כפי שכבר הוזכר, חשיבות הטיפול האונקולוגי אצל חולות סרטן שד גרורתי, היא להביא לשיפור באיכות חייה של החולה, להקל על הסבל והכאבים. הארכת חיי החולה היא מטרה נוספת וכל מטופלת והרופא שלה יקבעו לעצמם איזה מהמטרות חשובה יותר.
אחד הטיפולים הנפוצים לטיפול במחלה הוא טיפול הורמונלי. הטיפול הוא פומי, כלומר ניתן באמצעות כדורים הנלקחים דרך הפה או בזריקה תוך-שרירית או הפסקת מחזור הווסת בשילוב עם הטיפול הפומי או הזריקה התוך-שרירית.
לעיתים יהיה שילוב בין טיפול הורמונלי ו"ביולוגי". טיפול כימותרפי וקרינה מקומית, יסייעו גם הם בהקלה על הכאבים של החולות, למעט כמובן הארכה בתוחלת החיים.
כשהגרורות מופיעות בעצמות, הטיפול גם מאריך חיים וגם פליאטיבי. מטרת הפליאציה היא להקטין את הכאב, כלומר הטיפול לא מרפא את העצם, אלא רק מפחית הכאב. מטרה נוספת - שחרור לחץ מאיבר סמוך. בנוסף לטיפול האונקולוגי הסגולי, ישנו סוג נוסף של טיפול הקרוי טיפול "שומר עצם" ומטרתו להקטין את הסיכון שהעצם תשבר. ישנן גם עדויות שמראות, כי תיתכן ירידה בהתפתחות גרורות בעצמות נוספות. טיפולים אלו מקטינים את הסיכוי לשברים בכמעט 50%. הטיפולים בונים מחדש את רקמת העצם או מונעים את התקדמות הגרורות בעצמות. הטיפול זהה לטיפול לחיזוק העצמות במקרים של בריחת סידן אצל נשים בריאות, אך בכמויות אחרות לחלוטין והטיפול ניתן יחד עם קלציום וויטמין D.
כאשר מופיעות גרורות בעצמות, הרופא יבחר בין שני סוגי תרופות, שומרות עצם:
- הביספוספונטים: טיפול הפועל בסביבת הגרורה בעצם ושובר קשרים בעייתיים בין הגרורה לתאים האחראים לבניה ולפירוק של העצם. ביספוספונטים הם קבוצת תרופות המעודדות את החלמת העצם, התרופות נלקחות באופן פומי או בעירוי תוך ורידי הניתן אחת לחודש או שלושה חודשים;
- נוגדן: הפועל בסביבת הגרורה בעצם ושובר קשרים בעייתיים בין הגרורה לתאים הנורמליים האחראים לבניה ופירוק של העצם. הנוגדן ניתן בזריקה תת-עורית במינון של 120 מ"ג אחת לארבעה שבועות.
יותר ויותר רופאים ממליצים על טיפול אחת ל-12 שבועות (שלושה חודשים) עבור טיפול בביספוספונטים (זאת בעקבות מחקר שפורסם), טיפול אחת ל-12 שבועות נמצא כיום בבדיקה במסגרת מחקר עבור הנוגדן.
שתי התרופות מפחיתות את השברים בעצמות בכ-50% ומקטינות את הצורך בקרינה בשיעור דומה. החולה יכולה לבלות פחות זמן כשהיא מרותקת למיטתה וכך איכות חייה משתפרת. במחקר מבוקר נמצא, כי טיפול תומך עשוי גם להאריך את תוחלת חיי החולה.
הדרך הטובה ביותר להילחם ולהימנע מסרטן השד גרורתי היא באמצעות אבחון מוקדם של הסרטן הראשוני, כלומר גילוי הסרטן בשלב מוקדם לפני התפתחות גרורות. לאחר האבחון, קבלו את המלצות הרופאים לטיפול. ההמלצות הן לטיפול כימי ו/או ביולוגי ו/או הורמונלי ו/או קרינתי. מגוון הטיפולים במחלה הלא גרורתית, משפר את אחוז הריפוי בשיעור ניכר ומוריד את הסיכון למחלה גרורתית. במחלה גרורתית לטיפול פליאטיבי (טיפול אונקולוגי סגולי וטיפול תומך), חשיבות ניכרת ובנוסף רווח בהארכת תוחלת החיים אם כי לא בריפוי המחלה - שברוב הגדול של המקרים, לצערנו לא תתרפא.
