שֹרה שׁרה סיר שמח

1. דוברות משרד המשפטים מעבירה לתקשורת כתבי אישום בהם נמחקים פרטים כמו שמות עדים ושמות של נפגעים. לכן, אני מעדיף לקרוא - ולתת לכם לקרוא - את כתבי האישום המלאים המוגשים לבית המשפט באמצעות מערכת "נט המשפט". כך עשיתי גם אתמול (יום ה', 21.6.18) בנוגע לכתב האישום נגד שרה נתניהו. בעיקר עניין אותי לדעת מי היו האורחים שלטענת המדינה זכו לכך ששפים יוקרתיים יבשלו עבורם; בכתב האישום שנשלח לעיתונאים הופיעו רק ראשי התיבות של שמותיהם. אלא שלמרבה ההפתעה, זהו גם המצב בכתב האישום הרשמי. אז זה מה שאנחנו יודעים על האורחים: ל"ל, א"ב, ב"ג, ג"ש, ד"מ, י"ת, ג"א, מ"ז, מ"א, ל"ש, ס"א, ס"פ, ש"א. אני מנחש שהאחרון הוא שלדון אדלסון (ואולי שאול אלוביץ); לגבי כל האחרים - אלו יכולים להיות לאה לופטין, אברהם בורג, בני גנץ וכך הלאה. שונאיו של בנימין נתניהו אולי אפילו יראו ברשימה את סטרא אחרא (ס"א). וזה לא רק לגבי האורחים: גם שמות המבשלות והמלצרים שהועסקו במעון - פרטים מרכזיים להוכחת האישומים - ניתנים רק בראשי תיבות. אני מקווה שמדובר בסתם תקלה מטופשת של חוסר תשומת לב, ולא בסוג חדש של ניהול משפט: בלי שמות. 2. עוד דבר קטן שהוא כנראה תוצאה של אותה רשלנות: מני (מנחם) נפתלי מופיע כעד תביעה מספר 19, ואילו עד תביעה 53 הוא מני מנחם; נדמה לי שמדובר באותו אדם. רשימת העדים כוללת גם את גיל שפר, לשעבר ראש הסגל במשרד ראש הממשלה; את ניר חפץ; ואת השפים שלום קדוש וליאור חפצדי. לכל אלו יש קופת שרצים כזו או אחרת: נפתלי הוא מעין עד מדינה (ותכף נדבר עליו), חפץ הוא ממש עד מדינה, שפר נחשד במעשה מגונה והתיק נסגר, שני השפים - לפי כתב האישום עצמו - הוציאו חשבוניות כוזבות כדי לקבל את התשלום המוגדל שדרשו. יהיה מעניין. 3. כמובטח, כמה מילים על מני נפתלי. כאשר תבע נפתלי את משרד ראש הממשלה, הפרקליטות תיארה אותו כשקרן סדרתי אשר שיקר גם לבית הדין, כמי שמכפיש במכוון את בנימין נתניהו ושרה נתניהו, ואשר השתמש שלא כדין ברכוש המדינה וניסה להוציא כספים שאינם מגיעים לו. הדברים נאמרו על פני עמודים רבים. כעת באה אותה פרקליטות (המדינה תמיד מדגישה שהיא מדברת בקול אחד) ורוצה לבנות במידה רבה את התיק שלה על אותו נפתלי. כל עד מדינה הוא בעייתי; במקרה הזה, הפרקליטות תתקשה מאוד להסביר לבית המשפט מדוע לדעתה יש להאמין למי שהיא עצמה תיארה כמי ש"אין [לו] כל בעיה למסור נתונים שגויים ולדווח על שעות עבודה בהן כלל לא עבד... התובע אינו דובר אמת ובקלות עומד בפני בית הדין ומוסר תשובות שאינן נכונות... טענת התובע בעניין זה שקרית... התובע הפיץ בכלי התקשורת דברים קשים נגד ראש הממשלה ורעייתו שנועדו לפגוע בשמם הטוב ובענייניהם הפרטיים". 4. מצד שני, גם הטענות של שרה נתניהו כלפי נפתלי אינן חלקות. לגרסתה, נפתלי הוא שהזמין את החמגשיות ואף גנב את תכולתן, אותה חילק בין ידידיו ואולי אפילו לקח לביתו. אלא שעיון בכתב האישום מעלה, כי התופעה החלה כמעט שנתיים לפני שנפתלי התמנה לאב הבית ונמשכה חצי שנה אחרי עזיבתו. מה שנכון הוא, שב-18 החודשים של נפתלי הוזמן אוכל ב-272,449 שקל - 70% מכלל הסכום הנטען. תחושת הבטן שלי? נפתלי תפס טרמפ על השיטה וניצל אותה לטובת עצמו. אבל זו באמת רק תחושת בטן. 5. טענת הגנה מרכזית אחרת של נתניהו היא, שכל נושא הארוחות מבוסס על נוהל בלתי חוקי, שנקבע רק כאשר משפחת נתניהו שבה ונכנסה למעון ב-2009 ושלא אושר כנדרש בידי ועדת הכספים. אפילו אם נניח שזה נכון - וחזקה על הפרקליטות והיועץ המשפטי שבחנו היטב טענה זו - היא משאירה לכל הפחות טעם לא טוב. זה מזכיר, להבדיל כמובן, סוחר סמים המבקש זיכוי בנימוק שמטען הקוקאין שהיה ברשותו נתפס בחיפוש בלתי חוקי. אז אולי זה נותן מפלט משפטי; זה לבטח לא נותן מענה ציבורי. ועוד נחזור לשאלה הציבורית. 