הקמת "בית ברנר" בבוקרו של האחד במאי שנת 1934 הונחה אבן הפינה לבית ברנר - בית מועצת פועלי תל אביב. הבית כולו נבנה מתרומותיהם של פועלי תל אביב-יפו ש"נידבו שכר יום עבודה אחד עד שלושה ימים".
לשם הקמת בית ברנר ומבני ציבור נוספים של ההסתדרות העובדים במרחב תל אביב הוקמה עוד בשנות ה-30 חברה בשם בצר שתפקידה לארגן את בנית בית ברנר ולדאוג להחזקתו השוטפת. נפתחה מגבית -איסוף תרומות מעובדי תל אביב יפו למימון הקמת בית ברנר. כל תורם היה זכאי לדרוש בעד כל לירה ארץ ישראלית (לא"י) מניה אחת. מספרים לי, כי אי-שם בארכיונים מצוי ספר התורמים המכיל אלפי שמות של פועלים ופקידים שתרמו ממשכורתם, לרוב הצנועה, להקמת בניין בית ברנר.
במחצית שנות ה-30 הסתכם מספר חברי ההסתדרות בתל אביב יפו הרשומים בקרוב ל-20,000 פועלים ופקידים. הסתבר שרק 10,000 מבניהם תרמו להקמת "בית ברנר" ועל כן שלחה ההסתדרות נציגים מתרימים ושדלנים למפעלים ולמקומות העבודה כדי לשכנע ולזרז עובדים לתרום להקמת בית ברנר לפני שמבצע המגבית מסתיים. "חובת כל חבר וחברה לשתף את עצמם במפעל זה" נאמר בהודעת ההסתדרות.
בספטמבר 1934, כך מדווח
עיתון דבר, הוחל בעבודות היציקה בקומה הראשונה של בית ההסתדרות ע"ש י.ח ברנר.
חנוכת בניין בית ברנר ביום שלישי 20 באוגוסט 1935 נחנך בית ברנר בקבלת פנים ובטקס חגיגי בהשתתפות מוזמנים, נבחרי ציבור הפועלים ונציגי בא-כוח השלטונות. בין המוזמנים לפתיחה היו פועלים ערבים מיפו מ"חברי ברית פועלי ארץ ישראל בטקס. הונפו דגל הלאום ודגל העבודה. ולקול תופים הועלו לתרנים. פתח הטקס יוסף קיציס בשם מועצת פועלי תל אביב, שאמר ש"חנוכת בית ברנר משתלבת ביום אחד עם פתיחת הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן". לאחר נאומו גזר זקן חברי ההסתדרות אז"ר (כנראה הכוונה לסופר אז"ר א.א) את הסרט. לאחר הטקס סיירו המוזמנים בבניין החדש והתכבדו ב"מזנון משקאות קל לאורחים". עיתון דבר בדיווח על האירוע מספר פרטים טכניים על-אודות הבניין: את הבניין "תכננו וביצעו האדריכל א. שרון והמשרד הקבלני השיתופי של פועלי תל אביב. הבניין החדש מכיל 40 חדרים וארבע אולמים (אולמות א.א). שטחו בשלוש הקומות והמרתף 3,000 מטרים. הוא משתרע על פני דונם אחד".
