אירוע הצדעה למלחין רפי בן-משה

רפי בן-משה אחד מהמלחינים הבולטים בתולדות הלהקות הצבאיות בשנות ה-50 וה-60 יחגוג בעוד כארבעה חודשים (31.10.18) את יום הולדתו ה-90. באוניברסיטת בר-אילן ערכו לו לקראת יום הולדתו אירוע הצדעה והוקרה מרגש. "לילה ראשון בלי אמא", "בנצי השמן", "שלא לאהוב אותך איך אפשר", "סיירת שקד", "מי אוהב את השבת", "דרך הטבק", הם רק חלק משיריו של המלחין והמעבד רפי בין משה. בן-משה כתב שירים רבים בעיקר ללהקות צבאיות. רבים משיריו ידועים ומוכרים והפכו ללהיטים בזמר העברי, אך לא תמיד יודעים שהוא זה שכתב אותם. בנוסף לפעילותו כמלחין, הפיק וניהל מוסיקלית לאורך שנים רבות, הצגות תיאטרון, מקהלות ואירועי זמר. במסגרת הכינוס ה-15 של עולם המוזיקה הישראלית, מי אני? שיר ישראלי!, נערך (11.6.18) ב"אולם מינץ" באוניברסיטת בר-אילן אירוע הוקרה והצדעה למלחין המעבד והמנהל המוסיקלי, רפי בן-משה לקראת יום הולדתו ה-90 הקרב ובא ובו השמיעו ממבחר שיריו ודיברו אודותיו ופעלו. רפי נכח באירוע. הוא ישב בשורה הראשונה באולם כשלצדו בתו אפרת בן-משה, וניכר כי הוא נרגש מהמחווה שערכו לו. גם הקהל שמילא את אולם מינץ הגדול, הוצף מן הסתם בפרץ רגשות, זיכרונות ונוסטלגיה, לשמע שיריו הנוסטלגיים והיפים של רפי בן-משה. השירים הושרו באירוע על-ידי יוצאי להקת גייסות השריון גבי ברלין, שלי טימן, שופט בדימוס, ושוקי פורר, ראש עירית רחובות לשעבר, בליווי נגינת אקורדיון של יוסי גרושקה. יורם רותם עורך המוזיקה הראשי בגלי צה"ל שהנחה את האירוע, סקר תולדות חיו של רפי בן-משה ושוחח עימו.

תולדות חייו

רפי בן-משה נולד בשם רפאל בן-משה בירושלים ב-31 באוקטובר 1928 לשלמה וציפורה וגדל בשכונת תלפיות. אביו שלמה מאסטרו (1902-1990) יליד סרייבו ביוגוסלביה עלה לארץ ב-1920 עם קבוצת חלוצים ועיברת שם משפחתו לבן-משה. שלמה בן-משה היה חובב מוזיקה והיה נוהג לנגן בבללייקה סרייבית. לפרנסתו עבד כגנן במחנה הצבאי אלנבי שהיה שייך לבריטים ובאוניברסיטה העברית בהר הצופים, שם הכיר את פופה (ציפורה) בת מניה ודוד צמוקלר כשעבדה במסעדת הפועלים על הר הצופים. שלמה ופופה נישאו ונולדו שני ילדים, רפאל, הלא הוא רפי בן-משה נושא כתבה זו, ורחל. המשפחה התגוררה תחילה בירושלים, בהמשך עברה להתגורר ברמת יצחק. במחצית שנות ה-40, מכר שלמה בן-משה את ביתו ברמת יצחק ורכש משק במושב צופית בשרון שם התגורר עד מותו ב-1990 בגיל 88. רפי למד בתיכון בגימנסיה רחביה היוקרתית אך לא סיים אותה. "הייתי תלמיד גרוע ושובב", מספר רפי. בגיל 16 (1944) עבר ללמוד בבית הספר החקלאי כדורי אותו סיים בשנת 1946 (בוגר מחזור י'). בחופשות הגיע רפי לבית הוריו במושב צופית כדי לסייע להם בעבודת המשק. כמו רבים מחבריו בבית הספר כדורי, הצטרף ל"הגנה". ביום ראשון 22 פברואר 1948 נפצע רפי בן-משה ברגלו בתקרית ירי. וכך מדווח על האירוע עיתון המשקיף מיום שני 23 בפברואר 1948: "אתמול בשעה 9:15 הותקפו באש יריות 10 יהודים מצופית אשר יצאו בלווית 4 נוטרים לעבודות קטיף. אחד הפועלים רפאל בן-משה בן 20 נפצע קל ברגלו. הנוטרים השיבו אש והמתקיפים האלמונים נסוגו". רפי הועבר לטיפול בבית חולים בלינסון אולם פציעתו הייתה כאמור קלה והוא שוחרר תוך זמן קצר. בשנת 1948 נמנה רפי עם מייסדי קיבוץ יפתח בגליל העליון שנוסד ב-18 אוגוסט 1948, על-ידי חיילים משוחררים יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח. רפי נמשך לעולם המוזיקה הרבה יותר ממשיכתו לחקלאות. הוא יצא ללמוד בקורס "מנצחי מקהלות" שנערך מטעם ההסתדרות בתל אביב. יחד איתו בקורס היה בחור מקיבוץ צאלים בשם יעקב הולנדר לימים מלחין ומנצח מקהלות ידוע. תקופת היותו קיבוצניק הייתה קצרה. לאחר שנתיים בקיבוץ יפתח עזב רפי ב-1951 את הקיבוץ ועבר להתגורר באזור המרכז והחל ללמוד מוזיקה באקדמיה למוזיקה בתל אביב. לאחר לימודיו עבד כמורה למוזיקה וניצח על מקהלות באופרטות שהופקו בתיאטרון "דו רה מי" - תיאטרון מוזיקלי שהתקיים בישראל בשנים 1954-1958 ונוסד ונוהל על-ידי ג'ורג' ואל.

