עברו רק 24 שעות מאז התפוצצה בפומבי פרשת הפנייה ל
הילה גרסטל כאשר התמודדה על משרת היועץ המשפטי ל
ממשלה (פרשה 1270). מטבע הדברים, אנחנו יודעים הרבה פחות ממה שיודעים החוקרים, ולכן מן הסתם יש לנו הרבה שאלות ללא מענה. ובכל זאת, מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית עצומה - גם בשל המשרה בה מדובר וגם בשל האפשרות שמקורבי ראש הממשלה, ואולי הוא עצמו, בחשו בה בצורה פסולה ושמא אפילו פלילית. לכן, מן הראוי להציב שאלות אלו ולצפות שהמשטרה תתן לנו תשובות מלאות ככל האפשר ומוקדם ככל האפשר.
1. של מי היה הרעיון לפנות לגרסטל? אלי קמיר אומר שהוא הציע לקדם את מועמדותה - הצעה לגיטימית לשיטתו - ולא שום דבר מעבר לזה. המשטרה טוענת שהוא שיתף ברעיון את ניר חפץ. אם זה נכון, האם חפץ פנה ל
בנימין נתניהו או ל
שרה נתניהו? ראש הממשלה מכחיש מכל וכל.
2. מה נאמר לגרסטל? קמיר טוען שלא העביר שום מסר פסול. לפי
אסתר חיות, גרסטל סיפרה לה שנשאלה בעקיפין ("מישהו הקרוב לראש הממשלה דיבר עם ידיד שלה") מה תהיה עמדתה בנוגע לתיק המעונות. המשטרה טוענת שהמסר לגרסטל היה ברור: נקדם את המינוי שלך אם תבטיחי לסגור את תיק המעונות. ההבדל בין הגרסאות הללו הוא ההבדל בין פטפוט לבין שוחד. האם גרסטל תיעדה בצורה כלשהי - נניח במזכר לעצמה - את תוכן השיחה? או שמא עדותה מבוססת על זכרונה מלפני למעלה משנתיים?
3. מה עשתה גרסטל בעקבות הפנייה? העובדה שהחקירה מתנהלת רק כעת מלמדת, שגרסטל לא מצאה לנכון לפנות לאיש - לא למשטרה, לא ליועץ המשפטי דאז
יהודה וינשטיין (עימו היא מיודדת), לא לשרה
איילת שקד (שהייתה הממונה עליה בתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות). מדוע? האם גרסטל חשבה שזהו בלון חסר חשיבות? אם כן, מדוע הביעה זעזוע בפני חיות? אם כן, מדוע טוענת כעת המדינה שזוהי שחיתות חמורה ביותר?
4. נניח שגרסטל חשבה שהפנייה אליה היא שטות גמורה ואולי אפילו בדיחה. מדוע לא חשבה שעלולה להיות פנייה כזאת למועמדים אחרים? מדובר בהצעת שוחד, וקיימת חובה חוקית למנוע פשע. האם גרסטל קיבלה ייעוץ משפטי בטרם החליטה שלא צריך למנוע את האפשרות - קלושה ככל שתהיה - שמתבצע פשע של שוחד? האם בתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות, לא הייתה לה חובה חוקית ומוסרית לדווח? האם אין זו הפרת אמונים?
5. למה פנתה גרסטל דווקא לחיות? למה פנתה אליה רק לאחר שמועמדותה ירדה מעל הפרק? ומתי בדיוק זה היה? לפי עדותה של חיות, גרסטל סירבה למסור לה את שמות האנשים שפנו אליה וכל שסיפקה לה היה "סיפור מעורפל". מדוע? האם חששה ממשהו? האם הבינה ששגתה כאשר לא דיווחה בזמן אמת? האם היא בעצמה לא ידעה את כל הפרטים? האם קמיר אמר לה שהוא פונה בשמו של חפץ?
6. מדוע חיות לא עשתה דבר? מדוע היא החליטה על דעת עצמה, שהסיפור של גרסטל אינו מחייב להעביר אותו הלאה? מדוע שמה את עצמה במקום רשויות החקירה? האם חיות תיעדה בצורה כלשהי את השיחה עם גרסטל? האם סיפרה על כך לעוד מישהו? או שמא עדותה מבוססת על זכרונה מלפני שנתיים? האם חיות פנתה לייעוץ משפטי או שהחליטה לספק לעצמה את הייעוץ הזה? מדוע חיות לא דרשה מגרסטל עוד פרטים? מדוע היא לא ייעצה לגרסטל לפנות למשטרה או לפרקליטות?
9. האם ומה ידע יהודה וינשטיין? היועץ המשפטי דאז מיודד מאוד גם עם קמיר וגם עם גרסטל. האם היה לו עניין בכך שהיא תיבחר למחליפתו? האם גרסטל לא סיפרה גם לו את המתרחש? האם לא חשבה שעליה להתריע בפניו על מה שעושה ידיד שלו לגבי המשרה שלו? או שמא וינשטיין ידע ושתק? האם גרסטל דיווחה למאן דהוא והלה החליט לשמור את המידע לעצמו?
10. האם אנחנו עדים לקשר של שתיקה סביב אותה הצעה? ואם כן - מה פשרו? האם היו מי שרצו לשמור לעצמם את המידע כדי לשלוף אותו בשעת הצורך? או שמא כל מי שידע - חשב שמדובר בשטות חסרת חשיבות?