באותו יום בערב נערך טקס חנוכת הבניין בהשתתפות הקהל הרחב ב"אמפיתיאטרון התערוכה". אלפים רבים מילאו עד אפס מקום את אמפיתאטרון התערוכה". במרכז שולחן הנשיאות הוצבה תמונת חיים
יוסף ברנר. הסופר יהודה בורלא נשא דברים בשם אגודת הסופרים ונאם על ברנר האיש והסופר ועמד על שלוש מידות של ברנר: א'. החרדות הגדולה על ערכי
האדם, הלאום והספרות ב. הנאמנות ג. השלמות. מתוך אלה נבע גם אומץ רוחו בלכתו בשביל המיוחד מבלי לנטות ימין ושמאל. יצחק בן צבי, שהיה אמור לשאת דברים בשם הוועד הלאומי נאלץ לבטל השתתפותו באירוע ל"רגל נסיבות חשובות" ויפה את כוחו של דב הוז לדבר גם בשמו. בין הנואמים בטקס הרבט מוריסון ראש המועצה של עיריית לונדון רבתי, שהתקבל בתשואות ו"נשא במשך שלוש רבע שעה נאום מזהיר שבו עמד על יחסי תנועת הפועלים בארץ ישראל ואנגליה. בחלק האמנותי הופיעו מקהלת הפועלים התל אביבית בניצוחו של הח' למפל. לאה דגנית מ"האוהל" קראה קטע מ"שכול וכשלון" של ברנר, מאיר מרגלית מ"האוהל" קרא "רחמים והסבל" מאת חיים הזז. האמנים בקמן (כינור) הופמקלר (צ'לו) ומרת הלמן (פסנתר) ניגנו. תזמורת הפועל סיימה את החגיגה וליוותה את הקהל היוצא בנגינה.
לשכת עבודה והגנה על זכויות העובד בבית ברנר, כידוע, שכנו משרדי האיגודים המקצועיים של פועלי תל אביב. מכאן יצאו מאבקים על הגנת זכויות עובדים ולשיפור תנאי שכרם ועבודתם. כאן שכנו, מלבד מזכירות והנהלת מועצת פועלי תל אביב, שלל איגודים מקצועיים וועדים גדולים כמו ארגון פועל המתכת, ארגון פועלי הבניין ארגון פועלי העץ ועוד. מידי פעם נערכו ברחבת הבניין הפגנות והתפרצויות מחאה של עובדים. לא פעם פרצו עובדים נזעמים לתוך המשרדים במחאה על פיטוריהם או פגיעה בתנאי עבודתם וזכויותיהם. כך למשל, עיתון דבר מיום שיני 9 באוקטובר 1939 מדווח: "אתמול בבוקר באה קבוצת חברים לבית ברנר והפריעה בכח להרשמת מחוסרי עבודה. המתקהלים פרצו לחדר הוועד הפועל של המועצה אגב קריאות גנאי כלפי ההסתדרות ועסקניה. נשמעה דרישה: לחם מיד! מ.נמירובסקי (מרדכי נמיר, א.א) הסביר למתקהלים עד כמה החמיר המצב בחודש האחרון (אוגוסט 1939) עד כדי 3,000 איש. "גם במושבות גבר חוסר העבודה", הסביר נמיר לעובדים הזועמים.
בבית ברנר אורגנו ונערכו בחירות למועצת הפועלים בתל אביב ולאיגודים המקצועיים השונים. כאן לרוב הוצבו הקלפיות הראשיות של בחירות אלה ונספרו הקולות.
בתקופת טרום הקמת המדינה שימש "בית ברנר" למעשה לשכת עבודה מרכזית לעובדי תל אביב והאזור. מאות עובדים פקדו את משרדי הבניין כדי להירשם למציאת וקבלת עבודה חלק מהם הופנו מכאן למקומות עבודה.
זמן קצר לאחר הקמת בית ברנר נפתחה בו לרווחת העובדים, מסעדת פועלים גדולה (מסעדה קואופרטיבית של מועצת פועלי תל אביב) במחירים עממים. המסעדה פעלה שנים רבות במקום. פרט פיקנטי ומעניין הקשור למסעדה זו מצאתי בעיתון דבר המדווח בשנת 1936 כי "מסעדת בית ברנר מרחיבה את פעולותיה ובמסעדה מוגש גם אוכל צמחוני כדי לאפשר לחברים הצמחוניים ארוחות בסביבה הנוחה להם". לא להאמין, המדובר בשנת 1936, לפני 82 שנים. מסתבר שכבר אז הייתה קיימת תופעה של צמחונות.
