רוני אלשיך צריך ללכת

לפני שלוש שנים היה כותב שורות אלו בין הראשונים שטענו, כי חייבים למנות למשטרה מפכ"ל מבחוץ. הארגון הוכה בשערורייה אחרי שערורייה בתקופת כהונתו של יוחנן דנינו, וכמעט שלא נותרו בו ניצבים מנוסים שיכלו להתמודד על תפקיד המפכ"ל. הרושם הברור היה, שהמשטרה נמצאת במצב כל כך בעייתי – עד שאיש מבפנים לא יוכל לשקם אותה. הדברים – של רבים וטובים אחרים – נפלו על אוזניים קשובות. השר גלעד ארדן החליט עקרונית שהמפכ"ל לא יבוא מבין כחולי המדים והציע את התפקיד לתת-אלוף (מיל.) גל הירש. אז התברר שיש חקירת משטרה נגדו, מועמדותו נפלה והנבחר היה רוני אלשיך – סגן ראש השב"כ, איש מודיעין ושטח מצטיין, ששמו היה עד אז לא רק בלתי ידוע אלא גם אסור בפרסום. אלשיך זכה לתשבחות חמות מצד מי שהכירו אותו בתפקידיו הבכירים בשב"כ. בעיני הח"מ הייתה לו עוד מעלה: הכיפה הסרוגה הגדולה שעל ראשו. אבל אחרי קצת יותר משנתיים בתפקיד, האכזבה רבה. כפי שנראה בשורות הבאות, המשטרה ממשיכה לעמוד במרכזן של פרשות מביכות, היא ממשיכה לספוג ביקורת נוקבת מבתי המשפט, יותר שוטרים מבצעים עבירות פליליות, אמון הציבור בה יורד – ואלשיך מעורב אישית בשורה של צעדים בעייתיים ושנויים במחלוקת. חשוב להדגיש: לא מדובר על חקירה זו או אחרת ואין לדברים כל קשר לתיק 1000, 2000, 4000 או כל מספר אחר. מדובר על שורה ארוכה מאוד של ליקויים בסיסיים, המלמדים שהמשטרה נותרה ארגון הזקוק לניעור מן היסוד – ושאלשיך לא מצליח או לא מסוגל או לא רוצה לבצע אותו.

דוח המשטרה לשנת 2016 – העדכני ביותר – אומנם הצביע על ירידה בפשיעה לרמתה הנמוכה ביותר מזה עשור, אך נתון זה יש לקרוא יחד עם נתון נוסף באותו דוח: רק ל-54% מהישראלים יש אמון במשטרה. לכן, אומנם ייתכן שמספר התיקים ירד בשל פעילות שיטור טובה – ובאותה מידה ייתכן שהוא ירד משום שרבים פשוט אינם טורחים להתלונן. היו בדוח עוד נתונים המצביעים על כשלונות מהותיים: מספר המעצרים נותר ללא שינוי, למרות ביטול "תוכנית המפנה" של דנינו שהתמקדה בהעלאת מספרם; שיעור כתבי האישום מכלל המעצרים היה הנמוך ביותר מזה עשור; והפעילות היזומה של המשטרה לחשיפת פשיעה נותרה ללא שינוי. הרכב פשעים חמורים בבית המשפט המחוזי מרכז פרסם לאחרונה פסק דין יוצא דופן, בו עמד על כך שלמרות ביקורתו החוזרת ונשנית – הוא מגלה ליקויים חמורים בתיקי רצח ונסיונות רצח. השופטים דיברו על "תשאולים נעלמים" – כאלו הנעשים ללא כל תיעוד – ועל איומים, לחצים ואמצעים פסולים אחרים המופעלים על החשודים. הם קראו לאלשיך ולפרקליט המדינה, שי ניצן, להקים צוות שיבדוק כשלים אלו. לא שמענו על צעד כלשהו בעקבות פסק הדין. בתיקים רבים נחשפים מחדלי חקירה, שבחלקם מובילים לזיכוי הנאשמים. בתיקים אחרים מצביעים השופטים על מחדלים, אך קובעים שלא היו חמורים עד כדי להצדיק זיכוי. בית המשפט העליון הצביע לאחרונה על מקרה בו ננעלה המשטרה על כיוון מסוים; בתי המשפט המחוזיים והשלום כבר דיברו על כך הרבה יותר מאשר פעם אחת. הסניגוריה הציבורית שבה ומדווחת מדי שנה על פגיעה קשה בזכות ההיוועצות של עצורים ועל פגיעות קשות בזכויותיהם של קטינים. לעיתים דומה, שכל מה שצריכה הסניגוריה לעשות הוא להעתיק את מה שכתבה בשנה שעברה – שכן ההפרות הללו, של זכויות יסוד חוקיות וחוקתיות, נמשכות כמעט ללא שינוי. אלשיך היה מי שהורה לחקור את ח"כ דוד ביטן יום לפני שעמד לעלות להצבעה בכנסת חוק ההמלצות. ביטן היה אחד משושביניו ובתפקידו כיו"ר הקואליציה אמור היה לגייס את הקולות לאישור החוק.