מנהל מוסיקלי בהצגות תיאטרון

בשנות ה-50 שימש רפי מנהל מוסיקלי של מספר הצגות תיאטרון. בתיאטרון האוהל ששכן ב"בית ארלוזורוב" ברחוב בלינסון 5 בתל אביב ליד כיכר דיזנגוף. כאן בתיאטרון הכיר בחורה שעלתה בילדותה מגרמניה בשם עדנה פלידל, שחקנית תיאטרון "האוהל" אותה הוא נושא לאשה בשנת 1957. לזוג נולדים שני ילדים: בסוף שנות ה-50 נולדת בתם הבכורה עובדת סוציאלית במקצועה, וב-1962 נולד בנם, בועז בן–משה, לימים מלחין, מוזיקאי ומרצה למוזיקה. אחד מהשירים הבולטים שכתב רפי בן-משה בשנות ה-50, היה "דרך הטבק" המתחיל במילים "אבא איש זקן אשמאי הוא..., שגם מילותיו וגם לחנו נכתבו על-ידי בן-משה. על השתלשלות הולדת השיר, סיפר רפי באירוע שנערך לכבודו. ב-1953 הועלה בתיאטרון האוהל המחזה "דרך הטבק" שכתב ג'ק קריקלנד על-פי ארסקין בתרגומו של דן בן אמוץ. הבמאי היה מנחם גולן. רפי בן-משה ששימש מנהל מוסיקלי של ההצגה, התבקש לכתוב מספר מנגינות למחזה. לאחת מהן שנכתבה בסגנון בלוז אמריקני, כתב רפי אף מילים. לדבריו לא מצא כותב מילים לשיר שישביע את רצונו, ולכן כתב את המילים בעצמו, וכך נולד השיר המיתולוגי "דרך הטבק" .בהתחלה בוצע השיר על-ידי הצמד "יונה ומתי" (יונה עטרי ומתי עינב) ובהמשך הוקלט על-ידי "הדודאים" והפך חיש מהר ללהיט. ב-1955 שימש רפי בן-משה מנהל מוסיקלי של ההצגה "גוליבר במדינת הגמדים" - מחזה מוסיקלי שביים מנחם גולן והוצג ב"תיאטרון לילדים שליד מרכז הגננות ומרכז הסתדרות המורים", בהשתתפות גדעון זינגר שגילם את התפקיד הראשי וכ-40 ילדים שגילמו את הגמדים. עיתון "הבוקר" מיום שישי 2 בדצמבר 1955 כותב על המוזיקה של ההצגה בזו הלשון: "את תוכן המחזה אין צורך לספר לכם כי הרי כולכם מכירים את סיפורו של י. סוויפט, אלא שכאן נוספו כמה שירים נאים שאת המנגינות להם חיבר רפאל בן-משה המוסיפים שמחה רבה למחזה". הצגות נוספת ב"האוהל" אותן ניהל מוסיקלית רפי בן-משה: "החייל טנקה" (1959) מאת גיאורג קייזר עברית אביגדור המאירי הבמאי פרופ' הנס יראי. ו"הידועה בציבור"(1960) מאת המחזאי האיטלקי אדוארד דה פליפו . בהצגה זו רעייתו של רפי, השחקנית עדנה פלידל משחקת את התפקיד הראשי "פילומנה".

