מעניין מה היה מתרחש אם אותה סיטואציה שתאר ארתור מילר, מגדולי המחזאים של ארה"ב במאה ה-20, במחזהו "מראה מעל הגשר", לו הייתה בישראל, משפחה יהודית מסתירה בביתה מהגרים בלתי חוקיים מאפריקה, ובתם היחידה הייתה מתאהבת ונישאת לכושי? הדרמה עזת היצרים של ארתור מילר (2005-1915) טובלת באותם אלמנטים בהם מהולים כל מחזותיו המפורסמים (ציד המכשפות, מראה מעל הגשר ומותו של סוכן) הנובעים כולם מחייו הפרטיים, מילדותו בה סבלה המשפחה מהמשבר הכלכלי. נושאים הממחישים את הרלוונטיות של מחזותיו עד היום בכל אתר ואתר. בהפקת הסטודיו של יורם לוינשטיין המוצבת בתפאורה מדויקת למקור שעיצב ניב מנור, ובתלבושות בנות התקופה שעיצב אביב כרמי, הצליח הבימאי המשובח אלון אופיר ללהק קאסט מוצלח ביותר, כשהוא מצוות את המחליפים עם דמיון רב ביניהם. את דמותו של אדי קרבונה, פועל הנמל, הגבר יפה התואר הכה פיסי ויצרי שמילא בצורה אכספרסיוניסטית ב-1999 בהבימה ג'וליאנו מר המנוח, ממלא כאן בסטודיו תומר מחלוף - שחקן בעל חזות מאוד מרשימה והבעות עשירות ביותר, שלבטח יצליח מאוד על האקרנים. הוא, אדי, יחד עם אשתו ביאטריס (דניאלה דלין הכובשת במשחקה הכה כנה ונוגע ללב ובהיגויה הרהוט) מגדלים את בת אחותה היתומה קתרין (יעל אלקנה המחצינה תום וטוהר ותמימות נעורים רומנטית). הפטרונות שלו על הנערה והסערה שהוא מעורר בשל התאהבותה בבן הדוד הסיציליאני שהגיע לניו-יורק כדי לעבוד ולהרוויח, מה שלא היה בנמצא באיטליה של השנים ההן. הסערה הזו גורמת לו לחשוף את קנאתו לנערה, ובסצינה מסוימת רווית המיניות כמעט שהוא מגיע למגע חושני-מיני עמה (הריאליזם שבסצינה נובעת מכשרונם, אך מהולה בטעם שתומר מחלוף ויעל אלקנה הם בני זוג במציאות). האירוטיות שהוא מקרין כלפיה לא נסתרת מאשתו, הסובלת מצידו מקרירות. רודולפו הצעיר הבלונדי שיודע לשיר, לתפור ולבשל, מכונה בידי הדוד אדי "סיסי". כי אדי עושה כל שבכוחו על-מנת להכשיל את מערכת היחסים המתפתחת בין השניים, וכשעורך הדין מסביר לו שלא יוכל לעשות דבר מבחינה חוקית, הוא לוקח את הגורל בידיו - והסוף מר מכפי שציפה. את עורך הדין, שהוא גם המספר את העלילה, מגלם בשיא ההידור והאלגנטיות אנטון מקלנקו. אנטון ניחן באצילות שנדירה על בימותינו. ממש שחקן קלאסי במיטבו. כך גם אופיר מרטין בתפקיד הידיד של אדי, מרקו, מוכיח שאין תפקיד קטן. יש רק שחקן קטן. ואילו שחקן מעולה בולט גם בתפקיד שהוא לכאורה קטן. מרטין הוא שחקן דרמטי מהמעלה הראשונה, רב הבעות, וגם כשהוא שותק פניו מרשימים בהבעותיו. גל פופולר החמוד כרודולפו, המהגר הבלתי חוקי שקתרין מתכוונת להינשא לו מהווה כעין אלתר-אגו לאדי: חמים, אופטימי, אוהב לחיות, עם זיקה לכל מה שטוב בחיים ואהבה לחיים. הצגת "מראה מעל הגשר" הייתה ותישאר נצחית. כי גם בארצנו, לו היו יפי הנפש מאמצים אל ליבם ולביתם מישהו מהמסתננים על-מנת למנוע את גירושו, לא היה מפליא שהטרגדיה של מילר הייתה חוזרת על עצמה. בזו גדולתו ונצחיותו של ארתור מילר: להיות לפה לכל המעמד הנמוך, הסובלים ממצוקה חברתית, או לכל אלה שסבלו מרדיפות מקארתי אחרי כביכול-קומוניסטים, או המשבר בחיי משפחה שנשבר מטה לחמה, כמו ב"מותו של סוכן". מחזה נוקב מאין כמוהו, בביצוע שלא מעניק לצופה שניה של רפיון. המתח לא מרפה ולו לדקה. כי הבימוי המעולה של אלון אופיר והמשחק של כל הקאסט המשובח יוצרים חוויה שלא לעיתים קרובות זוכים לה. ניתן לראותה רק עוד כמה ימים - לכל אוהבי התיאטרון המשובח ביותר.