רשלנות של הפרקליטות, טעות (או "טעות") של בית המשפט העליון ובעיקר עבירות שיבוש חמורות מצידו של
אהוד אולמרט, הן שהביאו לזיכויו מחמת הספק של אולמרט מהאישום המרכזי נגדו בפרשת
הולילנד ולקיצור מאסרו בארבע שנים וחצי. כאשר אולמרט מנופף באותו זיכוי וטוען "זוכיתי לחלוטין בפרשת הולילנד", News1 מזכיר מה היו העובדות כהווייתן.
אולמרט הואשם בפרשת הולילנד בקבלת שוחד הן בפרשה המרכזית שנתנה לתיק כולו את שמו, והן בפרשת-המשנה שהייתה קשורה לחברת תעשיות מלח. פרשת תעשיות מלח נולדה גם היא מעדותו של
שמואל דכנר, שסיפר על מעשי השוחד בהם היה מעורב אישית או שידע עליהם.
בפרשת הולילנד המרכזית נטען, כי אולמרט קיבל מדכנר שוחד בדמות 500,000 שקל שנתן הלה ל
יוסי אולמרט - אחיו של אהוד, שנקלע לקשיים כספיים. בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע את אולמרט בפרשה זו, בקובעו שלא ייתכן שאהוד לא ידע על הסיוע ליוסי, ודן אותו לשש שנות מאסר. בית המשפט העליון זיכה את אולמרט מחמת הספק, שמא הוא אכן לא ידע. אולמרט הורשע הן במחוזי והן בעליון בקבלת שוחד בסך 60,000 שקל מדכנר בפרשת תעשיות מלח, ועונשו הופחת בעליון ל-18 חודשי מאסר.
"שיטפל קודם בחובות שלו" דכנר העיד, כי אולמרט ביקש ממנו לסייע לאחיו בפגישה ביניהם בלשכתו של אולמרט במשרד התמ"ת. לדבריו, כאשר יצא מן הפגישה שאלה אותו
שולה זקן, שהייתה ראש לשכתו של אולמרט, על מה שוחחו. כאשר דכנר אמר שאהוד ביקש לסייע ליוסי, המשיך, הגיבה זקן בכעס ואמרה: "שיטפל קודם בחובות שלו" - שנוצרו בשל קמפיינים שניהל. דכנר לא נחקר נגדית על סיפור זה, שכן הלך לעולמו בעיצומה של עדותו. זקן לא סיפרה על כך בעדותה הראשית במשפט הולילנד.
לאחר שזקן חתמה על הסדר עם המדינה והעידה נגד אולמרט, היא גיבתה לחלוטין את דבריו של דכנר בנוגע לאותה פגישה. היא גם סיפרה לחוקרי המשטרה, כי מאוחר יותר ביקש ממנה אולמרט לקשר אותו עם דכנר והוא הודה לו על העזרה לאחיו. זקן דיברה עם החוקרים בעת שערעורו של אולמרט על הרשעתו היה תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון.
המדינה כתבה בעיקרי הטיעון שהגישה בתשובה לערעורו של אולמרט, כי במידת הצורך (דהיינו: אם בית המשפט העליון יטה לזכות את אולמרט בנושא יוסי), היא מבקשת להגיש כראיה נוספת את עדותה של זקן. השופטים העירו בדיון שאין זו הדרך להגיש בקשה שכזאת, וב-7.12.14 הגישה המדינה בקשה מסודרת ומנומקת.
במקביל, קיבל בית המשפט העליון את בקשת המדינה והורה לבית המשפט המחוזי בירושלים לשמוע את עדותה של זקן בפרשת טלנסקי. בעקבות עדות זו שינה בית המשפט בירושלים את פסק דינו, הרשיע את אולמרט ודן אותו לתשעה חודשי מאסר. הפרקליטות ציינה, כי היא מבקשת להסתמך על עדותה המאוחרת של זקן רק במקום בו יש ראיות פיזיות התומכות בה. מכאן, שגם בנוגע לסיוע ליוסי היו בידי המדינה ראיות שכאלו.
דוא"ל מאמת של זקן כפי שנחשף ב-News1, בנוגע לסיוע ליוסי הציגה זקן דוא"ל ששלחה ב-2.7.12 - היום בו סיפר דכנר בבית המשפט על אותה פגישה - לעורכי דינה,
עופר ברטל ו
דב גלעד כהן. היה זה שנה וחצי לפני שהפכה לעדת מדינה, והדברים לא נאמרו לחוקרי המשטרה או לבית המשפט, אלא לאנשים הנאמנים עליה ביותר. זקן כתבה: "עובדה שלאחר פגישה מסוימת אחת שאלתי מה אהוד רצה ממך והוא סיפר לי שביקש כסף עבור יוסי ואני כעסתי שאהוד לא דואג לחובותיו הוא".
לא ידוע האם הייתה ראיה פיזית לשיחת ההודיה של אולמרט לדכנר. גם רישום השיחות היוצאות מלשכת שר התמ"ת לא היה מסייע, משום שאולמרט יכול היה לטעון שמדובר בשיחה שניהלה זקן - שעמדה בקשר אישי קרוב עם דכנר. עם זאת, בית המשפט המחוזי בירושלים ולאחריו בית המשפט העליון - בדיון החוזר בפרשת טלנסקי - נתנו אמון מלא בעדותה של זקן וכאמור אולמרט הורשע וערעורו נדחה.