מנהל מוסיקלי של להקות צבאיות

ב-1961 פוגש רפי בקפה "כסית" את שאול ביבר קצין התרבות של חיל השריון וזה האחרון מציע לו לשמש מנהל מוסיקלי של להקת גייסות השריון. רפי מפיק עבור להקה זו את תוכניתה "הוא פשוט שריונר" וכותב ללהקה שירים כמו "לילה ראשון בלי אמא", (מילים יוסי גמזו) 'בנצי השמן'(מילים דן אלמגור), 'שלא לאהוב אותך'(מילים יוסי גמזו). בין כוכבי הלהקה בשנות ה-60, גבי ברלין, אבי טולדנו. במקביל רפי שימש גם כמנהל מוסיקלי של להקת פיקוד דרום וכתב לה את השיר "בסיירת שקד" למילים של המשוררת דליה רביקוביץ'. בלהקה זו הוא פוגש בחבר להקה צעיר, בשם מתי כספי, לימים מלחין ומוסיקאי דגול. רפי מספר, כי כבר אז הבין כי מדובר בבחור בעל כשרון מוזיקלי גדול. בין השנים 1964-1978 לערך, שימש רפי מנהל מוסיקלי במדור תרבות והווי בצה"ל. הוא היה חבר בוועדות קבלה ללהקות הצבאיות יחד עם שאול ביבר, קציני החינוך הפיקודיים ונציגי הלהקות, והלחין במסגרת תפקידו זה. שירים ועיבודים ללהקות צבאיות שונות. בנוסף ללהקת גייסות השריון ולהקת פיקוד דרום, רפי כתב שירים גם ללהקות צבאיות אחרות. ללהקת פיקוד צפון כתב את "מיכל ומיכאל" (מילים נתן אלתרמן), "טיול בגליל" (מילים יעקב שרת) לצוות הווי גולני את "גו גולני" (מילים דידי מנוסי), וכן כתב ועיבד לחנים ללהקות נוספות. אי-שם בסוף שנות ה-60 תחילת שנות ה-70 התעורר ויכוח בקרב ראשי הלהקות הצבאיות וראשי החינוך והתרבות בצה"ל האם על הלהקות הצבאיות להשתמש בכלי נגינה חשמליים-"אלקטרוניים". היו שהתנגדו וטענו כי שילוב כלי נגינה חשמליים תקרב קיצן של הלהקות. רפי בן-משה תמך בשילוב כלי נגינה חשמליים וטען כי "החילים מעודכנים בחידושי הבידור ואי-אפשר להחזיר את הגלגל אחורה לתקופת הצ'יזבטרון שבה הסתפקו באקורדיון".

מפיק ומנהל מוסיקלי גם בגופים "אזרחיים"

במחצית שנות ה-60 ניהל רפי מוסיקלית את להקת "רביעיית הטיילת" בה היו חברים גבי ברלין, אושיק לוי, חדוה עמרני, דוד טל ונוספים רפי כתב לה את השיר "הלילה לטיילת"(מילים יוסי גמזו) שהפך ללהיט. ב-1966 ניהל מוסיקלית. להקה בשם "שבעת המינים" שהייתה מורכבת משבעת אנשים: גבי ברלין אמנון נדב, אלי תדמור, פנחס עדן-וייכר, כרמית כץ, שרה שוב, ומיכאל רוזנבאום. הלהקה לא זכתה לאריכות ימים, הופיעה בתוכנית אחת, הוציאה תקליט אחד - ואז חדלה לפעול. היה לה להיט בשם "כובע טמבל". ב-1967 הלחין את השיר "בלדה לעליזה מזרחי" שיר הנושא של הסרט "עליזה מזרחי" בכיכובה של רעייתו עדנה פלידל המגלמת בסרט את "עליזה מזרחי " את המילים לשיר כתב חנוך לוין. רפי השתתף בניהול המוסיקלי של ההצגה "צץ וצץ" בכיכובה של רבקה זוהר והלחין את השיר "צץ וצצה" מתוך ההצגה אותו מבצעת רבקה זוהר למילותיו של נתן אלתרמן. ב-1969 היה שותף לניהול המוסיקלי למחזה שכתב עמוס קינן "משהו לא נורמלי" בבימוי מירי מגנוס. בשנות ה-70 היה רפי בן-משה ממנהלי תיאטרון המסכות שהעלה הצגות שונות. ביו השאר הפיק תיאטרון זה ב-1972, את ההצגה לילדים "מנורת הקסמים". על מלאכת הניהול המוסיקלי ניצח רפי בן-משה. ב1978 ניהל, רפי בן-משה מוסיקלית את המופע "הבזאר הגדול" משירי הזמר הצרפתי הנודע מישל פוגאן וכמו-כן כתב את המוזיקה להצגת הילדים "שמלת השבת של חנהל'ה". אחד השירים מהצגה זו "מי אוהב את השבת? שאת מילותיו כתב אהוד מנור הפך ללהיט, מספרים לי כי הוא פופולרי עד היום ומושר בגני ילדים רבים מדי יום שישי . בשנים 1989-1987 שימש רפי בן-משה כמנהל המרכז לקליטת אמנים-עולים מיסודם של משרד התרבות והחינוך, משרד הקליטה והסוכנות היהודית. מרכז זה הקים, תמך וליווה גופי תרבות שקלטו אמנים עולים חדשים ובניהם סימפונט רעננה, תיאטרון 'גשר', התזמורת הקאמרית ירושלים ועוד. בשנת 1987 והוא קרוב לגיל 60, החל רפי ללמוד מוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב עבודת התיזה שלו הייתה בנושא "חווית הניגון בחסידות חב"ד".