6. אבל בינתיים, עוד נקודה מטרידה העולה מכתב האישום. היכן היו הבקרות של משרד ראש הממשלה? לפי כתב האישום, עזרא סיידוף - בשליחותה של נתניהו - הצליח לבצע מרמה פשוטה ביותר: הוא מסר דיווחים לא נכונים במשך שנים על ארוחות ומבשלות ומלצרים וחשמָלאי, וחשבות המשרד אישרה הכל. מה עם ביקורת מינימלית? איזושהי בדיקה שמי שרשום כעובד, באמת עובד ובאמת עושה מה שדווח עליו? שמי שנכנס לבית ראש הממשלה בקיסריה הוא בעל היתר ביטחוני כנדרש? שמספר האורחים בסעודה היה כפי שדווח? שהיא התקיימה במועד שנמסר? זה כמובן לא משנה מבחינת האחריות הפלילית של נתניהו וסיידוף, אם הייתה כזאת. זה כן משנה מבחינתנו כאזרחים משלמי מיסים. כזאת הפקרות בכסף שלנו, כזאת חובבנות בניהול, כזאת רשלנות בבקרה - וזה במשרד המופקד על העניינים החיוניים ביותר לבטחוננו. מפחיד. 7. הפרקליטות ביקשה לקבוע את התיק בפני שלושה שופטים, בשל מעמדה של נתניהו. זוהי בקשה פסולה. ראשית, המחוקק קבע במפורש שכתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן יועבר לשלושה שופטים; הוא לא אמר מאומה על אשתו או ילדיו. שנית, וזה העיקר: עושה רושם שהפרקליטות מבקשת להשיג יתרון דיוני משמעותי. אם יש שופט אחד, צריך רק לשכנע אותו בקיומו של ספק סביר; כאשר יש הרכב, צריך לשכנע שניים. לבקשה הזאת אין מקום וראוי שהנשיא אביטל חן ידחה אותה. 8. דורשי טובתו של נתניהו בתקשורת - טובתו במרכאות כמובן - מיהרו לקבוע שהגשת כתב האישום נגד שרה מקרבת את זה שנגד ביבי. זה קשקוש. אין שום קשר בין הדברים. אביחי מנדלבליט הוא אדם ישר ומקצועי, והוא יחליט בכל תיק לגופו. זה שהגיש כתב אישום נגד שרה, אינו אומר שהוא החליט לחצות את הרוביקון ביחסיו עם ביבי - בדיוק כמו שהחלטה הפוכה לא הייתה אומרת את ההפך. תזכורת קטנה: שי ניצן היה פרקליט המדינה שהחליט על הצעד הנדיר והאמיץ של הסכם עם שולה זקן וגבייה מאוחרת של עדותה, והוא גם זה שבצורה שערורייתית נתן לאהוד אולמרט הנחת ענק בתיק השיבוש. והוא עדיין פרקליט המדינה. כך שאין שום מקום להקיש מתיק אחד לתיק שני. 9. לסיום, נחזור להיבט הציבורי. אם יותר מדי אנשים אומרים לך שאתה מתנדנד ומדבר שטויות, נראה שאתה שיכור - קובעת אמת נושנה. יש הרבה יותר מדי סיפורים על ההתנהגות של שרה נתניהו. הרבה יותר מדי סיפורים על נהנתנות, על יחס מחפיר, על צעקות. אז נכון שבני הזוג סובלים מתקשורת חד-צדדית, בעיקר מסיבות פוליטיות. אבל אין זה אומר שכל הסיפורים השליליים על שרה נתניהו, לאורך עשור-פלוס, הם שקר ועלילה והכפשה והמצאה. למה לא היו אפילו קמצוץ של סיפורים כאלו על לילי שרון, בתקופה שבעלה היה כמעט מוקצה מחמת מיאוס? יכול להיות שנתניהו צחה כשלג בהיבט הפלילי. יכול להיות שהתיק הזה מבוסס על עדים שקרנים. באמת יכול להיות. כבר ראינו תיקים שהחלו בקול תרועה רמה והסתיימו בקול דממה דקה. זה ממש לא אומר שמבחינה ציבורית ואתית, ההתנהגות שלה ראויה. הגיע הזמן שייגבה תשלום ציבורי גם על התנהגות פסולה שאיננה פלילית.