מדי שנה ב-1 במאי-חג הפועלים נערך באופן מסורתי ב"בית ברנר" טקס הנפת הדגלים דגלי הלאום ודגל העבודה מעל בית ברנר בהשתתפות אלפי מתכנסים. באירוע השתתפו נציגי איגודים מקצועיים מ
הארץ ומהעולם ונשאו דברים ראשי ההסתדרות ומועצת פועלי תל אביב. בית ברנר נקשר לא רק באירועי חגיגות וקבלת פנים. מכאן יצאו במשך שנים הלוויותהם של אישים שונים לבית הקברות טרומפלדור או לבתי קברות אחרים. ארונות הנפטרים הוצבו בבניין והקהל עבר על פניהם. כך למשל ב-24 במאי 1938 יצאה מבית ברנר הלוויתו של אליהו אבטיחי ש"נפל בידי מרצחים בשובו מעבודות כיבוש בצפון הארץ". הוא נטמן בבית הקברות בטרומפלדור.
ימים ספורים לאחר שנחנך הבניין באוגוסט 1935 נפתחה במקום תערוכת יוסף חיים ברנר בה הוצגו מכתביו ויצירותיו של הסופר הדגול. נמסר כי קהל רב-פקד את התערוכה ואף חתם בספר המבקרים שהוצב בתערוכה.
בית ברנר היווה לאורך רוב שנותיו מרכז תרבות פעיל. במסגרתו נערכה פעילות תרבותית אינטנסיבית, כמו הרצאות, השקות ספרים, קונצרטים אזכרות אירוח פוליטיקאים, אנשי סיפרות, אנשי מוזיקה ועוד. הנה מקצת דוגמאות: ב-13 במרץ 1937 נערך באולם בית ברנר קונצרט מוזיקה קאמרית. בליל שבת 5 בנובמבר 1937 נערכה בבית ברנר מסיבה לכבוד יובלו של המשורר יעקב שטיינברג. באירוע השתתף שאול טשרניחובסקי "שהתקבל בתשואות רמות". סעדיה דמארי קרא שניים משירי יעקב שטיינברג. הערב הסתיים בשירה בציבור בהדרכת ד.סמבורסקי. ביום חמישי 29 במרץ 1951 נערכה בבית ברנר אזכרה לצייר אהרון אבני במלאת שבעה למותו. בליל שבת 6.2.1954 נערכה בבית ברנר חגיגה למשורר ולמבקר יעקב פיכמן מחבר השיר הידוע "אגדה" (על שפת ים כנרת) לרגל זכייתו בפרס ביאליק. רשימת האירועים שנערכו במסגרת בית ברנר עוד ארוכה ורבה ו"קצרה היריעה" מלהכיל את כולם.
הרחבת "בית ברנר" בשנות ה-50, לאחר קום המדינה גדל משמעותית מספר חברי ההסתדרות בתל אביב והסתכם בשנת 1955 בלמעלה מ-110 אלפי חברים כולל נשות החברים. בניין בית ברנר היה צר מלהכיל את מספר החברים הגדול והוחלט להרחיב את הבניין ולהוסיף לו אגף חדש מימינו של הבניין הקיים. טקס הנחת אבן הפינה לאגף החדש נערך ביום שלישי 18 בינואר 1955. האגף החדש כלל שלוש קומות וקומת מרתף. בקומת המרתף נבנה אולם אספות ואירועים ל-500 איש. כמו-כן נעשו עבודות שיפוצים באגף הישן ושני האגפים אוחדו והפכו לבניין גדול ומרשים. בסוף שנות ה-50 נפתח במקום "מועדון בית ברנר" שאירח פוליטיקאים שרים, חברי כנסת, אנשי תרבות ועוד.
במסגרת מימוש הנכסים של ההסתדרות היא מכרה את הבניין ליזמים בסכום של כ-6 מיליון דולר (כך דווח בעיתונות) וכיום משמש המבנה ההיסטורי והנוסטלגי כבית משרדים. ראוי להציב בפתח הבניין לעוברים ולשבים שלט מורשת שיספר את סיפורו של המבנה ההיסטורי.
