על אף המתיחות הביטחונית ששררה בגבול הצפוני - נחנך בתחילת חודש מאי (5.5.2018) מיזם תיירותי אמנותי רב-תכליתי, יחיד וראשון מסוגו בארץ, במושב רמות שברמת הגולן, הנקרא "לול ארט".
פסל סביבתי עם 750 מפתחות מצאנו כאן אולם רחב ידיים ממוזג עם שולחנות וספסלים מאורכים, הכתלים מכוסים בציורים, פינת נוסטלגיה שבה משקל, מכונת תפירה עתיקה ומכונות כתיבה, שני שולחנות למשחקי ביליארד, בר למשקאות ולקפה, אך גולת הכותרת של המקום הינו פסל סביבתי בדמות ארנב עשוי מרשת, שאליה מחוברים 750 מפתחות שנשכחו ונאספו בחוף הכנרת. המתחם המקיף את האולם מרוצף בדשא סינטטי ובשומשומית (חצץ לבן גרוס). בינות לעצים שולחנות וספסלים מהם ניתן לצפות בכנרת. במקום - פינת זולה עם כריות, אופניים ישנים שנצבעו בצבע טורקיז המסמל יצירתיות, משחק דמקה ענק על משטח יוטה כשהחיילים נוצרו מארגזים עשויים פלסטיק שנצבעו בשחור ולבן ושהכילו קודם לכן קרטוני חלב. יש כאן משחקי חצר כמו סנוק-רגל עם שש גומות כמו שולחן סנוקר, משחק ג'אנגה, שבו יוצרים מגדל ממלבני עץ, סל תליה בצורת דונלד דק ומשחקי עץ שונים ומגוונים: איקס עיגול, דומינו ומשחקים לגיל הרך.
היזמית והמנהלת של המקום היא אור, בת 27 (הנראית צעירה מגילה), בתם של משה ונאוה רוטר, בעלי משק חקלאי ברחוב יהודיה 44 במושב רמות "בארץ הגולן הישראלי" (כך הם מגדירים את מקומם). משקם, בשנות השבעים של המאה הקודמת, התבסס בעיקר על גידול תרנגולי הודו, בסככה מיוחדת שהוקמה על-ידי הסוכנות היהודית. עד תחילת שנות ה-80 גדלו כאן 2,000 תרנגולי הודו. היו בו, בין היתר, גם פרדס של עצי אשכוליות, מטעי מנגו, חממה לפרחים ומטעי בננות. הם רוכשים משאיות ומשווקים את תוצרתם החקלאית לכל חלקי הארץ. לימים הם מחליטים עקב המשבר הכלכלי בענף החקלאות לעבור למיזם תיירותי. הם מקימים קמפינג בשנות התשעים על שטח של כ-60 דונם הנושק לחופה של הכנרת. מספר לי משה רוטר: "בחורשה הנטועה בעצי אקליפטוס עבותים הקמנו אוהלים למשפחות שבאו לנפוש בכנרת מכל קצות הארץ הנקרא חוף דוגה אותו ניהלתי עם המזנון במשך כ-30 שנה עד צאתי לגמלאות ב-2010. אז גם החליטה מדינת ישראל כי הפעלת החופים תהיה באמצעות איגוד ערים כנרת".
במהלך השנים הללו, שימש לול התרנגולות למחסן הגרוטאות המשפחתי. רוכזו בו קלסרים שונים מכשירי חשמל שיצאו מכלל שימוש וחפצים שונים מכל הבא ליד. בתוך כך, הכל היה בו מאובק ושרצו בו גם בעלי חיים מוזרים.
הולכת על גחלים אור נולדה בבית החולים פוריה בטבריה וגדלה במושב רמות אך על-פי הגדרתה: "חוף הכנרת משמש כביתי הראשון". כאן, בילדותה היא נוהגת ללכת על החול החם ברגליה היחפות ומספרים עליה שהייתה "הולכת על גחלים" ושכף רגלה הפכה לסוליה של נעל טבעית. דבר זה אינו מפריע לה כלל. היא משחקת שם עם הנופשים ומסיעת לאביה משה רוטר בעבודתו.