בפסק הדין בתיק הולילנד התעלם השופט
ניל הנדל מבקשת המדינה לגבות את עדותה של זקן גם בנוגע ליוסי, בקשה אשר לא נדונה לגופה וממילא לא הוכרעה. הוא כתב: "המדינה לא טרחה להגיש בקשה סדורה ומנומקת לצירוף הראיה אף לאחר מכן. בשלב מסוים, כעבור מספר ישיבות, הודיעה המאשימה כי אם יש צורך להגיש בקשה, יש לראות את ההתייחסות בעיקרי הטיעון מטעמה כהגשת בקשה. התנהלות כזו אין להשלים עימה. בהינתן ההשקעה המרשימה של המדינה בניהול ההליך בפנינו, נראה כי דרך העלאת הבקשה לא נעשתה מתוך שכחה או רשלנות".
הנדל טעה בצורה חמורה בנקודה זו, שכן כאמור המדינה הגישה בקשה שכזאת. המדינה ביקשה להבהיר זאת, ולאחר מספר ימים (בתחילת ינואר 2016) תיקן הנדל את פסק הדין וכתב: "רק לאחר שעמדה זו הובהרה על ידינו, טרחה המדינה להגיש בקשה סדורה ומנומקת לצירוף הראיה בתאריך 7.12.2014. יודגש, כי בקשה זו הוגשה לאחר שכבר הוגשו עיקרי הטיעון מטעם המערער ולאחר שבאי-כוחו סיימו להשמיע את טענותיו באשר להכרעת הדין בפנינו בדיון בעל-פה. בהינתן ההשקעה המרשימה של המדינה בניהול ההליך בפנינו, נראה כי דרך העלאת הבקשה לא נעשתה מתוך שכחה או רשלנות".
הנדל: הפרקליטות אחראית משמעות ההחלטה המתוקנת הייתה, שהנדל הסיר מעל עצמו ומעל חבריו להרכב את האחריות לכך שהבקשה לא נדונה ולא הוכרעה, והעביר אותה לכתפיה של הפרקליטות. כפי שאמר, הן בפסק הדין המקורי והן בתיקון, "נראה כי דרך העלאת הבקשה לא נעשתה מתוך שכחה או רשלנות". כלומר: לדעת בית המשפט העליון, הפרקליטות החליטה בכוונה להגיש את הבקשה בצורה שלא תתקבל, וכך תימנע מבית המשפט העליון ראיה חשובה ואולי מכרעת באישום המרכזי נגד אולמרט. נותיר בצריך עיון את השאלה מי התרשל ומי טעה, עם או בלי מרכאות.
נעבור לליבת העניין. מדוע זקן לא אמרה את כל זה בעדותה במשפט הולילנד? התשובה: משום שבאותה עת היא עדיין הייתה נתונה להשפעתו הבלתי-חוקית של אולמרט. ההקלטות שחשפה זקן מתעדות בצורה חד-משמעית כיצד אולמרט לחץ עליה שלא לחתום על הסדר טיעון בפרשת הולילנד והבטיח לה סכומי כסף ניכרים אם תציית לו. כיוון שכך, לא אימתה זקן בעדותה את סיפורו של דכנר. ואגב: כעת טוען אולמרט, בעוד אחד משקריו המרובים, כי הודה בשיבוש עדותה של זקן למרות שלא עשה זאת, וכי מעולם לא לחץ עליה ולא הבטיח לה דבר.
לפיכך, זיכויו של אולמרט מחמת הספק בנוגע לאחיו ו-4.5 שנות המאסר שנחסכו ממנו, נבעו משילוב של שלושה גורמים:
- בראש ובראשונה - שיבוש עדותה של זקן בידי אולמרט עצמו. הוא לחץ עליה שלא לחתום על הסדר טיעון, תוך שהוא מבטיח שיסדיר לה ולמשפחתה סיוע כספי ניכר. השיבוש הצליח וזקן חתמה על ההסדר רק כאשר כבר היה זה מאוחר מכדי שתעיד נגד אולמרט בתיק הולילנד.
- שנית - רשלנותה של הפרקליטות, אשר תחילה לא ביקשה בצורה מסודרת לזמן את זקן לעדות ולהגיש את הראיות שבידיה, ולאחר מכן לא עקבה אחרי גורל הבקשה שהגישה ומעולם לא הזכירה לבית המשפט העליון את קיומה.
- שלישית - טעות של בית המשפט העליון, אשר ככל הנראה שכח (או "שכח") את קיומה של הבקשה ולא הכריע בה לגופה.
טענתו של אולמרט כאילו זוכה בהולילנד היא שקר ממילא - הוא הורשע בקבלת שוחד כחלק מן הפרשה. והיא במיוחד שיא של ציניות: הזיכוי באישום העיקרי נבע בעיקר מהתנהגות פלילית בוטה שלו, התנהגות המתאימה לראשי ארגוני פשיעה.
