עם קומץ המפקדים הצבאיים, שזבו לקבל את עיטור הגבורה, נמנה גם סא"ל (מיל) דן זיו, תושב רמת אביב, בן ה-82. אלא שהתבדלותו מהם ניכרת בכך שזיו התכבד בעיטור תרתי-משמע; מלבד האות שהוענק לו על פועלו הייחודי מידי שר הביטחון בדימוס, משה דיין - נתברך זיו גם בזכות שנפלה בחיקו לצלוח את גיל הגבורות.
בשנת 1954 התנדב דן זיו לצנחנים, שם שובץ בפלוגה א' של גדוד 890, עליה פיקד בתחילה סעדיה אלקיים ולאחר מכן גם מאיר הר ציון. עם תחילת מבצע קדש צנח זיו בראש אנשיו, כשבמהלך קרב-התקלות במיתלה, ניסה למשוך את אש האויב. כדי לאפשר בכך את זיהוי מקורות הירי, הן לצורך איתור עמדות המצרים והן לשם תכנון התקפה עליהם.
אומץ-לב עם קומץ חיילים בלבד עלה סג"ם דן זיו על זחל"ם, כשתחת אש תופת שהומטרה עליו, הוא התנדב להוביל את יחידתו לצורך חילוץ פצועים, והצליח תוך כך להשלים את משימתו הנועזת. על פעולותיו אלה בקרב הוא עוטר בצל"ש הרמטכ"ל, ובעקבות מלחמת יום הכיפורים הוא זכה בשנת 1973 גם בעיטור הגבורה, שהוענק לו על-ידי שר הביטחון משה דיין, על גילוי אומץ-לב למופת בקרב.
הקוריקולום-ויטה של דן זיו מעיד עליו ששימש בשירות המילואים שלו במספר תפקידי פיקוד בחטיבה 55. במלחמת ששת הימים הוא לחם כסגן מפקד גדוד 71, שפרץ בכוח בן שתי פלוגות דרך שער האשפות בקרב על ירושלים. במלחמת יום הכיפורים היה זיו מפקד גדוד צנחנים במילואים, כשצלח ראשון את תעלת-סואץ בסירות גומי.
גם בחייו הפרטים מצליח דן זיו, בן ה-82, להפגין נחשונות חריגה, הראויה לציון. הוא נשוי לשלי, בת ה-40, אשת-חייל עצמה, שהיא מחנכת ורכזת-שכבה בבית ספר יפואי יהודי-ערבי. השניים הורים לילדים מקסימים, תלמידי יסודי, בני אחת-עשרה ושמונה.
