איש העסקים צבי גיור, בעל השליטה ומנכ"ל יבואנית האלקטרוניקה ניופאן, הגיש תצהיר שקרי לבית ה
משפט המחוזי מרכז (לוד), בתגובה לבקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה (ת"צ 24266-03-16, איליה רובנסקי נ' ניופאן), וזאת במטרה להסתיר דבר קיומו של פגם בטיחותי שהתגלה, העלול לגרום לסכנת התלקחות במייבשי כביסה. המדובר ב-45 אלף מייבשי כביסה. מכאן הסכנה והצורך להאיר את עיני ציבור הצרכנים בסכנות שעמדו בפניהם ובכזביה של ניופאן ומנהליה.
מסמכים פנימייים שהוגשו לבית המשפט הוכיחו כי ענק מוצרי האלקטרוניקה האמריקני, ווירפול, הורה למנכ"ל צבי גיור, יבואן מייבשי אינדסייט (שנרכשה על-ידי ווירפול), לכתוב בהודעת האזהרה לציבור בישראל כי מדובר ב"פגם". דא-עקא, בהודעה הרשמית לציבור של ניופאן הושמטה המילה פגם. במקומה טענה ניופאן בהודעת אזהרה שפרסמה כי היא היא עורכת "התאמת בטיחות למייבשים".
גיור הצהיר לבית המשפט: "מעולם לא נאמר לו שמדובר בפגם". אולם המסמכים חשפו כי עורכי דינו הזהירו אותו כי היצרן מזהיר מ"פגם", אבל אותו החתימו על תצהיר שקרי כי לא ידע על הפגם.
המסמכים הפנימיים שחשפו את השערורייה הושגו באקראי על-ידי יועץ למודיעין עסקי - מאיסכורית אשפת הנייר שהוחזקה בחצר האחורית בבנין המשרדים של עורכי הדין של ניופאן. עורכי הדין של ניופאן עמדו על רגליהם האחוריות כדי למנוע את בירור האמת וכן את צירוף המסמכים לתיק בית המשפט. הם טענו, בין היתר, להגנת הפרטיות, הסגת גבול וחיסיון עורך דין לקוח. הדיון בנושא התקיים בפני שופט בית המשפט המחוזי מרכז (לוד)
יחזקאל קינר. בתום דיון מתוח הוא הכריע כי אכן: אומנם מדובר בחצר פרטית וכי המסמכים הושגו אגב הסגת גבול. עם זאת פסק כי לאור חשיבות המידע לחשיפת האמת, אין מדובר בפגיעה בחוק הגנת הפרטיות, שכן חשיבות חשיפת האמת במקרה זה גוברת.
השופט קינר אסר במקביל הגשת מרבית המסמכים בטענה להפרת חיסיון עורך-דין-לקוח, אך השאיר פתח לחשיפת האמת בקובעו כי הטיעונים לא ימחקו, מאחר שהם יכולים להיות מוכחים בהמשך המשפט בדרך אחרת. עוד קבע השופט קינר כי הוא החליט לא לקבל את הלכת קורטאם, במקרה זה, לפיה הצלת חיים (חשיפת התלקחות המייבשים) גוברת על הסגת גבול מאחר שבאותה שעה לא היה ברור האם יש "סכנת חיים מיידית".
בעוד השופט קינר שוקד על החלטתו, הסתירה ניופאן מבית המשפט כי יש "סכנת חיים מיידית", היות שהיצרן הורה להם באותם ימים להורות לציבור שלא להשתמש במייבשים עד לביקור טכנאי. ההודעות לציבור פירסמו כמודעות זעירות יחסית, מבלי ליידע בזמן אמת את בית המשפט.
ניופאן הגישה ערעור לבית המשפט העליון על קביעותיו של השופט קינר, ובין היתר על-כך שהותיר הצגת הטיעונים שחשפו את המידע החסוי כביכול. נושא זה תלוי ועומד בפני נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות. הנשיאה קבעה דיון בהרכב שלושה שופטים בראשותה לדון בהלכה שתקבע מה גובר על מה: חיסיון עורך-דין-לקוח והותרת כזביה של ניופאן כטיעוני אמת, או השארת פתח לחשיפת האמת (הנוגעת ל-45 אלף בתי אב בישראל).
