השופט: רונן פיין, בית משפט השלום בצפת

המועד: יום שלישי, 22.5.18, שעה 09:30

הנושא: עניינים מקומיים (תכנון ובנייה)

"אלה קליינטים חוזרים", זוכר השופט רונן פיין בפתח הדיון ופונה לתובע: "אדוני בדק? בדיון הקודם אדוני היה צריך לבדוק". התובע מודיע שיש הסדר טיעון, ופיין שוב מוכיח שהוא בקיא בפרטים: "שניהם יודו? הנאשם 1 אמר שזה לא קשור לנאשם 2". העונש כולל התחייבות בסך 20,000 שקל שלא לבצע עבירות דומות, התובע מרגיע את הנאשמים באומרו ש"זה לא כסף", אבל פיין שוב מדייק: "זה כסף, צ'ק על תנאי". התובע אומר שהוא מגיש כתב אישום, ופיין - בהקפדה ראויה - אומר לקלדנית לכתוב בשמו שהוא מבקש להגיש כתב אישום מתוקן. פיין פונה לנאשמים: "ודאי הסביר לכם התובע שבית המשפט לא חייב לקבל את ההסדר שלכם, אבל אני אקבל אותו במקרה הזה. אתם מבינים במה הודיתם - שהשתמשתם במבנה הזה?". התובע מבקש לאפשר לנאשמים לטעון לנסיבות מיוחדות, וכנראה עוד לא הבין שאצל פיין עובדים מסודר: "אלה כללי הטקס. זה השלב הראשון, אחר כך טיעונים לעונש". הוא גם רוצה לדעת האם בכלל ההסדר יוכל להתממש: "יש לזה היתכנות תכנונית [להכשיר את הבנייה]? הם יוכלו להוציא היתר?". התובע לא יודע, הנאשמים טוענים שכן. לפיין יש שאלות לנאשמים במסגרת הטיעונים לעונש: "במה מדובר במבנה הזה? רק תתאר לי את המבנה. המקום בשימוש? של מי? למי אתם משכירים את זה? מתי ההורים שלכם נפטרו?". הנאשם מציג תעודת נכה ופיין נותן לו כבוד ומעיין בה, למרות שאינה רלוונטית לנושא. הוא מכניס את תשובותיהם בלשון משפטית לפרוטוקול וגם את בקשתם לכבד את ההסדר ולדחות את צו ההריסה כדי שיוכלו למקום יזם שירכוש את ארבע החנויות הקטנות שלהם. "מה שטח המתחם?", ממשיך פיין להקשות. "יש איזה חרדי שיקח את זה? כי אתה אומר [שזה אזור חרדי]. אבל ברור לכם שאם תוך שנה לא תמצאו [רוכש], תצטרכו להרוס את [מבנה] הפח, ולאן תוציאו את הציוד [שמאחסנים בו]?". למרות שהשניים לא אמרו זאת במפורש, פיין מכניס לפרוטוקול את רוח הדברים וכוונתם: "מקווים שבשיפוץ של המקום ניתן יהיה להפוך אותו למרכז מסחרי קטן וכך יהיה לנו ממה להתקיים". לכאורה, לא היה צורך בכל השאלות הללו - הרי מדובר על הסדר סגור ופיין כבר הודיע שיכבד אותו - אך למעשה טוב שהעלה אותן, משום שהדבר משדר לנאשמים את הרצינות הראויה. לאחר הכתבת גזר הדין, מבקש אחד הנאשמים לדעת מי התלונן עליהם. פיין משיב: "אני לא יכול להגיד לכם. יש לכם זכות לעיין בחומרי החקירה, התיק נמצא במשרדי העירייה. אם מישהו התלונן - זה שם. אולי זה עבודת פקחות [יזומה]". הנאשמים מסבירים מדוע הם חושבים שמישהו התלונן/הלשין עליהם, פיין עונה להם בסבלנות רבה ולבסוף מסביר: "בשביל זה קיבלתם קנס יחסית נמוך. עבירת שימוש [בה הורשעו] היא עבירה שלא מתיישנת [בניגוד לעבירת הבנייה]. כל יום שאתה משתמש ואין לך היתר - זו עבירה חדשה. זה המצב המשפטי. זה לא מתיישן לעולם, כי כל יום אתה עובר את העבירה". לבסוף מסביר להם פיין כיצד לשלם את הקנס ומסיים: "בהצלחה, מאחל לכם בריאות".