פסקי דין וכתבי אישום בבתי המשפט בכל הערכאות מצביעים ללא הרף על פעולות בלתי חוקיות של שוטרים בכל הארץ, כולל של קצינים: קבלת שוחד, חיפושים בלתי חוקיים, מעצרים בלתי חוקיים, מקרים רבים של אלימות, דוחות כוזבים ומפוברקים, עדויות שקר בבית המשפט, התעללות בקטינה, הפעלת טייזר בלתי חוקית, אי-קיום החלטות שיפוטיות, ניסיון להטעות את בית המשפט, התעלמות מראיות מזכות, גניבת נשק, עבירות מין. כל אלו אירעו בשנתיים של אלשיך. על אלימות שוטרים מדברים גם מבקר המדינה, מח"ש והסניגוריה הציבורית. חלק מן המקרים גם מתועדים בתמונות ובסרטונים – מה שלא מנע בכמה מקרים מן השוטרים האלימים לפברק דוחות נגד קורבנותיהם ולחפות זה על זה, כולל בתיאום גרסאות ועדויות שקר. בשנת 2017 נרשם שיא של עשר שנים במספר השוטרים שהועמדו לדין פלילי – 136; עוד 113 הועמדו לדין משמעתי; 85% מהתיקים הפליליים אשתקד הסתיימו בהרשעה. בחינת פסקי דין משמעתיים (בתוך המשטרה) מגלה ענישה קלה ואף מגוחכת לשוטרים המבצעים עבירות, כולל לשוטרים אלימים.

רוני אלשיך עצמו מחפה על עבריינים. הוא מדבר על מורשתו של תת-ניצב אפרים ברכה, חונך אודיטוריום על שמו, משתתף בטכסים לזכרו – ומתעלם לחלוטין מהחשדות הכבדים שהיו נגדו ומממצאי מח"ש בעניינו. המשטרה בלמה כל ניסיון לחקור את הפרשה לעומקה אחרי מותו הטראגי של ברכה, למרות שקיים חשש של ממש שהוא זיהם חקירות ולמרות שהיה מקום למצות את החקירה לגבי שותפיו לעבירות. אלשיך סירב לפטר את רוני ריטמן למרות הראיות לפיהן הטריד מינית קצינה. כאשר הורה לו למעשה בג"ץ לעשות זאת, הוא התעלם מפסק הדין עד שריטמן נאלץ להתפטר מראשות להב 433 בשל בקשה לבזיון בית המשפט – ואז אלשיך נזף בו "מתוך אמפטיה וצער". ריטמן נשאר בתפקיד עוד שלושה חודשים, ימשיך לשרת במשטרה ויקבל תפקיד בכיר אחר. זמן קצר לאחר שנכנס אלשיך לתפקידו חשף מבקר המדינה, יוסף שפירא, ששלושה קצינים בכירים ביצעו עבירות תנועה חמורות. תת-ניצב יהודה דהן ותת-ניצב יזהר פלד ביצעו עבירות תנועה מרובות וזייפו מסמכים כדי לטעון שהיו בתפקיד; סגן-ניצב תומר בדש ביצע גם הוא עבירות תנועה. במקום להדיח אותם מיידית, אלשיך הותיר אותם במשטרה; בדש קיבל קידום לדרגת ניצב-משנה. מובן מאליו, שאלשיך לא נגע בקצינים הבכירים שסגרו בצורה תמוהה את התיקים נגד עמיתיהם: ניצב משה אדרי ותת-ניצב אלברט אוחיון; שניהם ממשיכים לשרת. אלשיך גם הותיר בתפקידו קצין בדרגת ניצב-משנה למרות שהוגש נגדו כתב אישום על הטרדה מינית. אלשיך מינה את ניצב-משנה אילן מור לתפקיד נציג המשטרה בארה"ב, בו אמור היה לעלות לדרגת תת-ניצב, למרות ששלוש שנים קודם לכן הודה בהטרדות מיניות של שוטרות וננזף. רק המחאה הציבורית הביאה את מור לוותר על התפקיד ולפרוש מהמשטרה. מני יצחקי המשיך לעמוד בראש אגף החקירות והמודיעין, למרות ש-News1 חשף חשד לכך שביצע בביתו עבירות בנייה. התגובה של אלשיך: הטחת האשמות במי שחשף את המעשים. לעומת זאת, אלשיך אישר את ההחלטה לפטר שוטר של משמר הגבול שקיבלה ראש אגף משאבי אנוש, ניצב גילה גזיאל. בית המשפט ביטל את ההחלטה בשל ההליך הפסול והפגום בו התקבלה. ראש מח"ש היוצא, אורי כרמל, האשים את אלשיך ופיקוד המשטרה בכך שהם תוקפים את המחלקה משום שעבודה מביכה אותם. קודם לכן יצא כרמל נגד העובדה, שהמשטרה אינה מפטרת שוטרים המשקרים בחקירותיהם במח"ש.

