פרקליט המדינה
שי ניצן הוא אחד האישים החזקים במערכת אכיפת החוק. בידיו כוח עצום. יש בכוחו ובתפקידו כשומר הסף להכריע גורלות - מי יועמד לדין, ומי ימורקו עוונותיו, כלא היו. ניצן נודע כפרקליט דומיננטי ורב-פעלים. כך בתקופת
יהודה וינשטיין כיועץ המשפטי ל
ממשלה, וכך עתה - בתקופתו של ד"ר
אביחי מנדלבליט, העסוק בתיקי החקירה המנוהלים נגד ראש הממשלה
בנימין נתניהו.
מה שפחות ידוע הוא חלקו של ניצן בשיבוש הליכי חקירה ומשפט, ובהטיית הדין לטובת מקורביו וגורמים שביקרם הוא חפץ. במקום לתת גיבוי לחוקרי מח"ש, בחר ניצן, פעם אחר פעם, להגן על עבריינים. במיוחד על קציני משטרה שסרחו ו/או פרקליטים בכירים בשירות המדינה, כפי שיפורט להלן, שנחקרו על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים ונמצא שביצעו עבירות פליליות חמורות - חלקם גם עבירות מרמה ושוחד. פעם אחר פעם מתגלה, כי ניצן, שמדבר גבוהה-גבוהה על הכורח למצות את הדין עם עבריינים, בוחר לזגזג ולהפר אמונים, במיוחד כאשר מדובר בעבירות המיוחסות ל
אנשי מפתח שנחשפו למידע רגיש ונפיץ מתוקף תפקידם.
ממידע שהובא ל-News1 עולה, כי התנהלותו של שי ניצן גורמת דאגה רבה. במיוחד במחלקה לחקירות שוטרים. כמה מהם התבטאו בגנותו, וטענו כי ניצן, שטייח את פרשת
רות דוד ואת פרשת
אפרים ברכה, ולא עמד על מיצוי הדין עם ניצב
רוני ריטמן, נהג באופן בעייתי גם בכתב האישום נגד ניצב (בדימ.)
מנשה ארביב. חששם הוא כי מדיניותו של ניצן תסכן אפילו את מיצוי ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד
רונאל פישר (בידי פישר מידע סנסציוני חמור נגד פרקליטים וקציני משטרה בכירים בשירות הציבורי, וגם נגד שופטים).
פעלתנותו המוזרה של ניצן בולטת במיוחד, כאשר מתחוור פעם אחר פעם שהוא פעל, בדרך-לא-דרך, למניעת מיצוי הדין עם אותם גורמים בכירים, שהחזיקו בתפקידי מפתח במערכת אכיפת החוק ועבדו עמו בשורה של תיקים פליליים. נפרט להלן את פעילותו לגבי כמה מהם: 1)
מנשה ארביב - ביום 22.02.18 הוצג בפני בית המשפט כתב אישום נגד ניצב (בדימ.) מנשה ארביב, מי שהיה ראש להב 433 ונציג המשטרה בניו-יורק. עבירות השוחד שהתגלו בחקירה, לא הוכנסו לכתב האישום. כך גם סעיפי האישום שייחסו לארביב מרמה והפרת אמונים. כל שהוכנס לכתב האישום הוא סעיף אישום מינורי, שבו הורשע ארביב על-פי הודאתו: "אי מילוי חובה", מחמת זאת שלא דיווח על מידע שהובא בפניו לפיו הרב
יאשיהו פינטו הציע טובות הנאה לתנ"צ אפרים ברכה. עיוות הדין זועק. שכן, הראיות הברורות שהונחו בפני פרקליט המדינה, כולל עדותו של הרב יאשיהו פינטו, מצביעות על עבירות שוחד חמורות, כולל הנחה גדולה של כמיליון ש"ח ברכישת דירה מחברה קבלנית גדולה. למרות זאת, ועל-אף לחצם של חוקרי מח"ש, הפרקליטות ובראשה ניצן התגייסו וסייעו לארביב, במיוחד לאחר שארביב חזר ודרש - להגנתו - את חומרי החקירה שנאספו במח"ש במסגרת החקירה שבוצעה נגד תנ"צ אפרים ברכה, בחשד שקיבל שוחד והדליף מידע על חקירות. המאמץ ללכת לקראת ארביב היה חריג. פעם אחר פעם הסכמו לבקשתו לדחות דיונים בבית המשפט. בסופו של דבר: למרות העבירות החמורות, הוסכם שארביב לא ייאסר ולו ליום אחד. מקסימום ירצה עבודות שירות, וגם אז יוכל לבקש מבית המשפט להסתפק בענישה, ללא הרשעה;