אור מסיימת את בית הספר היסודי "דליות" שפעל במושב. מגיל צעיר משתתפת בחוגי אמנות: חימר, קרמיקה ונגרות... היא עוברת ללמוד בכתה ט' בתיכון "נופי גולן" שבקצרין. כאן, היא חשה את עצמה כאבודה ולא מוצאת את עצמה, אולי בגלל כמות הילדים הגדולה שהיו בכיתה. היא עוברת ללמוד בבית הספר "ברנקו ויס" במגמת אמנות, ומסיימת אותו בהצטיינות עם תעודת בגרות מלאה. בתום לימודיה היא עובדת בגני ילדים ובתינוקייה במושב. מתגייסת לצה"ל ומשרתת בשלישות כמש"קית קורסים. בתום שירותה הצבאי היא לומדת במכינה לעיצוב ואדריכלות ב"בינתחומי" שם נחשפת לכל תחומי האמנות בכלל זה ציור, רישום ופיסול. אור עוברת לגור באילת ובמשך שנה היא מצטרפת לצוות בידור במלון "מאג'יק פאלאס" כעבודה מועדפת ומנהלת שם את מועדון הילדים עם הפעלות יצירה, הפעלות בבריכה, איפור ילדים וקבלות פנים. מכאן, אור עוברת לגור עם אחותה דניאל בגבעת שמואל. במשך שנתיים היא משתלמת ולומדת אמנות במכללה ברמת גן ומקבלת גם תעודת הסמכה להוראת אמנות. בין השאר היא משמשת כמורה מחליפה בגבעת שמואל בבית הספר "יגאל אלון" ובמקביל עובדת במשרד נדל"ן. היא אינה מוצאת מנוח לנפשה ונוסעת לארצות הברית. שם, במשך שנתיים היא מטיילת ועובדת בחנות קוסמטיקה.
לפני שנה אור חוזרת לארץ. "ניסיתי להבין איפה אני רוצה להיות", היא אומרת לי ומוסיפה: "החלטתי לחזור למושב ולהגשים את חלומי הגדול: ליצור מתחם שיהיו בו משחקים, הרבה כייף ויצירה שהאנשים שיבואו לכאן יוכלו להתנתק ממרוץ החיים ומכל המתחים ולהתחבר זה אל זה".
התשוקה לאמנות ויצירה, טבועה כנראה בדמה של אור מההשראה שקיבלה מאמה נאווה, המצטיינת ביצירת עבודות סריגה, תפירה ורקמה.
חוויה יצירתית עם אווירה פסטורלית "אמרתי להוריי: כל שברצוני אעשה", מספרת אור ומוסיפה: "אהפוך את לול התרנגולות ששימש מחסן גרוטאות שמעולם לא התקרבתי אליו - למרכז אומנויות. הרעיון קרם אור וגידים. בשיתוף עם אחותי דניאל בת ה-30, העובדת בחטיבה העסקית בבנק לאומי ועם בעלי מקצוע נוספים. פינינו ממנו חמש מכולות של גרוטאות. יצקנו בטון על הרצפה וצבענו אותה בצבע של סימון דרכים. האולם שבו גדלו התרנגולות נהפך לחלל מזמין עם פינות עיצוב מיוחדות. עבודות הנגרות נעשו בעץ ממוחזר. אני מגדירה את המקום כחוויה יצירתית עם אווירה פסטורלית. בתוכניותיי להפוך את המקום לאטרקציה לכל הנופשים באזור. בנוסף, באמצע השבוע מועברים כאן סדנאות עשה זאת בעצמך כמו העברת תמונה על עץ, יציקות בטון, בניית רהיטים, וכל מה שקשור ליצירה".
אור מציינת כי ניתן לחגוג כאן ימי הולדת, מסיבת רווקות וימי גיבוש. מהשעה שתים עשרה בצהריים ועד השעה שבע בערב הכניסה היא בעלות של 20 שקלים וכרטיס הכניסה מקנה קופון שווה ערך ל-20 שקלים בקניית ערכת יצירה. החל מהשעה שבע בערב הופך המקום ל"לול ארט נייט" בר חברתי באווירה מהנה לגילאי 18+, בו ניתן לקבל שתיה קלה וחמה, בירות, יין, נשנושים ופלטות ירקות.
אור, המתאמנת בטניס במושב, מקווה שיום אחד יגיע מישהו על הסוס הלבן שאתו תוכל להגשים את חלומותיה הנוספים.
המקום פתוח בימי ראשון, שני ושלישי מ-12:00 בצהריים ועד 23:00 בלילה. בימי שני המקום סגור. בימי חמישי, ששי ושבת המקום פתוח מ-12:00 בצהריים ועד 01:00 בלילה .