התצהיר השקרי של ניופאן מעטים המקרים שאחד מאנשי העסקים הבכירים במשק, צבי גיור, בעל השליטה בענק האלקטרוניקה ניופאן המוכרת מוצרים בהיקף מאות מיליוני שקלים בשנה (30% בבעלות קבוצת אלייד מבעלי צמפיון מוטורוס), נתפס בתצהיר שקרי ובוטה שהוגש בשמו לבית משפט, בידיעתם של עורכי דינו שהחתימו אותו ביודעין על התצהיר השיקרי.
הפרשה חבוייה בתיק בית משפט, במסגרת תביעה ייצוגית שהגיש איליה רובינסקי נגד ניופאן. ניופאן ייבאה מזה שנים מייבשי כביסה של יצרן האלקטרוניקה הגדול באירופה אינדסייט ומכרה 45 אלף מייבשים שלו בישראל. במהלך 2015 רכשה ווירפול יצרנית האלקטרוניקה הגדולה בארה"ב בעסקת מיזוג ענקית את אינדסייט. באותה שנה החלו להתרחש ברחבי אירופה סדרה של מקרי שריפה בהם מעורבים מייבשים של אינדסייט.
לאחר בדיקות שערך היצרן ווירפול התברר כי קיים פגם בטיחותי במייבשים העלול לגרום להתלקחותם והדורש תיקון בטיחותי מיידי בהם. בסוף 2015 החלה המחלקה המשפטית ובכירי ווירפול להתכתב עם צבי גיור ועם ניופאן לגבי פרסום הודעת אזהרה בישראל. ומכאן מתחילה קומדיית השקרים של ניופאן.
ניופאן, שלא ידעה שיש בידי ב"כ התובע הייצוגי מסמכים מפלילים בדבר ידיעתה את הפגם במייבשים, בחרה באסטרטגיית הכחשה וכזבים בפני בית המשפט. ניופאן טענה בתגובתה לתביעה הייצוגית כי "התאמת הבטיחות" נועדה למעשה "להביא לשדרוג הבטיחות הקיימת... ולא בעקבות קיומות של פגם כלשהוא או סכנה ממשית בשימוש בו". צבי גיור הצהיר מפורשות: "לא נמסרו לניופאן מעולם כי... נפל בהם ליקוי כלשהוא ...". עוד חזר והדגיש בתצהיר בסעיף אחר: "... אין מדובר בפגם במוצר...". גיור טען עוד כי הודעת הריקול ושליחת הטכנאים לבתי בעלי המייבשים נועדה "לשפר מצב קיים ותקין כשלעצמו ...".
הצהרותיו של צבי גיור התבררו מהר מאוד כבלתי נכונות, אם לנקוט לשון המעטה. לבית המשפט הובאו המסמכים הבאים:
תכתובת דוא"ל מינואר 2016 מצד נציג המכירות של ווירפול במזרח התיכון, אותה שיגר אל צבי גיור. לתכתובת הוא צירף הודעה שניסחה המחלקה המשפטית של ווירפול בעברית לפרסום בישראל. נאמר בה, בין היתר: "... אינדסייט יצאה בקמפיין שנועד לתקן ולשדרג מייבשים פגומים...". בכך הודעתה למעשה היצרנית, בזמן האמת, כי המייבשים אכן פגומים.
עוד נכתב בהודעה של היצרן: "אינדסייט ביצעה התאמות בנקודות הייצור בכדי למנוע את הבעיה במייבשים...". קרי: אינדסייט מודה בפה מלא כי קיימת בעיה במייבשים.
עוד התגלה במסמכים הפנימיים שצורפו, כי עו"ד ונדה פיינברג - שותפה בכירה במשרד נתן מאיר (באי-כוחה של ניופאן), הבינה שיש פגם במייבשים,וכי היא הסבירה זאת בזמן אמת לצבי גיור ולניופאן. פיינברג כתבה לצבי גיור: "... הרי לאור חששה של חברת ווירפול כי ייתכן שקיים במייבשי הכביסה פגם אשר יכול להוביל להתלקחות שריפה אנו סבורים שנכון לבצע ריקול...". בהודעת האזהרה שפורסמה לבסוף הושמטו מהודעת המקור המילים: "מייבשים פגומים", ובמקומם נכתב "מיבשי הכביסה שטעונים התאמה".
ההודעה המטעה הוצאה על-ידי ניופאן, על-אף שעורכי הדין של ניופאן יעצו לה, בזמן אמת, לפרסם הודעת ריקול שאוסרת "לעשות כל שימוש במייבשים עד להגעת טכנאי". המדובר, כפי שניתן להיווכח, בדברים הפוכים מכפי שנכתב בכתב התגובה ובתצהירו של גיור, לפיהם "ניתן להמשיך ולעשות שימוש ללא סיכון כלשהוא".