"צריך לפעול לפי ההחלטה"

התיק הבא, אחרי הפסקה, הוא של בני זוג חרדים שהעבירה העיקרית שלהם הייתה פריצת פתח לסוכה. "אדוני מרגיש יותר טוב היום?", פונה פיין לבעל. "הוצא אישור קונסטרוקטור? איך אנחנו מתקדמים?" - הוא מפגין את בקיאותו הקבועה. "זה פתח בגג בשביל לבנות סוכה, נכון? זכרתי נכון? איך אנחנו מתקדמים בתיק הזה?". גם כאן יש הסדר, וכרגיל פיין מקפיד על כללי ניהול הדיון ועל הרישום המדויק בפרוטוקול. ההסדר מותנה בכך שמהנדסת העיר תאשר את אישור הקונסטרוקטור. הנאשמים העבירו את האישור למשרד היועץ המשפטי לעירייה, ופיין מעמיד אותם בסבלנות וברוגע על טעותם: "ההחלטה הייתה מפורשת: הנאשמים ימציאו למשרד מהנדסת העיר צפת. היא הגוף המקצועי שצריך לאשר את זה, יש בזה היגיון. כשיש החלטה ספציפית לגבי אדם ספציפי שצריך לקבל את זה, צריך לפעול לפי ההחלטה". פיין שוב פונה לנאשמים באווירה נעימה: "העורך דין שלכם הסביר לכם את המשמעות של הסדר טיעון? הבנתם? זה סוג של הסכם פשרה, בגלל זה גם העירייה מוותרת קצת". פיין מברר בדיוק רב עם התובע מהו הצו שיש להוציא לגבי עבירות הבנייה השונות, ושוב הוא צודק: מדובר בהליך פלילי ופסק הדין חייב להיות מדויק לגמרי. בשל ריבוי הפרטים, פיין קורא אותם שוב בקול. הסניגור מבקש לפרוס את הקנס ל-12 תשלומים, ואם הוא היה בדיון הקודם - היה יכול לצפות את התשובה: "זה בטיעונים לעונש". פיין אומר לנאשמים: "אני צריך להסביר לכם, שזה בנוסף למה שעורכי הדין הסבירו לכם, שבית המשפט אינו מחויב לקבל את ההסדר. לרוב בית המשפט מקבל אותו, כי לעורכי הדין יש מספיק ניסיון להציג הסדר שבמתחם. אני צריך לוודא שאתם מודים, כי בפעם הקודמת לא היה כל כך מובן [שעברתם עבירה]. הגגון הקטן של שני המטר - הוא נראה קטן, אבל לפי החוק במדינת ישראל זה עבירה, וגם שני הפתחים". הנאשמים מאשרים את הודאתם, הסניגור מגיש תיעוד רפואי שנוגע להם, פיין מעיין ואז מפתיע את הסניגור בשאלה: האם השניים עובדים? למרות שזו שאלה בסיסית ביותר כאשר מדובר בהטלת קנס, הסניגור אינו יודע ועליו לשאול את לקוחותיו. השניים אינם עובדים. כמה ילדים יש להם? חמישה. הבעל מובטל בשל מצבו הרפואי ופיין שואל: "מה עבדת לפני שהיית באבטלה?" - סופר סת"ם. "ולמה אתה לא יכול לעסוק במקצוע שלך בגלל המצב הרפואי?" - הבעל מסביר. "ומה עם ביטוח לאומי לעניין קצבת נכות כללית?" - מנסים לבקש. פיין פונה לאישה: "ומה אתה מנסה לעבוד?" - תופרת, מחפשת עוד עבודות. השאלות הללו ראויות, משום שהעונש המרכזי הוא קנס של 4,000 שקל. פיין מאשר את ההסדר תוך שהוא משתמש בנוסח קיים במחשב.

השורה התחתונה: בתיקים הקטנים והשגרתיים הללו של עבירות בנייה, קל לגלוש לניהול דיון חפיפניקי ולדלג על הפרטים. פיין לא שם. הוא מקפיד על זכויות הנאשמים ועל כך שיבינו במה מדובר, משרה אווירה נעימה ומראה שמדובר בהליך רציני - ולכך יש משמעות רבה כאשר מדובר בענישה על תנאי, כמו שני המקרים שתיארנו.

יעילות: 9

מזג שיפוטי: 9