חוקרי משטרה מדליפים ללא הרף מחקירות רגישות ומתוקשרות, ובראשן תיקי נתניהו. איש אינו מאמין להכחשות המשטרה – כולל מפיו של אלשיך – לפיהן ההדלפות אינן באות משורותיה. התוכן והעיתוי של 95% מההדלפות מלמדים בבירור שהם מגיעים מתוך המשטרה ולא משום מקור אחר. העובדה שהמשטרה נאלצת לבקש ולקבל מדי יום שניים-שלושה צווי איסור פרסום בנוגע לחקירותיה, מלמדת גם היא שיש לה בעיה עמוקה ביותר של שוטרים פטפטנים. אלשיך יכול היה לחסל את התופעה במהירות – לתפוס שלושה מדליפים ולהעיף אותם מהמשטרה – אך הוא אינו עושה זאת. ולמה בעצם שיעשה, כאשר הוא עצמו מדבר עם אילנה דיין על תיקי נתניהו בעוד החקירות בעיצומן? הראיון הבלעדי עם אילנה דיין גם היה הפרת חובתו של אלשיך כעובד ציבור לנהוג בצורה שוויונית: או שיתראיין לכולם או שלא יתראיין לאיש. ההאשמה שהשמיע בדבר שכירת חוקרים פרטיים בידי בנימין נתניהו או מקורביו נגד מי שמנהלים את החקירות בעניינו, נותרה נטולת הוכחות כלשהן. וניתן לטעון, כי קבלת תקשורת חיובית תמורת ראיון בלעדי – גם היא עבירה פלילית. בהקשר זה יש להזכיר את הראיון שהעניק אלשיך – שוב בצורה בלעדית – לידיעות אחרונות בעיצומן של חקירות נתניהו, ואת הביקור שלו במערכת העיתון כאשר המו"ל שלו הוא חשוד מרכזי בפרשה ומקצת ממארחיו הם עדים בתיק 2000. אלשיך שכר ללא מכרז את ליאור חורב ליועץ תקשורת שלו, ב-800,000 שקל לשנה על חשבון הציבור. גם לאחר שחורב – איש פוליטי מובהק – הפר את החוזה עימו ויצא נגד אישים פוליטיים, ממשיכה המשטרה לעבוד עם חברת גולדפינגר שבבעלותו, ורק הוא עצמו יצא מהתמונה. חורב בא בנוסף לעשרות קצינים ועשרות שוטרים המאיישים את מערך הדוברות של המשטרה, ואשר מוציאים מדי יום עשרות הודעות המהוות טפיחה עצמית על השכם וקידום אישי של אלשיך. המשטרה הוציאה תגובה שקרית על פסק דינו של בג"ץ בנושא רוני ריטמן, כאילו התקבלה עמדתה ולפיה אין מקום לפטר אותו. דוברת המשטרה, מירב לפידות – מינוי אישי של אלשיך – תקפה את מח"ש ונאלצה להתנצל. כאשר נאלץ ירון בארי לסיים את תפקידו כראש אגף התנועה בשל החשדות נגדו בפרשת רונאל פישר, שיבח אותו אלשיך על "בלימת המגמה השלילית בתאונות הדרכים". בדיקת הנתונים העלתה, שבזמן בארי עלה מספר התאונות ב-15%, ומספר התאונות עם נפגעים – ב-3%.

מחשבה מטרידה: האם אלשיך נדבק בחולאים של המשטרה, או שמא הגיע מהשב"כ עם מערכת חיסונית מוחלשת? האם מה שאנחנו רואים במשטרה של אלשיך הוא שיקוף פומבי למה שמתרחש בחדרי החדרים של השב"כ? די היה בחלק קטן ממה שתואר כאן כדי לחייב את פיטוריו של אלשיך, אם הוא אינו מבין לבדו שנכשל בתפקידו. פרשת ריטמן מצדיקה זאת. חוסר טיפולו בהדלפות מחקירות מצדיק זאת. התעלמותו מעברייני התנועה הבכירים מצדיקה זאת. הפגיעה המתמשכת בזכויות עצורים מצדיקה זאת. קל וחומר – כאשר יש לנו כזו רשימה של כשלונות בתוך שנתיים בלבד. אבל לאלשיך יש תעודת ביטוח: החקירות נגד נתניהו. הרי ברור שאיש לא יעז לגעת במי שעומד בראש הגופים החוקרים. וכך אנחנו נשארים עם מפכ"ל כושל, שמדרדר את המשטרה לתהום.