2)
אפרים ברכה - שי ניצן והיועמ"ש דאז יהודה וינשטיין עשו כל שביכולתם לטרפד חקירת מח"ש נגד תנ"צ ברכה. גם כשהוצג בפניהם מידע מוצק, על הדלפות מצד ברכה לקבלנים ולפושעים אחרים, תמורת שלמונים, הם עמדו לצדו והגנו עליו באופן המוכר היטב בארגוני פשיעה - החברים בארגון שומרים זה על זה. רק לאחר חשיפות חוזרות ונשנות ב-News1, ולאחר לחצים גדולים מצד חוקרי מח"ש, נאלצו השניים לאפשר לחוקרי מח"ש להתקדם בחקירה. מועד לחקירתו של ברכה נקבע אף הוא, אך ברכה הקדים, למרבה הצער, ושלח יד בנפשו. דא-עקא, מיד לאחר התאבדותו, ונוכח הפאניקה שאחזה בהם נוכח ביקורתם של כלי התקשורת, פצחו וינשטיין וניצן בדיווחים כוזבים, ואף הכחישו את דבר החקירה שהתקיימה במח"ש נגד ברכה. שניהם ספדו למת וקידשו את "מורשתו", מורשת המרמה והשוחד;
3)
רות דוד - ב-News1 חשפנו טובות הנאה שקיבלה רות דוד מרונאל פישר ומהקבלן
יאיר ביטון, לרבות: תכשיטים ותיקי יוקרה. החשדות התייחסו לתקופה שבה כיהנה כפרקליטת מחוז תל אביב (פלילי). החשיפות הסעירו בכירים בפרקליטות וחייבו חקירה ממצה. דא-עקא, שי ניצן שוב התגייס לבלום חקירה ממצה, ומראש הגדיר שזו נועדה לוודא ש"מחננו טהור", וכאילו בתקופתה כפרקליטה בכירה בשירות המדינה לא הטתה רות דוד טיפול בתיקים שהובאו להכרעתה. ניצן הגביל את החוקרים (למעט מיצוי הדין עימה בגין עבירות שנעברו לאחר סיום כהונתה כפרקליטה בשירות המדינה), ואלה למדו מהר מאוד וסיפקו את הסחורה וקבעו, כי לא עלו ממצאים המבססים חשד להטיות בטיפול בתיקים על-ידי רות דוד בעת מילוי תפקידה כפרקליטת מחוז. שקר פשוט וברור, שעוד ישחק, מן הסתם, לראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, יבקשו, קרוב לוודאי, דין שווה: לנתניהו ולרות דוד;
4)
רוני ריטמן - המחלקה לחקירות שוטרים המליצה למצות את הדין עם ניצב רוני ריטמן, ראש להב 433, ולסלקו מתפקיד זה, בשל עבירה של הטרדה מינית שיוחסה לו נגד הקצינה צ' ומחמת גרסתו הכוזבת בפני מח"ש. למרות זאת, שי ניצן נמנע מקבלת הכרעה ברוח זו. בנסיבות אלה, ראה עצמו מפכ"ל המשטרה
רוני אלשיך חופשי לתרום את חלקו לטיוח הפרשה ואף להשאיר את ריטמן בתפקיד זה. כאילו כלום. גם לאחר פסק הדין בבית המשפט העליון, שאותת בפועל למפכ"ל לסלק את ריטמן מתפקיד ראש להב 433, לא פעל שי ניצן, האמור לעמוד כסלע איתן מאחורי הכרעות מח"ש, כדי ליישם את החלטת בג"צ.
המחלקה לחקירות שוטרים עושה עבודה עצומה. על-אף זאת, בכיריה אינם נהנים מגיבוי ומפרגון מצד בכירי הפרקליטות - שיוצאים מגדרם, פעם אחר פעם, ומשיקולים זרים, כדי לגונן דווקא על קציני משטרה בכירים שביצעו עבירות חמורות. הפרקליטות אף מסרסת את תוכן הודעותיה ודיווחיה של מח"ש, לכלי התקשורת. בנסיבות אלה, נחסמת גם ביקורתם של אנשי מח"ש על הפרקליטות. השיבושים אירעו גם בתקופה האחרונה בפרשה נפיצה ביותר, אולי אחת החמורות ביותר בשירות הציבורי, שבחקירתה נוטלת מח"ש חלק פעיל. בפרשה מעורב גם גורם משפטי בכיר. בזאת נעסוק בהמשך. 