחים של הסרט ומיד לאחר מכן היית שומע שאגות מחאה וקולות רוטנים מצד הצופים המתוחים.
הסרט היה מופסק לכמה דקות. כשחודשה הקרנת הסרט לאחר שהמקרין חיבר("הדביק") את סרט הפילים הקרוע לא תמיד שמו לב הצופים כי המקרין "דילג" בטעות או שלא בטעות על קטע מהסרט. גם בקולנוע אוריה-שבח כמו בבתי קולנוע אחרים בארץ נהוגה תופעת גלגול בקבוקים על-ידי "פושטקים" מחלקו העליון של האולם במהלך ההקרנה ובהפסקות הסרט. והיו גם הצעקות המסורתיות בבתי הקולנוע של אז "מאחוריך טרזן". בבית הקולנוע פעל קיוסק קטן, שם היה ניתן לרכוש מצופה, טמפו ארטיקים ועוד כהנה וכהנה דברי מתיקה ושתיה. מי שידו הייתה משגת, היה לאחר הסרט הולך לאכול פלאפל אצל בוסי או עזרא –שני דוכני פלאפל מיתולוגיים בעיר.
הסרטים שהוקרנו בקולנוע אוריה-שבח, היו ממבחר וממגוון סוגים: סרטי ילדים, סרטי מתח ומלחמה, מערבונים, סרטים ישראלים סרטים קלאסיים. הצגות יומיות החלו לרוב אחר-הצהריים וכמובן נערכו הצגות ערב.
יוסי שליט (שולץ) שגדל ולמד בבני ברק וכיום מתגורר בעיר בשפלה, עבד בצעירותו כמקרין בבית הקולנוע אוריה-שבח. הוא מספר על תקופת עבודתו בבית הקולנוע: "היה לי הכבוד לעבוד כ-מקרין בבית הקולנוע הזה מגיל 10 (משנת 1956), אני זוכר היטב את המקרין הראשון: דב וולוורט ז"ל, אשר לימד והדריך את אחי, יאיר שליט בהפעלת מכונות הקולנוע. לאחר פטירתו של דב "ירש" אחי יאיר את מקומו והתחיל להכניס אותי למקצוע. בהתחלה נהגתי "לעזור" לו בסיבוב הגלגלים האימתניים... ומשם הדרך הייתה סלולה לעבודה עצמאית, ביחוד ב"הצגות היומיות" .במהרה הקרנתי את ההצגות היומיות שהיו דווקא בימים א' ו-ד'. אחי היה מקרין את ההצגה של 20:15 מדי ערב. במוצאי שבת היו 2 הצגות... מבחר הסרטים בערב היה בשפות שונות: אנגלית, גרמנית, אידיש, הונגרית, הודית ועברית
בתחילת שנות ה-60 עבר הקולנוע לבעלותו של מתתיהו שבח ז"ל, אשר קרא לו בשמו "שבח". מספר יוסי שליט: "מתתיהו שבח החליף את מכונות הקולנוע הישנות באחרות, "משוכללות" יותר, ובקופה ישבה אשתו. בקולנוע פעל קיוסק שנוהל על-ידי זוג מבוגר בשם שטינמיץ, אשר התגורר במבנה הקולנוע, בחלקו האחורי".
נזכר שביט: "הלהיט שהוקרן בבית הקולנוע שבח לאחר מלחמת ששת הימים, במשך חודש ימים, ערב ערב, שתי הצגות, היה אסופה של "יומני גבע ויומני הרצליה", אותם בקשני שבח ז"ל לחבר בגלגל אחד גדול לזמן הקרנה של כשעה וחצי... כך התעשר ושגשג... העובדה שהקרנתי סרטים בבני ברק תרמה לי "להתקדם" ולהקרין סרטים בבתי קולנוע רבים בישראל, אשר רובם-ככולם כבר לא קיימים כמו: אואזיס, לילי, רמת גן, אורדע, רמה, צפון, ועוד.
הנה רשימה של סרטים שהוצגו בבית הקולנוע אוריה-שבח לאורך שנותיו הרשימה מבוססת על עדויות של תושבים שהתגוררו בעיר וצפו בעבר בבית קולנוע זה בסרטים. וכן על ארכיוני עיתונות ישנים:
סרטי טרזן עם ג'וני ויסמלר, סיסי עם רומי שניידר, סרטי קונילמל, כיפה אדומה, בן חור, שמונה בעקבות אחד, טוביה החולב, סלאח שבתי, הילד מעבר לרחוב עמי ותמי, במבי, זורבה היווני, אי-המטמון, החייל האמיץ שוויק,סלח שבתי סיניה, השמן ורזה, סרטי נסיכות ואגדות מבית וולט דיסני ועוד רבים.
עדה וילדר נזכרת: "כשהייתי בת 6 הלכתי פעם ראשונה לסרט בקולנוע שבח יחד עם אחי הגדול ממני ועוד ילדים מהשכונה אימא הכינה לנו סנדוויצ'ים להפסקה הסרט היה עמי ותמי ואני זוכרת שבכיתי המון כל הסרט".
ליאורה אביב נזכרת: "הסרט הראשון שראיתי בחיי היה קינג קונג בקולנוע שבח, היה סיוט גדול לילדה בת 5"
דינה זילברברג (מימון) כיום ציירת ידועה, שהתגוררה בסמוך לבית הקולנוע,מספרת: "קולנוע שבח בבני ברק היה אבן שואבת לחלומות. איזו חגיגה זו הייתה להיכנס לעולם כזה מקסים. הסרט של ואודי הלן "שושנת קהיר הסגולה", מתאר בערך תחושות אלו. אני הייתי חברה טובה של הבת של המקרין בבית הקולנוע, אם אני לא טועה השם שלו היה אשבל, והיינו יושבות ורואות סרטים בלי סוף. זה היה מעיין חלום בהקיץ. לעומת העיר חסרת הנוי והצבע". הדמויות והאווירה בסרטים נתנו לי לימים, לא מעט השראה לציורי" אומרת דינה.