הנה-כי-כן: עו"ד פיינברג כתבה לגיור בזמן אמת לפרסם הודעה שאוסרת על שימוש במייבשים (בהודעה שפורסמה נכתב שניתן לעשות שימוש בנוכחות אדם מבוגר). עו"ד פיינברג כתבה לגיור: "מה מצופה מאותו אדם בעת קרות החשש שהוא התלקחות האם מצופה שיפעיל את כישורי הכבאות שלו?..."; ועוד: "... ניופאן תצטרך לתת את הדין במקרה של אירוע טרגי...".
במסמכים הפנימיים התגלו עובדות נוספות:
ניופאן לא ניהלה מאגר מידע, וזאת משיקולים כספיים, ולכן לא יכלה להגיע ישירות לכל רוכשי המייבשים. אומנם היו בידה של החברה שמות של 40 מרוכשי המייבשים (מתוך 45 אלף), אך היועצת המשפטית עו"ד פיינברג החליטה לוותר על אזהרתם מתוך שיקול בלתי ענייני: "וזה רק יכול לעורר שאלות איך זה שאין לנו מאגר זמין של לקוחות שרכשו מוצר של ניופאן ...".
מהמסמכים הפנימיים שהתגלו במסגרת הליכי התביעה התגלה עוד, כי חדר הכביסה של תושב הרצליה, ובתוכו מכונת ייבוש מתוצרת אינדסייט, עלה באש, ורק לאחר שהלך להזמין ציוד חדש נודע לו כי ייתכן שהשריפה פרצה בגלל המייבש. ניופאן צירפה לבית המשפט חוות דעת כי השריפה לא התלקחה עקב המייבש, אולם היא הסתירה חוות-דעת של המהנדס הראשי שלה שקבע שהסיכוי שהשריפה פרצה בגלל פגם במייבש הוא 50%.
עוד התגלה מתוך המסמכים הפנימיים, כי מאז נודע לניופאן על תקלות ההתלקחות, היא לא מיהרה לפרסם הודעת אזהרה. רק לאחר ארבעה חודשים, ולאחר שהוגשה התביעה הייצוגית, היא פרסמה הודעות לקויות ולא דיווחה על התקלה על-פי חוק לממונה על התקינה במשרד הכלכלה.
ניופאן מעוולת או קורבן ניופאן לא פעלה כמתחייב מחברה גדולה ורצינית, המשווקת מוצרים לעשרות אלפי בתי אב. במקום לפעול במהירות ולשכך כעסם של התובעים, היא נהגה בהם משל מדובר בקוזק נגזל. במקום להכיר בכך שבאי-כוחה כשלו בשמירת המסמכים ולכן אלה נחשפו, שלא בטובתה, טענה החברה שטמנו לה "מלכודת". וכך, יחד עם באי-כוחה ממשרד נתן מאיר, היא פצחה במערכה להסתרת האמת. במסגרת זו היא הגישה בקשה לביתה משפט המחוזי מרכז (לוד)
להוציא את המסמכים הפנימיים מתיק בית המשפט, ובדרך זו להרחיק את האמת ולהכשיר את הטיעונים הכוזבים מצד צבי גיור.
ניופאן הגישה כאמור ערעור לבית המשפט העליון, על החלטתו של השופט יחזקאל קינר. בית המשפט בהרכב השופטים: אסתר חיות (אב"ד),
מני מזוז ו
ג'ורג' קרא, יתבקש לקבוע הלכה חדשה ולהכריע בסוגיה: האם יכול בעל-דין להשתמש לצורך הוכחת תביעתו - במקרים מיוחדים וכאשר מדובר בצורך להציל חיים או למנוע נזקי גוף, במסמכים של יריבו-בעל הדין המשקפים התכתבויות בין עורך הדין ללקוח הנתבע, או שהדבר אסור בתכלית האיסור מחמת חיסיון יחסי עורך-דין לקוח. ובקיצור: האם השופטים יאפשרו להגן על ציבור הצרכנים מפני שרלטנים ומנהלים המסתירים מידע מהציבור למרות הסיכון לחיי אדם; או יעדיפו השופטים לעצום עיניים ולקדש חיסיון עורך-דין-לקוח - גם מקום שמובאים בפניהם מסמכים המוכיחים כי הלקוח-הנתבע ובאי-כוחו הגישו תצהירים כוזבים לבית המשפט.
